מטבחים קהילתיים – מענה אחד לשלושה אתגרים
נכתב לקראת כנס מטבחים קהילתיים בחורה, מרץ 2013

למטבחים קהילתיים יש ביטויים מגוונים, אנו נרצה להתייחס למטבחים קהילתיים המוקמים כעסק מזון חברתי, אשר צומח ומעוגן בקהילה וביישוב ואשר עונה על שלושה אתגרים עיקריים שהחברה מתמודדת איתם: ביטחון תזונתי, ובכלל זה חשיבותו של מזון בריא ומקיים; פיתוח הכלכלה המקומית של היישוב; ויצירת הזדמנויות לתעסוקה הוגנת ונגישה לתושבים ולתושבות היישוב.
הדגם של המטבח הקהילתי סביבו מתקיים הכנס בחורה, הוא בבסיסו מפעל המספק מנות מזון לתכנית ההזנה במערכת החינוך במסגרת "חוק ארוחה יומית לתלמיד". העובדות בו הן בעיקר נשים מהיישוב שהתקשו למצוא תעסוקה הוגנת שהתאימה להן; המנות שהן מכינות מותאמות לטעמי התלמידים (שפעמים רבות הם הילדים שלהן); דגש ניתן גם לאיכות חומרי הגלם ולערך התזונתי של מנות האוכל. בנוסף, המטבח הקהילתי מעדיף עבודה עם ספקים ונותני שירות מקומיים. על ידי כך נוצרים "מכפילים מקומיים" המאפשרים לתושבים נוספים ביישוב ובאזור להתפרנס מאותה פעילות כלכלית-קהילתית. נכון שזה נשמע חלום?! אז לשמחתנו זה חלום שכבר התגשם. קייטרינג "אל- סנאבל" שהוקם בהובלת אג'יק - מכון הנגב ובשיתוף מועצת חורה לפני כארבע שנים מייצר בשטח דוגמה מוצלחת שמראה שמטבח קהילתי כזה יכול לעבוד ואף להצליח.

תכנית ההזנה, או בשמה המוכר האחר "מפעל ההזנה", הינה תכנית שהמדינה מפעילה במטרה לספק מענה לצורך בביטחון תזונתי לאוכלוסיות מוחלשות. כיום זכאים לארוחות חמות בתי ספר בהם מיושם חוק יום לימודים ארוך. בפועל, החוק מיושם רק בחלק מהיישובים הזכאים ובשנה האחרונה זכו להזנה כ- 170,000 תלמידים. בשנה הנוכחית, מספר הזכאים הכפיל את עצמו בעקבות הרחבת חוק החינוך חובה לגיל 3 ומעלה.
ביטחון תזונתי הינו מצב בו יש נגישות סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים. מחקר שפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי השנה מראה כי 18.7% מהאוכלוסייה בישראל סובלת מחוסר ביטחון תזונתי, מבינוני עד קשה. המשמעות היא כי לאחד מכל חמישה אנשים בישראל אין ביטחון תזונתי. מעבר לביטחון תזונתי, אוכל הוא אחד התחומים בעלי ההשפעה הרחבה ביותר על רבדים מגוונים של שלנו קיומנו: החל מההשפעה על בריאותנו, דרך ההשפעה על הכלכלה ועד להשפעה האקולוגית. את ההתייחסות לכל זה ניתן לתחום בשתי מילים – מזון מקיים. עוד על נושא הביטחון התזונתי בכלל על המאבק להשגתו אפשר ללמוד מהמטה לביטחון תזונתי.

ביטחון תזונתי הוא מרכיב קריטי בהבטחת ההווה והעתיד של ילדים ומבוגרים, היבטים נוספים של מזון נכללים במושג "מזון מקיים" הבוחן גם משמעויות השימוש בחומרי גלם מסוימים: גידול, עיבוד מזון ואופני ההכנה של המזון הנכנס לפינו. כך למשל מזון מקיים בודק את הערכים התזונתיים שלו, ההשפעה האקולוגית של ייצור מזון משלב הגידול ועד לשלב הפסולת, תנאי ההעסקה והמשמעויות הכלכליות-חברתיות של תעשיית המזון. על כל אלה אפשר וכדאי לקרוא בנייר עמדה שפרסם מרכז השל לקיימות שעוסק בצורך במערך מזון מקיים בישראל.

תכנית ההזנה היא גם הזדמנות לפיתוח כלכלי מקומי ביישובים. כפי שניתן ללמוד מהמודל של חורה, התכנית היא הזדמנות לחיזוק עסקים וספקים מקומיים ואת הכלכלה הישובית בכלל, באמצעות רכש ציבורי מקומי. המנות במפעל ההזנה ממומנות ברובן על ידי המדינה והרשות המוניציפאלית (יש השתתפות הורים מזערית), כלומר, מדובר בכסף ציבורי השייך לכולנו. כפי שכבר למדנו בעבר, למשל במאמר הזה. אם הרשות מבצעת רכש מקומי היא משאירה יותר כסף ביישוב. כאשר הרשות רוכשת מהמטבח הקהילתי שבתורו רוכש מספקים מקומיים שאף הם משתדלים לקנות מספקים נוספים מהמקום נוצר תהליך המרחיב את מעגל המועסקים המקומיים והרחבת מקורות ההכנסה של עסקים ונותני שירותים מקומיים.

במילים אחרות, עסק חברתי המאמץ את הגישה של פיתוח כלכלה מקומית מקיימת, פועל כמו אבן היוצרת אדוות רבות במים. לדוגמא, בכך שהמטבח הקהילתי יקנה מהירקן או האטליז המקומי או ירכוש שירות הובלה מעסק בבעלות מקומית הוא יחזק את היכולת של עסקים קטנים אלו להתבסס ולהציע מגוון גדול יותר של מוצרים לתושבים המקומיים וגם לעסקים נוספים; אם יותר נשים מקומיות עובדות במטבח הקהילתי זה מגדיל את הכנסת משקי הבית ואת יכולתן לצרוך מהעסקים המקומיים בהמשך וכך הלאה. זאת ועוד, ההזדמנויות הכלכליות רק מתחילות מהכנת מנות במסגרת תוכנית ההזנה. כאשר כבר יש מטבח ניתן לשווק גם קייטרינג לאירועים, הנשים יכולות להשתמש במטבח כדי למכור באופן עצמאי מוצרים נוספים, ניתן לקיים במטבח סדנאות בישול ואפילו למכור אוכל מוכן לקהילה במחירים הוגנים.
בנוסף, מטבחים קהילתיים מקומיים מספקים תעסוקה הוגנת, מותאמת ונגישה לנשים מהיישוב. ראשית, מדובר בעבודה שמאפשרת להיות בבית בזמן כדי לקבל את הילדים בחזרתם מהמסגרות החינוכיות. שנית, בחברות מסורתיות בהן יש קושי לנשים לעבוד במקום אחד יחד עם גברים, המטבח הקהילתי יכול להיות מרחב עבודה נשי המותאם גם לצרכיהן ואף מסגרת להתעצמות. שלישית, זוהי עבודה הקרובה לבית שאינה מצריכה ניידות בין ישובים –דבר שכמעט ובלתי אפשרי ללא רכב פרטי. חשוב להדגיש, שמטבח קהילתי חייב לספק העסקה הוגנת ולא נצלנית. יתרה מכך, מטבח קהילתי יכול להיות הזדמנות להתארגנויות כלכליות אלטרנטיביות שיקדמו גם בעלות של הנשים על המטבח, כדוגמת קואופרטיב.

לסיום, אנו מאמינים שמטבחים קהילתיים חייבים להיות חלק מובנה בתכנית ההזנה ושעל המדינה לתמוך בהקמת מטבחים קהילתיים מקומיים מכל הסיבות שהוזכרו עד כה. מטבח קהילתי הוא עסק חברתי שיכול ללבוש צורות משפטיות שונות. אך בראש ובראשונה, הוא עסק המרחיב את "שורת הרווח": עסק המביט בצורה רחבה, ארוכת טווח ומעמיקה מעבר לרווח הכלכלי הנמדד בדרך כלל. הרחבת שורת הרווח מבטיחה רווחת חיים לקהילה כולה.


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט