מחוללי כלכלה מקומית בשכונה
חלק 1 – פעולה שכונתית לקידום כלכלה מקומית מקיימת
מורן סולקמן

כשמדברים על פעילות כלכלית אנחנו ישר חושבים על "כמה כסף מדובר?". הסיפור של פיתוח כלכלה מקומית מקיימת בתוך שכונה הוא מעבר ל"ספירת השטרות". נדרשת הסתכלות רחבה המשלבת בתוכה את מערכות הקשרים בין התושבים, את העסקים המקומיים, את אופי השכונה, הארגונים הפועלים בה, מוסדות עוגן מרכזיים, מיקום, מבנה ועוד הרבה גורמים נוספים. חשוב לזכור שמערכת הקשרים האנושית והפיזית ביחידה שכונתית בנויה גם ממרכיבים שלרוב אינם מוערכים בכסף אך יש להם תועלות כלכליות שעדיין לא נמדדו והוערכו.
ניקח לדוגמא פעולה שכונתית שבה תושבים מוסקים את כל עצי הזית בשכונה, מייצרים שמן וזיתים כבושים העומדים לשימוש עצמי ולמכירה בערוצים מקומיים. פעולה זו ניתנת למדידה כספית באופן חלקי בלבד. ניתן למדוד כמה כסף הרוויחו התושבים ממכירת הזיתים והשמן. אך קשה יותר למדוד כמה שווה הקשר שנוצר בין שכן אחד לשני, כמה שמן קנולה תעשייתי נחסך בעקבות המסיק ,כמה חסכנו לעירייה על ניקיון והדברה מסביב לעצים ועוד.



בפעולה שכונתית המקדמת מערך של כלכלה מקומית מקיימת אנחנו צריכים לדבר במושגים של פיתוח כלכלי- קהילתי מתוך קבלה שגם לאלמנטים הקהילתיים יש ערך כלכלי.
הרבה מהפעילות שמתקיימת במסגרת "תוצרת ג'" היא פעילות שמכוונת גם לשינוי תודעתי בהקשר למערכות הכסף שלנו, לדרך שבה אנשים תופסים כסף, ובעיקר לחשיבה מחודשת על מקורות הצריכה שלנו השואבים את הכסף החוצה מהשכונה והעיר.

שכונה היא לא יחידה בלתי תלויה ומנותקת מהעיר וסביבתה וגם אין לנו רצון שתהיה כזו. לרוב, שכונה היא יחידה בקנה מידה קטן יחסית, מוגדרת פיזית, לעיתים בעלי מאפיינים דמוגרפים דומים, קיימים בה מוסדות ציבור, מערכות חינוך, מקומות בילוי, מרחבים ציבוריים, מרכזים מסחריים.. שכונה יכולה להיות יחידת פעולה טובה בהקשר של פיתוח מקומי. לא סתם רואים היום יותר ויותר תוכניות בארץ ובעולם שמופנות לקנה מידה שכונתי, בהקשר של פיתוח כלכלי- קהילתי מקיים.

אז מה הסיפור ?
מהם אותם מחוללי כלכלה מקומית בשכונה?
אני בטוחה שכל שכונה תספר את הסיפור שלה, ותוכל למצוא את המחוללים שלה.
אני יכולה לספר את הסיפור שלנו. ומתוך הניסיון (ובעיקר מתוך ההתנסות) לזקק כמה עקרונות מרכזיים המנחים אותנו בכל פעולה שכונתית אותה אנו מקדמים.
עקרונות אלו אומנם מאוד רחבים אבל ניתן לראות בהם מחוללי כלכלה מקומית ברמה השכונתית – קהליתית.
1. יצרנות מקומית
2. יוזמות קהילתיות במרחב הציבורי
3. הגדלת הפעילות הכלכלית- קהילתית בשכונה

יצרנות מקומית
החברה שלנו הפכה לחברה צרכנית שאת רוב צרכיה היא מספקת מספקים חיצוניים ורחוקים, את מרבית האוכל היא קונה בסופרמרקטים גדולים ולמעשה התלות במקורות החיצוניים הולכת וגדלה. בימינו, כשחושבים על שכונה כיחידת התייחסות בתוך עיר, השכונה היא מאוד פסיבית. אין לה את המערכות התומכות המאפשרות ייצור עצמי והחוסן הקהילתי והכלכלי מתדלדל.
ליצרנות מקומית יש ערך. ערך שעומד גם בפני עצמו וגם כחלק מהמערכת כולה. יצרנות היא פעולה אקטיבית, זוהי היכולת לייצר בעצמנו ולהפוך מחברה צרכנית, התלויה כמעט לחלוטין בגורמים חיצוניים לחברה יצרנית המשתמשת בידע ובכישורים קיימים. ליצרנות מקומית יש תועלות חברתיות ואישיות כגון: חיוניות, למידה, עשייה, שימור ידע ומיומנות, חיזוק תרבותי, יצירה, יצירתית ועוד. אך מעבר לכך, ליצרנות מקומית יש גם ערך כלכלי. ככל ששכונה תייצר יותר לעצמה ולאחרים , כך התלות הכלכלית שלה בגורמים חיצוניים תפחת והאפשרויות לקיים סחר חליפין יגדלו.
כאשר מכירים ומוקירים את מלאכות היד, אומנות התיקון, גידול המזון והמשאבים המצויים סביבנו האפשרות להשתמש בהם בצורה מושכלת הולכת וגדלה.
יצרנות מקומית כמניע כלכלי-קהילתי חזק מאוד נמצא בבסיס הפעולות של מהלך תוצרת ג'.

יוזמות קהילתיות במרחב הציבורי
כשמדברים על פיתוח כלכלה מקומית קהילתית פעמים רבות שוכחים מהמרחב הציבורי. אותם מרחבים פיזיים בתוך השכונה המאפשרים את מקומות המפגש ויצירת הקשרים בין הקהילה ותושבי השכונה. בדומה מאוד למה שכונה פעם "כיכר העיר" מרחבים אלו יכולים להיות העוגן הפיזי לפעילות הכלכלית השכונתית.
המרחב הציבורי הוא מקום פיזי שבו תושבי השכונה יכולים להיפגש, לדבר, להחליף סיפורים, מתכונים, ידע וסחורות.. אך כאשר המרחב הציבורי הוא מוזנח ואינו מזמין נכנסים למעגל קסמים שבו איש איש עושה לביתו, הקשרים החברתיים מתפוררים, אוכלוסיות חזקות יותר עוזבות, המרחב ממשיך להיות מוזנח , הייאוש גובר ואותה שכונה שהיתה שוקקת חיים גוססת לאיטה.. ברור שזה רק חלק מהסיפור. אך שימוש במרחב ציבורי וטיפוחו יכולים להוביל לעשייה.
כחלק מהרצון לקדם כלכלה מקומית מקיימת יש להכיר לעומק את המרחבים הציבוריים בשכונה. מעבר לתשתית הפיזית לראות מה המרחב יכול להציע ומה יכול להתקיים בו בחיבור עם כל האלמנטים הנוספים שמוצגים כאן.
במסגרת תוצרת ג'- החיבור למרחב הציבורי נעשה בכמה צורות:
1. הפיכת שטח מוזנח לשטח יצרני – על ידי הקמת החווה העירונית וגינות קהילתיות בשכונה
2. פעילות קהילתית במרחב הציבורי - מגוון פעולות המחדשות את השימוש במרחבים אלו
3. שימוש משוכל במשאבים קיימים – זיהוי המשאבים הקיימים ושימוש בהם לקידום פעולות שכונתיות

הגדלת הפעילות הכלכלית בשכונה
העיקרון של הגדלת הפעילות הכלכלית הוא רחב מאוד ובכלכלה מקומית מקיימת יש הרבה מונחים שמתייחסים לעקרון זה. מכפיל מקומי, שרשראות ערך, סתימת הדליפות הם רק חלק מהמושגים הקיימים. על מושגים אלו ניתן לקרוא במדריכים אחרים ובחוברת המקיפה של כלכלה מקומית מקיימת שפורסמה לפני כמה שנים..
פיתוח של כלכלה מקומית בשכונה מתייחס באיזשהי צורה לכל אחד ממושגים אלו, לפעמים לכולם ביחד, לעיתים רק לאחד. מה שמתבהר לנו לאורך הדרך (ולפעמים שוכחים עד כמה זה הבסיס) הוא העניין שפעילות כלכלית תלויה בקשר בין אנשים. ודווקא במקומות קטנים וכשעוסקים בעסקים מקומיים מתחילים לצוץ כל הסיפורים האישיים עוד מימי הסבתא; היא לא תקנה מהמכולת הזו כי הבת שלה רבה עם האבא והשכן נפגע מהבן של הקצב אז הוא קונה בסופר ועוד אינספור סיפורים. ויש גם צד חיובי, חיבורים אישיים ויחס אישי ורצון לתמוך והבנה כי אם המכולת תיסגר המשפחה, שהבת שלה לומדת עם הבן, תישאר ללא פרנסה.
פעילות כלכלית תלויה בקשר בין אנשים.

יחד עם זאת כשמתחילים ליצור בתוך השכונה מקורות ההכנסה גדלים, יותר אנשים פרטיים יכולים להרוויח ממרכולתם, יש יותר הזדמנויות תעסוקה ואותו צינור ראשי שזרם בערוץ אחד ויחיד (ובדרך כלל החוצה מהשכונה) יכול להתפצל לצינורות נוספים ש"משקים" את הסביבה שנמצאת מרוחקת במעט מאותו צינור ראשי.
שאלה שאולי קופצת לאור התיאור של פעילות כלכלית קהילתית, היא "למה אתם לא עובדים עם העסקים המקומיים, למה הם לא מעורבים יותר ?" זו שאלה לגיטימית ואכן כשמתעסקים בכמ"מ חושבים יש על עסקים קטנים ומקומיים, אבל במקרה של שבועת האדמה כארגון שמקדם חקלאות עירונית ובתנאים של שכונה ג' נראה היה נכון יותר להשקיע את המאמצים שלנו בערוצים אחרים. עבודה עם ובשיתוף העסקים המקומיים יכולה להיות משמעותית ומחוללת שינוי בקנה מידה גדול יש לבחון כל מקרה לגופו.

הדרך ששבועת האדמה בחרה לקדם כלכלה מקומית נראית מתאימה לשכונה ג' בבאר שבע ולמטרות העמותה. במקומות אחרים, בארגונים עם תחומי עיסוק אחרים כיווני הפעולה יהיו שונים. אך שלושת העקרונות סביר להניח יהיו דומים.


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט