פרק 6 - מימון והתנהלות פיננסית אלטרנטיבית במסגרת כלכלה מקומית מקיימת
מתוך החוברת כלכלה מקומית מקיימת: חוברת המציעה תפיסות וכלים לפיתוח כלכלה מקומית מקיימת.

מאת: ערן בוכלצב

רקע
המערכת הפיננסית הממוסדת בישראל אינה נותנת מענה מספק לצרכים יסודיים בתחום המימון והאשראי, שהוא תשתיתי לפיתוח כמ"מ. כך למשל, אשראי ממוסד יינתן רק כנגד ביטחונות או ערבות, ועלות האשראי עולה ככל שההלוואה קטנה או נחשבת למסוכנת (החזרתה אינה בטוחה). באותה שעה, מי שזקוקה להלוואות קטנות וזעירות לשם פיתוח כלכלי היא דווקא האוכלוסייה המתקשה להעמיד ערבויות ונחשבת מסוכנת להלוואה. הטענה המקובלת היא שעלות ההלוואה משקפת את העלויות והסיכון למלווה, וכיוון שמדובר בשוק חופשי אין הגופים המלווים מחויבים להעניק הלוואות לכל דורש. מצב זה, משמר אוכלוסיות שלמות במצב של נתמכים ונזקקים, ודוחקת רבים לשימוש במנגנוני "השוק האפור". כשל השוק בתחומים אלה הביא להתפתחות מודלים המבוססים על הגברת הנגישות למשאבים, מימון ואשראי. מודלים אלו מתייחסים למשאבים, ולכסף בראשם, כמוצרים שיש לקדם מדיניות ופעילות להנגשתם, או כמוצרים חברתיים שהקהילה יכולה להעמיד לטובת תהליכי פיתוח כלכלי שיקדמו חבריה. באמצעות מערכות קהילתיות וחברתיות של התארגנות ויצירת ערבות הדדית, ובאמצעות כלים פיננסיים פשוטים ולעתים אלטרנטיביים, מציעים דגמים אלו מענה לצרכים פיננסיים מגוונים.

מימון ואשראי בכמ"מ: סוגיות מפתח
תפקידה של מערכת המימון והאשראי במסגרת הכמ"מ הוא לתת מענה לצרכים הפיננסיים של אוכלוסיות מגוונות ולתרום לפיתוח הכלכלי של הקהילה באמצעות חבריה. כיוון שמערכת האשראי הממוסדת אינה נותנת מענה מספק לצרכים אלו, עולה הצורך לפתח מערכות מימון ואשראי חלופיות. מערכות אלו בעצם קיומן יכולות לשמש כמרכיב נוסף בפיתוח ובחיזוק כוחה הכלכלי והמבנה החברתי של הקהילה. למשל, מסגרות של אשראי קהילתי יסייעו לשמור את המשאבים בתוך המערכת המקומית זמן רב יותר. ככל שהמשאבים, והכסף בתוכם, יעברו יותר "גלגולים" בתוך המערכת המקומית, יקביל הדבר לכניסה של משאבים נוספים אל המערכת הכלכלית המקומית.

מערכות מימון ואשראי קהילתיות מרחיבות את הכוח הכלכלי שבידי האוכלוסייה הרחבה. זאת בניגוד למצב כיום שבו מרבית ההון מרוכז בידיים מעטות, והונו של הציבור מנוהל על-ידי שחקנים מעטים (בעלי הון, בנקים, משקיעים מוסדיים וכדומה). הון שינוהל על-ידי הציבור יחזק את כוחו של הציבור בתהליכי פיתוח והתנהלות כלכלית, כשם שגביית מסים רחבה או יתרת מטבע חוץ גדולה מקנות לממשלה כוח רב יותר ואפשרויות רבות יותר בניהול ענייני הפנים והחוץ. במערכות מימון ואשראי קהילתיות טמון הכוח להרחיב את יכולת הציבור לנהל את חייו בהתאם לערכיו ולצרכיו ולהשפיע על אופני הפיתוח הכלכלי, החברתי והסביבתי. תהליכי פיתוח רבים מונעים על-ידי בעל הון המנסה להרחיב את הונו, ופעמים רבות תוך החצנת עלויות על חשבונה של הקהילה. כאשר יש בידי קהילה כוח כלכלי עצמאי היא יכולה להגביר את השפעתה כציבור על תהליכי פיתוח, וכן להעמיד אשראי לחברי קהילה המעוניינים לשמש כיזמים. להון בשליטת הקהילה תרומה רבה יותר לשמירה על תהליכי פיתוח בני-קיימא. ההנחה היא שברמה המקומית, יזמים חברי הקהילה ייטו לקדם תהליכי פיתוח בני-קיימא ולא תהליכי פיתוח שיפגעו בקהילה שבה הם חברים, ובכך בהם עצמם.

מערכות מימון ואשראי נחוצות לתמיכה בהתפתחות כלכלית של האוכלוסייה באמצעות הקמה ופיתוח של עסקים ושל פעילות עסקית, וזאת בכדי לסייע במעבר ממצב של תלות לעצמאות כלכלית. לכן, במסגרת פיתוח כמ"מ, ינותבו המשאבים הקיימים (בקהילה, ברשויות, בקרנות פיתוח וכדומה) להגברת העצמאות הכלכלית באמצעות תמיכה וסיוע בפיתוח הכנסה נוספת למשפחה או לשם הוצאתה ממצבים של חובות. זאת תוך הימנעות ממתן סיוע שעלול להוביל להעמקת התלות הכלכלית או החובות. הפוטנציאל לפיתוח עסק עצמאי בקרב שכירים המצויים מתחת לקו העוני ותושבים בגיל העבודה המצויים מחוץ לשוק העבודה, מוערך על-ידי קרנות קורת בכ-8% (במונחים ישראלים מדובר בכ-60,000 עסקים קטנים וזעירים חדשים). אחד הקשיים המונעים התפתחות זו היא מערכת בנקאית ריכוזית והֵעדר אשראי חוץ בנקאי בתנאים סבירים. מערכת מימון ואשראי חברתית וקהילתית תאפשר תהליך פיתוח זה בתוך מסגרת עסקית ארוכת טווח ולא כמסלול עוקף בעל מאפיינים של פרויקט רווחה זמני.

פיתוח מערכת מימון ואשראי מבוסס על ההכרה בכסף כמשאב, ובהעמדת מנגנונים יעילים ואתיים להקצאתו ולהעמדת ביטחונות עבור השבתו. בשני ההיבטים, החברתי והקהילתי, יש לכמ"מ אפשרות ליצור מענים ומערכות מותאמים. בתחום החברתי מתבסס המימון והאשראי על כך שיש להקצות אשראי, ציבורי ופרטי, גם למסלולי פיתוח שבהם התשואה עלולה להיות נמוכה יותר וזמן ההחזר ארוך יותר. יש להבהיר כי מדובר בפיתוח פעילות עסקית לכל דבר ועניין, אך היא דורשת התייחסות למדדים נוספים לאלו הנהוגים היום בניתוח השקעות. מהלך זה, אף שהוא נדמה כלא-יעיל כלכלית, נושא חשיבות רבה לפיתוח ארוך טווח של הקהילה, תוך הקטנת תלותה בתשלומי רווחה והגברת מעורבותה במשק הכלכלי. כלומר, אם נשקלל את הרווחים החברתיים ארוכי הטווח הנובעים מתהליכי פיתוח כאלו, אזי תישא ההשקעה תשואה גבוהה יותר. לכן באשראי החברתי מתומחרים גם העלויות והרווחים החברתיים הנובעים מן ההשקעה. מהלך תמחור ההיבטים החברתיים בהשקעה ובתשואה יכול להתקיים בזכות היותו של אשראי זה "סבלני", כלומר זול יותר ובעל זמן החזר ארוך יותר מהאשראי המסחרי הממוסד. האשראי הסבלני מבוסס על פרמטרים עסקיים. הוא איננו תרומה ואיננו מבטל את הכוונה ליצירת רווחים. זהו אשראי המקדם עסקים הפועלים במסגרת התחרות העסקית. אולם גם העסקים וגם האשראי שיתרום להקמתם אינם מכוונים להשאת רווחים על חשבון הפרמטרים החברתיים והאתיים של הפעילות העסקית ושל תהליך הקצאת האשראי.
בתחום הקהילתי מתבססת מערכת המימון והאשראי הקהילתית על שילוב בין מערכת של סולידריות קהילתית, לבין המשאבים המצויים בידיה של הקהילה. כלומר, לאור הקושי בהקצאת האשראי והמימון ממערכות חיצוניות, יכולה הקהילה לעשות שימוש במשאבים הקיימים בתוכה לשם יצירת מארג כלכלי שבו משמשים חברי הקהילה בו זמנית גם מלווים וגם לווים. ההלוואות במסגרות הקהילתיות הן פעמים רבות ללא ריבית, ובכך מוזילות את מחיר הכסף ללווה. זאת תחת ההנחה שמוטב לכל חבר בקהילה לסייע לחברי קהילה אחרים באמצעות המשאבים המועטים שברשותו, כיוון שהאופציה ללוות בעצמו בעת הצורך היא תמורה משמעותית יותר מן התשואה שיקבל עבור כספו במערכת הממוסדת. מסגרות האשראי הקהילתי מתבססות על הערבות ההדדית, וחלק מן הביטחונות, לצד ביטחונות אחרים, מבוססים על החברות בקהילה ועל המוסכמות החברתיות בה. נוסף על כך, מערכות אלו משמשות לקידום הערבות ההדדית בקהילה בהיותן התנסות מתמדת ומשתכללת של ערבות היכולה לצמוח באופיה, היקפה ורמתה.

התרומה הפוטנציאלית של נושא המימון והאשראי בפיתוח כמ"מ
תחום המימון והאשראי, כתחום יסודי לכל התפתחות כלכלית, פועל כמערכת של היזון חוזר: פיתוח והפעלה של מסגרות מימון ואשראי חברתיות וקהילתיות יאפשרו פיתוח של כמ"מ. בו בזמן, פיתוח מסגרות של כמ"מ ייצור צורך ויעמיד תנאים טובים יותר לפיתוח וחיזוק מסגרות חברתיות וקהילתיות של מימון ואשראי. מסגרות אשראי אלו הן בעצמן חלק מן הכלכלה המקומית המקיימת, ולא רק כלי לפיתוחה. לכן פעולה משולבת בתחום המימון והאשראי גם תיצור תשתית, וגם תקדם בפועל פיתוח של כמ"מ.
  • העמדת אשראי זול, הנגשה של כלים חברתיים וקהילתיים למימון ושימוש חוזר במשאבים המצויים בידי הקהילה ירחיבו את אפשרויות פיתוח הכמ"מ, ויהוו בפני עצמם מרכיבים חשובים במרקם הכלכלי הקהילתי.
  • תהליכים שונים שיביאו לפיתוח הערבות ההדדית יאפשרו פיתוח של מסגרות קהילתיות של מימון ואשראי. אלו בתורן יכולות להוות מרכיב נוסף בפיתוח הערבות ההדדית בתחום האשראי שהוא מרכזי לחיי משפחות ועסקים. המשמעות היא שהפעילות בתחום המימון והאשראי תקדם פיתוח פעילות כמ"מית נוספת לפעילות הפיננסית, ויש בכוחה לחזק את הקהילה מבחינה כלכלית וחברתית להתמודדות עם אתגרים וצרכים שונים.
  • אחיזה באפשרויות שונות של מימון והעמדת הון קהילתי, תגביר את כוחה של הקהילה בהשפעה על אופני ותהליכי פיתוח הפועלים בה. זאת הן מתוך היכולת להעמיד משאבים לרשות קבוצות ויחידים מתוך הקהילה המעוניינים לפעול לשם פיתוחה בהתאם לערכיה, אופייה וצרכיה; והן ביכולתה של קהילה בעלת חוסן חברתי וכלכלי להעמיד משקל נגד ואף להתנגד לתהליכי פיתוח הפוגעים בקהילה ובסביבתה, מחצינים את עלויותיהם על חשבונה ונוגדים את צרכי הקהילה, אופיה וערכיה.

תיאורי מקרה

1. אשראי קהילתי – קרן צדקה שליד ישיבת ההסדר ירוחם הקרן היא קופת גמ"ח (גמילות חסדים), באמצעותה מממש היהודי את חובתו ההלכתית להיטיב עם הזולת. כל פעילות הגמ"ח היא בהתנדבות, ומתואמת עם מחלקת הרווחה. הגמ"ח ניזון בעיקר מתרומות של תושבי ירוחם המבוססות על מצוות מעשר כספים. למעשה, הגמ"ח החל את דרכו באיסוף כספים אלו, ועם השנים חיפשו מנהליו את הדרך הטובה לשימושו. שירותי הגמ"ח מיועדים לכלל הציבור בירוחם, ולא רק לסקטור מסוים.
הגמ"ח עוסק בחלוקת תרומות, חבילות סיוע למשפחות בחגים ומימון תרופות, וכן בהעצמת מובטלים באמצעות מלגות התנדבות המוענקות ככרטיסי מזון. אולם עיקר עיסוקו של הגמ"ח הוא מתן הלוואות שקליות, ללא ריבית והצמדה, עם ליווי.מטרת תהליך הליווי לוודא שההלוואה תשמש כגשר כלכלי לתקופה מסוימת או תסייע לשיפור מצבה הכלכלי של המשפחה, ולא תשמש לצריכה שתדרדר את המשפחה לחובות נוספים. על-פי הצורך נבנית עם הלווה תכנית כלכלית. במקרים בהם ההלוואה תבחין בין יציאת משפחה ממשבר כלכלי לשקיעתה בו, הופכת לעתים ההלוואה למענק. ניתן לקרוא על כך בתוכנית פעמונים וגם כאן
הלוואות מכספי הגמ"ח ניתנות לעשרה חודשים ובמקרים מיוחדים עד עשרים חודשים (תלוי במטרת ההלוואה). הלוואה ממוצעת היא בסך 5,000 – 10,000 ₪. בשנת 2010 היו בגמ"ח למעלה ממאה הלוואות פעילות. מהלווה נדרש כתב הלוואה (חוזה) והמחאות להחזר ההלוואה. הלוואה עד 2,000 ₪ ניתנת גם ללא המחאות (אם אין); עד 5,000 ₪ עם המחאות. להלוואה מ-5000 ₪ ועד 10,000 ₪ דרוש ערב ולהלוואה מעל 10,000 ₪ דרושים שני ערבים. לא ניתנות הלוואות נוספות ללא החזר הלוואות קודמות.
תרומתו של מודל גמ"ח ההלוואות בפיתוח כמ"מ טמונה בכך שהקהילה לוקחת אחריות על איתנותם הכלכלית של חבריה, ובמתן סיוע שיש בו ליווי, תמיכה וקשר בין הלווה והמלווה. אלה מגבירים את הסולידריות הקהילתית בתחום הכלכלי: תחום שהוא פוטנציאל להתפתחות וצמיחה כשם שהוא עלול להוביל לשקיעה של פרטים ובתי-אב לעוני ולתלות. דגם זה יכול להוות בסיס לפיתוח כמ"מ באמצעות יצירת שיח כלכלי קהילתי אחראי, חיבור חברי הקהילה לתהליכי פיתוח כמ"מ והצגת אפשרות אלטרנטיבית לאשראי.

2. מיקרו-אשראי – תכנית SAWA (יחד)
התכנית עוסקת בליווי עסקי והלוואות זעירות בשיטת ערבות הדדית לנשים בדואיות בנגב. ההלוואות תומכות בפיתוח פעילות עסקית זעירה כגון: מסחר זעיר, גידול ומכירת בעלי חיים, משפחתונים, מכולות, תפירה, עבודות יד ועוד. ההלוואות ניתנות דרך בנק הדואר. הלוואה ממוצעת לתקופה של שנה היא בגובה של 4000 ₪. עם סיום החזר ההלוואה יכולות נשים לפנות להלוואה גדולה יותר עד לסכום 10,000 ₪, בתנאי שכל החברות בקבוצתן עמדו גם הן בכל ההחזרים. עד סוף 2008 ניתנו כ-870 הלוואות. חלק מהמשתתפות הראשונות בתכנית כבר החזירו את ההלוואה הראשונה וקיבלו הלוואה נוספת.
הנשים מקבלות ליווי עסקי לאורך כל התקופה שהן משתתפות בתכנית. לשם קבלת ההלוואה נשים מאותו כפר או שכונה מתארגנות בקבוצות של חמש ומצטרפות למפגשים עם קבוצות נוספות מאותו כפר. המפגשים הקבוצתיים עוסקים בפיתוח וניהול כספי של הפעילות העסקית של כל אחת מן הלוות, ובתהליך קבלת והחזר ההלוואות. במהלך המפגשים נידונים גם נושאים נוספים כגון בריאות האישה, חינוך ונושאים נוספים שהנשים בוחרות להעלות.
התכנית מיועדת לנשים בדואיות בכל רחבי הנגב המעוניינות לפתח פעילות עסקית עצמאית. נתוני הצטרפות של משתתפות לתכנית SAWA מראים שיותר מ-75% מהן חיות מתחת לקו העוני, וכ-60% מתפרנסות מקצבאות ביטוח לאומי. לכ-50% מהמשתתפות השכלה של 0-8 שנות לימוד וכ-65% לא יודעות קרוא וכתוב באף שפה. נכון להיום היא מופעלת בתשעה יישובים בדואים בנגב, ומתוכננת להתרחב. קרנות קורת, מפעילות התכנית, נוסדו בשנת 1994 במטרה לעודד התפתחות במשק וליצור מקורות פרנסה דרך פיתוח עסקים קטנים. למידע נוסף.
אשראי זעיר מוגדר במונחים שקליים כהלוואות עד לסכום של 100,000 ₪. ההערכה היא כי בשנת 2008 היו כ-5000 לקוחות, נשים וגברים, של אשראי זעיר ושירותים עסקיים נלווים בישראל. מודל SAWA מראה שבהקצאת אשראי בתנאים מתאימים ובליווי נכון ניתן ליצור את התנאים לפיתוח עסקים מקומיים המותאמים לאופי האוכלוסייה, יכולותיה וצרכיה. זו הוכחה לכך כי אשראי זעיר אינו מתאים רק למדינות מתפתחות, וכי יש לו מקום גם בכלכלה הישראלית. שילוב אוכלוסיות רבות, ובעיקר נשים, בעולם העסקי, מקדמת עצמאות ואיתנות כלכלית, ותורמת לפיתוח כמ"מ.

3. כסף מקומי
קהילת דמנהור (Damanhur) באיטליה היא פדרציה המונה כ-800 חברים החיים בתאים שיתופיים בין חמש עשרה לעשרים נפשות. חברי הקהילה שנוסדה ב-1977 מתגוררים ב-70 מבנים ומאוגדים בארבע קהילות, המשולבות ביישובים שונים בעמק ואלקיוסלה (Valchiusella) בצפון איטליה. בדמנהור הונהגו "שוברי אשראי" כתחליף ללירטה (וכיום לאירו). היות וכל חברי הקהילה מכבדים את שוברי האשראי, הם משמשים כהליך המקובל של יחסי החליפין הפנימיים.
כיצד זה פועל? כל מצטרף לקהילה מפקיד את כספו ומקבל שוברים לשימוש פנימי. כל הכסף מופקד בבנק ומשמש לצרכי רכישת מוצרים ושירותים מחוץ לקהילה ושאותם לא ניתן לרכוש בקהילה (כגון מכונית חדשה). חברי הקהילה רוכשים עד כמה שניתן מוצרים ושירותים מחברי קהילה אחרים, דבר המאפשר הפניה של הכסף ה"רגיל" שהצטבר לסחר החוץ. מנגנון זה תורם מחד למחזור גדול של עסקאות בתוך הקהילה, ומאידך מעצים את כוחה הכלכלי של הקהילה כלפי חוץ.
זו רק דוגמה אחת מיני רבות. בשני העשורים האחרונים חלה עלייה חדה במספר מערכות הכספים המשלימות בעולם. מערכת כספים משלימה פועלת במקביל למטבע הרשמי של המדינה ואינה באה להחליף אותו. זהו למעשה הסכם להשתמש ביחידת ערך כלשהי, שאינה מטבע רשמי, לשם החלפת סחורות ושירותים במטרה לחבר בין צרכים לבין משאבים שאינם מנוצלים (מוצרים, שירותים, כוח אדם וכדומה). מערכות כספים משלימות מאפשרות לאנשים להציע סחורות ושירותים שאין להם דרישה בתוך מערכת השוק המתווכת בכסף "רגיל" ולקבל תמורתם דברים הנחוצים להם. קיימים סוגים שונים של מערכות כספים משלימות המעוצבות על מנת למלא מטרות חברתיות שונות: בנקי זמן, כסף מקומי, קופונים ועוד. מקור מידע מצוין לגבי המטרות והסוגים השונים של מערכות כספים משלימות הוא האתר של הארגון QOIN.
כסף מקומי מעודד צריכה של שירותים ומוצרים מקומיים, ומעודד נאמנות לקוחות, היוצרים מכפיל מקומי, כסף מקומי אינו נושא ריבית (ולעתים נושא ריבית שלילית) ואינו ניתן לסחר בשווקי ההון, לכן כדאי לבעליו להוציאו בכדי שלא יאבד מערכו. בדרך זו הכסף המקומי נוטה למחזר את עצמו במהירות גבוהה יותר. הוצאת הכסף ומחזורו מגבירים את הפעילות הכלכלית, המובילה בתורה לירידה באבטלה ולמיצוי המקורות הכלכליים המקומיים. בנוסף, באמצעות קבלת אשראי בתמורה לעשייה חברתית יכול לשמש כסף מקומי לקידום מטרות חברתיות. דוגמה לכך היא שיטת Relationship Caring Tickets (ביפנית Fureai kippu) של Sawayaka Welfare Foundation

בישראל יש היבטים של מערכת כספים משלימה בבנק הזמן, שבו משמש הזמן כאמצעי החליפין אשר נמדד בהתאם לזמן שלוקח לבצע פעילות או לייצר מוצר שהם מושאי החליפין. גם עסקים ואיגודי עסקים המנפיקים שוברי קנייה עושים שימוש באמצעי חליפין שאיננו הכסף ה"רגיל". התארגנות צרכנים לשימוש בשוברים הללו יכולה להבטיח להם מחירים נמוכים יותר. כלומר, כוח קנייה גדול יותר תמורת נאמנות לספק (שיטת הקופונים פועלת בדרך זו). התארגנות בעלי עסקים למכירה באמצעות שוברים שכאלו מגבירה את חשיפת הלקוחות לעסק ואת נאמנותם אליו. ברמה המקומית יכולים עסקים, תושבים ושילוב של השניים להבטיח מכירה של מוצרים במחירים נמוכים יותר תמורת נאמנות של הלקוחות לרכישה בבתי עסק מקומיים. בדרך זו ירוויחו שני הצדדים בטווח הארוך, אף אם בטווח הקצר יש בכוחה של רשת ארצית להציע מחירים נמוכים במיוחד בכדי להקשות על המתחרים. זאת משום שאסטרטגיית "שבירת השוק" היא קצרת מועד, בעוד שהשותפות בין צרכנים וספקים יכולה להתמיד לאורך זמן.

תרומתו של מודל הכסף המקומי של דמנהור בפיתוח כמ"מ היא בכך שהוא מציג באופן מובהק את השפעת המכפיל המקומי בפיתוח הכלכלה והחברה בפריפריה. זוהי מערכת המגבירה את כוחה הכלכלי המשותף של הקהילה ואת רווחתם של הפרטים, מייצרת ערבות הדדית בין הפרטים בקהילה, מאפשרת קידום מטרות חברתיות ומעניקה מעמד כלכלי גם למי שאינו בעל ביטחונות. בהשוואה לפרקטיקות שתוארו לעיל, כסף מקומי הוא דוגמת קיצון לפעילות פיננסית כמ"מית, ולא בכדי הוא התפתח בקהילה דוגמת דמנהור. אולם, הרעיון של כסף מקומי מאתגר את הכמ"מ לפתח דגמים של התנהלות פיננסית המותאמים למקום, על אופיו וצרכיו. יצירת מנגנונים של חליפין וכסף מקומי יכולה להיבנות באופן שמתאים את עצמו לקהילה ולצרכיה במגוון רחב של קהילות. זאת באמצעות פיתוח הדרגתי ותהליכי של האמון בין המשתתפים, הקטנת החשש של המשתתפים והגברת מוכנותם באמצעות יצירת מערכת מבוססת תמריצים (ושאינה מבוססת על רצון טוב ואמון בלבד), ויצירת מודל המשלב שימוש בכסף "רגיל" במקביל לאמצעי החליפין ולכסף המקומי.

אתגרים לפיתוח כמ"מ בהקשר למימון ולפיננסים
פיתוח כמ"מ קשור קשר הדוק ליכולת לפתח דגמים חדשניים להקצאת אשראי בעל אופי חברתי וקהילתי. אשראי כזה יספק לתהליכי פיתוח כמ"מ כוח מימון חלופי למערכת האשראי הריכוזית שאינה מעודדת פיתוח כמ"מ. פיתוח מערכות אשראי שכאלו ייצור עידוד וקרקע בטוחה לפיתוח כמ"מ, ומסגרות אשראי קהילתיות אף ישמשו בעצמן כמיזם כמ"מי המגביר את כוחה של הקהילה ואת לכידותה.
פיתוח עסקים קטנים וזעירים, שימור הכסף בתוך המערכת המקומית (מכפיל מקומי) וחינוך לצרכנות נבונה, כאתגרים בפיתוח כלכלי-חברתי ברמה הלאומית והמקומית, יקבלו תנופה וחיזוק עם פיתוח מסגרות מימון ואשראי חברתי וקהילתי. בידי הקהילה והרשויות כלים רבים לפיתוח מסגרות אשראי מעודדות כמ"מ, אשר פועלות במסגרת תחרותית ערכית ואתית, מוכוונת ליצירת רווחים, אך לא להשאת רווחים:
התחייבויות עתידיות לרכישה של גופים ציבוריים, חברתיים ועסקיים, שיקלו על התמודדות של עסקים מקומיים עם קשיים בתזרימים ובחוסר בביטחונות.
יצירת מסגרות אשראי קהילתיות באמצעות גיוס כספי תרומות או פיקדונות מן הקהילה, או באמצעות גיוס תרומה ראשונית מגורם פילנתרופי חיצוני.
קידום תכנית בנק הדואר כבנק חברתי, והתאמת הרגולציה של תחום הבנקאות והאשראי בארץ לפיתוח אשראי חברתי וקהילתי.
תיאורי המקרים שהובאו לעיל משקפים אפשרות ודוגמאות לקהילות ולארגונים שבחרו והצליחו לפתח מסגרות אשראי ומימון חברתיות וקהילתיות. מקרים אלו אינם מתכונים לביצוע, אלא קצה קרחון של פוטנציאל עצום לחדשנות וליזמות כלכלית. האתגר הוא ליצור בכל מקום ובכל קהילה את הדגם המתאים, ולשמור בו מידת גמישות שתאפשר להמשיך ולשפרו ולהתאימו לנסיבות משתנות.
מידע נוסף: 
חנן נייברג, עידוד יזמות זעירה בישראל באמצעות ארגוני אשראי זעיר
חומר בנושא אשראי זעיר בספריית שתיל

לקריאת הפרקים באתר:

 

מבוא: כלכלה מקומית מקיימת – עבור מי ועבור מה? / מאת: דר' גילי ברוך וערן בוכלצב

פרק 1 - מיפוי ברוח כלכלה מקומית מקיימת / מאת: מתן יעקב גולן

פרק 2 - רישות ועבודת תכלול / מאת: אורי פינטו

פרק 3 - מקומה של מנהיגות בגישת הכלכלה המקומית המקיימת / מאת: יצחק (קיקי) אהרונוביץ

פרק 4 - התארגנות קואופרטיבית

פרק 5 - אדום וירוק – תעסוקה הוגנת וכלכלה מקומית מקיימת / מאת: דר' גילי ברוך

פרק 6 - מימון והתנהלות פיננסית אלטרנטיבית במסגרת כלכלה מקומית מקיימת / מאת: ערן בוכלצב

פרק 7 - קידום כלכלה מקומית – הצעות למדיניות / מאת: גליה פיט

פרק 8 - מדדים חלופיים לפיתוח / מאת: ערן דורון

 

 

לקריאת החוברת במלואה בפורמט PDF



כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט