הקארמה הרעה של באר שבע
דני בלר, שיחה מקומית: "באר שבע חיה שידור חוזר של כל הפעמים הקודמות בהן ניסתה להיות עיר: בשנות החמישים היא הייתה אמורה להיות עיר גנים, עד שפרנסי העיר גילו את העובדה שאין בה מים. בשנות שבעים הוקמו בה כמה מפעלים והעיר הפכה לעיר פועלים שהסתפקו במועט. בשנות השמונים הביטחו לה להפוך לעמק סיליקון, לעיר בינלאומית עם נמל תעופה, הבטיחו לה את תעלת הימים, הבטיחו לה תעלת מים שתחצה את המדרחוב, הבטיחו לה שאוטוטו תהפוך לעיר מרוצי מכוניות, לעיר של מלונות, חוקקו את חוקי הנגב, שמשך תקופה קצרה החיו את העיר והקלו על נטל המס של תושביה..."

"...אז עכשיו הבטיחו שהצבא יציל את העיר. אז הבטיחו. הבטחה שמצטרפת להבטחה לסייע לעסקים בנגב, במיוחד לאותם עסקים קטנים ולעצמאיים שנפגעו מהמלחמה, אותה מלחמה שאיש בנגב לא מבין את תוצאותיה. אז הבטיחו בירת הזדמנויות, אבל ההזדמנויות הן בעיקר למיוחסים, לספקולנטים ולכאלה שבאים לעשות סיבוב על העיר ותושביה. עכשיו ברור שהחיילים לא יגיעו כל כך מהר. קודם כל, כי העברת הבסיסים תתעכב לפחות בשנה: עד שממשלה תיבחר, עד שתורכב קואליציה, עד שיהיה תקציב, שנת 2015 אבודה. זאת ועוד: יגיעו אנשי קבע, שיש להם משפחות. מה יעשה בבאר שבע בן או בת הזוג, שיאלצו לעזוב עבודה וקריירה במרכז, לטובת מפת התעסוקה הקשה של באר שבע? שלא לדבר על חינוך הילדים ומנטליות. כי מה שמותר ומקובל בתל אביב, אסור בבאר שבע. באר שבע עדיין בשנות החמישים, שנות סלאח שבתי".





כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט