המדינה מגנה על עסקים גדולים
המאמר פורסם בדה-מרקר:

זכור לי היום שבו סיפר לי חבר לספסל הלימודים, מנהל רכש באחת הרשויות בנגב, כי נאלץ להחליף קבלן ניקיון מקומי, ותיק ומוצלח, בחברה גדולה מהמרכז. הקבלן, שאיבד את לקוחו המרכזי, נאלץ לסגור את החברה ולפטר את עובדיו. הניקיון לא השתפר, אך העסק המקומי נעלם.

חלק ניכר מהרכש הציבורי מבוצע כיום באמצעות שני מנגנונים: מינהל הרכש הממשלתי והחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. מדובר במכרז מסגרת - מכרז פומבי, שבו נקבע יותר מספק אחד, לתקופה של עד חמש שנים, והיקף ופירוט ההזמנה נקבעים בכל פעם מחדש. תקנות חובת המכרזים מגבילות את השימוש במכרזי המסגרת בשני תנאים: על השירותים או המוצרים הנרכשים להיות "סטנדרטיים, הניתנים לתיאור מדויק"; והתנאי החלופי הוא ש"הטובין הם עבודה או שירותים מורכבים, הניתנים לתיאור כללי בלבד". הדואליות הזו, של יד אחת אוחזת והשנייה שומטת, מאפיינת את המדיניות סביב נושא הרכש הציבורי.

במכרזים השונים נדרשים הספקים לעמוד בתנאי סף הנוגעים לאיכות המוצר או השירות. התנאים מהווים חסם לעסקים רבים לקבל חלק בעוגה של התקציב הציבורי. אחד התיקונים המבורכים הוא הוראת החשב הכללי מ-2010, "תנאי סף למכרז ציבורי". ההוראה מייצרת זיקה בין היקף המכרז לבין תנאי הסף הנדרשים, ואמורה לפתוח את הדלת לספקים קטנים ובינוניים להשתלב במכרזים ציבוריים. מצד שני, מכרזי המסגרת שאינם קובעים את היקף ההתקשרות, מעמידים תנאי סף התואמים מכרזים גדולים במיוחד וכתוצאה מכך, הזוכות הן חברות גדולות, בעלות פריסה ארצית, מערכת הפצה ויכולת לספק כמויות גדולות, כמו למשל, חברת גרפיטי, אלדן ואיסתא.

למכרזי המסגרת כמה מטרות; ראשית, קיצור שרשרת האספקה וניצול ה"יתרון לגודל" לצורך קבלת מחיר מינימלי עבור המוצר או השירות הנדרשים. מעבר לכך, אין ספק כי פשוט יותר מבחינה פרוצדורלית לקבל פטור ממכרז. אלא שלא בכל המכרזים מדובר בחיסכון כספי. בתחומים עתירי כוח אדם, כמו שמירה, ניקיון או אספקת שירותים חברתיים, החברות הגדולות נועדו לספק בעיקר הגנה משפטית ורגולטורית, הדרושה למזמין השירות מפני תביעות וביקורת בגין הפרת זכויות עובדים. 

בנוסף, ההתקשרות באמצעות מכרזי מסגרת לא מאפשרת לרשות המקומית התייחסות פרט למחיר. כך מחזק הרכש הציבורי את הריכוזיות, על חשבון ההזדמנות להצמחה ושגשוג של עסקים קטנים ובינוניים, ולחלוקה צודקת של הרווחים הנובעים מסחר עם רשויות המדינה. המדינה, שמלינה על כך שמגזר העסקים הקטנים אינו חזק מספיק, ולשם כך משקיעה בקרנות בערבות מדינה ובליווי וסיוע, בנתה מנגד מנגנון משומן שמעדיף את הגדולים העדפה מבנית מובהקת.

כדי לסייע לעסקים מקומיים להשתלב ברכש הרשויות המקומיות, יש להגביל את מכרזי המסגרת ולהותירם רק בתחומים שבהם לא קיימת תחרות, כמו ביטוח, תקשורת ושירותים פיננסיים. מהלך זה יותיר לרשות את הכורח והזכות לבנות מכרז שישרת את האינטרסים שלה ושל תושביה באופן מיטבי, ולייצר קהילת עסקים סולידרית, המחוברת אל הלקוח המקומי.

עירית פורת - יועצת מדיניות וכלכלה בפרויקט כלכלה מקומית מקיימת, שתיל


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט