פרק 2 - רישות ועבודת תכלול
 
מתוך החוברת כלכלה מקומית מקיימת: חוברת המציעה תפיסות וכלים לפיתוח כלכלה מקומית מקיימת.


מאת: אורי פינטו


לך אל האנשים
חיה ביניהם, למד מהם, אהוב אותם
התחל במה שהם יודעים,
בנה על מה שיש להם.
אך על המנהיג הטוב ביותר,
משהשלים את משימתו ותמה מלאכתו
ייאמרו האנשים – "עשינו זאת בעצמנו" (אִמרה קדומה מן המזרח)


למה צריך לתכלל?
אחד המאפיינים הבולטים בתהליכי תכנון ופיתוח, בעיקר בפריפריה, הוא שיעור גבוה של מעורבות גורמים ציבוריים, מהמגזר השלישי ומהמגזר העסקי. מגוון רחב ביותר של תכניות, פרויקטים ותהליכים חברתיים מתנהלים ביישובים אלה על בסיס הקצאת משאבים מן החוץ. במרבית המקרים, המעורבות של הציבור המקומי והארגונים המקומיים היא מינימאלית, מה שגורם לאי מיצוי של הפוטנציאל המלא לטובת פיתוח הקהילה. חוסר המיצוי מתגבר לנוכח שיטות ונהלי העבודה המתקיימים ברמה המקומית בכלל ובערי הפריפריה בפרט. צורת העבודה היא היררכית ומפוצלת וחסרה ראייה מערכתית כוללת, המעודדת יצירת ממשקים ושותפויות. כתוצאה מכך קיימת יכולת מוגבלת להניע תהליכי תכנון, פיתוח ויזמות על מנת למנף את הפוטנציאל הקיים ברמה המקומית לטובת פיתוח הקהילה. נוכחותו של גורם יישובי מקומי מתכלל עשויה לצמצם במידה רבה את ההשפעות השליליות הללו ולמצות את מלוא הפוטנציאל של השקעות אלו בקהילה המקומית.
תשובה נוספת לשאלת הצורך בגורם מתכלל מגיעה דווקא מנקודת מבט של ניהול עסקים וארגונים. על פי תורתו הניהולית של יצחק אדיג'ס, ניהול נכון פירושו לקבל החלטות וליישמן. גישה זו מסתמכת על כך שחובה לקבל החלטות בכל עת (מכיוון שהמציאות היא דינאמית ומשתנה כל הזמן) ועל כך שהחלטות לא מיושמות מעצמן – יש צורך להשקיע מאמץ ותבונה כדי ליישמן. אדיג'ס טוען שעל מנת ליישם החלטות שהתקבלו יש צורך בארבעה "טיפוסים" של אנשי צוות המייצרים לארגון יעילות ואפקטיביות בטווח הקצר והארוך. המשימתי, האדמיניסטרטור, היזם והמתכלל. בעולם הקאוצ'ינג האישי והארגוני, את הטיפוסים של אדיג'ס מחליפים במידה רבה "סגנונות התקשורת": המשימתי, המנתח, התומך, והמקדם (האחרון הוא מעין מקביל למתכלל). גם הניהול הציבורי החדש מתייחס למעבר מתפקידו של הממשל כ"ספק שירות" לתפקיד של "הסדרת שירות", כך שמכאן ומכאן עולה חשיבותו של התִכלול כמרכיב חשוב בניהול נכון השומר על יעילות לאורך זמן ביישום החלטות. תפקידו של המתכלל הוא לייצר את המרחב המשותף שבו פועלים כל מרכיבי המערכת במיטבם, באופן הרמוני וסינרגטי. כל מרכיב במערכת ממצה באופן מלא את יכולתו לפעול כתוצאה מהחיבור לשאר המרכיבים, תוך בניית מערכות יחסים, קשרי עבודה, מבנים ארגוניים תומכים ומערכות קבועות להעברת מידע בין כלל המרכיבים לתמיכה בפעולה משותפת.

 

פרופיל המתכלל
בראש מעיניו עומדים האנשים. הוא רוצה לייצר אינטגרציה והרמוניה בין כלל השותפים ומנסה למצוא איזון בין צרכי הכלל לצרכי הפרט. הוא עוסק בגישור, פשרה, מציאת קונצנזוס. בפרופיל האישיותי מדובר בטיפוס רגיש, מבין, מכיל, היודע ליצור קשר עמוק, סומך ומאמין. גישתו המבינה והחברתית לאנשים אינה מאיימת, ו"קל" לשוחח אתו או להיות בחברתו. מדובר במישהו שלא מונע מתחרות או מאגו. מישהו שיודע לחשוב לטווח הארוך, ושמעבר לשאלות החשובות – מה? למה? איך צריך לעשות? – מובילה אותו השאלה המתייחסת ל"מי". בשל מערכת קשריו הענפה עם כלל גורמי המערכת, מהווה המתכלל מרכז מידע ונתונים על הנעשה ביישוב – על צרכים עירוניים שעולים מעת לעת, על מענים שקיימים ונוצרים ועל אפשרויות נוספות לפיתוח. תפקידו של המתכלל הוא לעולם לא לאחוז בידע זה אלא תמיד לעשות בו שימוש ולהעבירו הלאה לכלל המערכת, ובמיוחד לגורמים רלוונטיים יותר. כמו כן, כפי שיפורט בהמשך, דרוש גם שילוב של מיקום מתאים במערכת, הגדרת תפקיד רלוונטית ודפוסי עבודה ותקשורת בין-אישית מתאימים. כמובן, בכל האמור לעיל, הוא יכול להיות גם היא.

 

זהות ותפקיד המתכלל – מספר דילמות
מההגדרות לעיל עולות מספר דילמות בנוגע לזהות ותפקיד המתכלל:
מיקום ונוכחות הרשות בתהליך– האם ניתן לבצע פעולת תכלול מקומית ביישוב ללא "מנדט", או ללא נוכחות משמעותית של הרשות? מניסיוננו בעבר ולפי תפיסת עולמנו ב"עיר בשינוי" (בקופסה) לא ניתן ולא מומלץ להיכנס לפעילות עומק של תכלול ברמה מקומית מוניציפאלית ללא הליכה יד ביד עם דמות בכירה ומובילה ברשות. רק במקרים מיוחדים, כגון פנייה של קואליציה אזרחית מקומית בבקשה לשיתוף פעולה, יש מקום לקבל החלטה לפעול במסגרת יישובית ללא תאום עם הרשות. במקרה כזה יש לעשות זאת כהחלטה מודעת ומנומקת היטב ותוך שאיפה ליצור בהקדם תמונת עתיד שבה הרשות המקומית היא שותפה משמעותית.
זהות המתכלל: האם הוא מייצג ארגון? איזה? האם זהו תפקיד למישהו מקומי או חיצוני? האם בעל תפקיד ברשות כגון עובד קהילתי? מניסיוננו, בערים שבהן אנו פועלים עולה כי למתכלל המגיע מגוף חיצוני (מגזר שלישי), ולעתים אף כתושב האזור שאינו מקומי, יש יתרונות רבים: הוא אינו חשוד מראש כשותף למערך האינטרסים, ליחסי הכוחות ולהיסטוריה המקומיים. באמצעות יתרונות אלו ובאמצעות פרופיל המתכלל שתואר קודם, ניתן לכסות על החסרונות הנלווים: צורך בהקדשת זמן ללימוד ומיפוי קהילתי, היתפסות כזר וכלא שייך על-ידי הגורמים המקומיים ועוד.
מגבלות השותפות: מי נשאר בחוץ? שותפות כאמצעי או כמטרה? כתהליך או כתוצאה? גם כאן מניסיוננו עולה כי שותפות לעולם לא יכולה להכיל את כלל המשתתפים הפוטנציאליים – תמיד יהיה מי שיישאר "בחוץ". במקרה זה חשוב שהמתכלל יידע לתת לעצמו ולאחרים תשובות לשאלות: מי נשאר בחוץ, למה הוא בחוץ, מה צריך לקרות כדי שישתלב ומה המחיר שעלול להיגבות מחברי השותפות או מהיכולת לקדם שינוי רצוי באופן מיטבי? לאור התשובות האפשריות יש לפעול לבניית השותפות. צריך גם לזכור שעל "סרגל היחסים", הנפרס בין מערכת יחסים מרוחקת בקיצון האחד ושותפות בקיצון השני, מופיעים מצבים נוספים רצויים ורלוונטיים בין ארגונים כגון יידוע, תאום ושתוף פעולה (סרגל היחסים המלא הוא: נתק – תחרות - יידוע - תאום - שתוף פעולה – שותפות). בנוסף יש לזכור שאצל המתכלל השותפות אינה רק אמצעי אלא גם ערך מוביל – זאת מתוך כל הנאמר לעיל. לכן, ובעיקר מתוך תפיסה של כמ"מ, יש מקום להתעקש עליה כמטרה וכפלטפורמה הכרחית לפעולה ולא רק כאמצעי (להגדרה של שותפות ראו בקופסה).


מרכיבים בעבודת התִכלול כפוטנציאל להיכרות, הטמעה ופעולה ביישוב מתוך תפיסה של כמ"מ
מתוך התייחסות לקהילות כזירה כלכלית על סמך מודל "הדלי הדולף" של nef, שהוצג במבוא, עולה סוגיית המעקב אחר מקור הזרימה של המשאבים ליישוב (הדלי), נתיבם, איתור חורים ונזילות ומציאת דרכים לסתימת הדליפות. השאלה הראשונה הנשאלת היא: מי יכול לראות ורואה את הדלי כמכלול? כאמור וכמתואר קודם, רוב הארגונים ואפילו הרשויות מתקשים לראות את התמונה המלאה ולא רק חלקים מסוימים של הדלי וה"חורים" שבתחומי התייחסותם. ככלל, התמונה המלאה בתפיסתנו חייבת להיות תמונה תלת מגזרית (ציבורי, פרטי ושלישי) כדי שתכיל בתוכה את כלל משאבי הקהילה.
בנוסף, על מנת ליצור "עִרבול נכון" של המים בדלי והשארתם בתוכו כמה שיותר זמן, נדרשת היכרות עם כלל ערוצי הזרימה האפשריים. נקודת המבט של המתכלל היא ייחודית בכל שבהיותו משוחרר מהתבוננות ברמת המיקרו, הוא מסוגל לראות את המאקרו – את התמונה הכללית, את הדלי עצמו. בהיותה פעולה ש"מנקה את הצנרת" ויוצרת מערכות זרימה משותפות ומסועפות בתוך המרחב המקומי – מרחב ה"דלי" – פעולת התכלול היא בעצם מנגנון לסתימת חורים הגורמת לכסף "להסתובב" בכלכלה המקומית ולהשקות אזורים נרחבים יותר בתוכה.
בנוסף, אנו מאמינים שפעולת התכלול, והחוסן והזהות החזקה שהיא יוצרת בפעולתה המקומית, מאפשרות גם להפוך את "המטרייה" (במודל של nef מסמלת המטרייה את גורמי ההסתה של המשאבים שאמורים להגיע ליישוב ולקהילה) ל"משפך" (כוח שמנקז אליו משאבים והופך לאבן שואבת). כלומר: פיתוח מן ה"פנים" הוא כוח לייצור ומינוף של משאבים מקומיים לצורך משיכת משאבים מבחוץ. לא עוד קבלת "הון" מן החוץ בתקווה שיניע יזמות מקומיות, אלא קהילה מאורגנת ומתואמת הרואה לעצמה למטרה ליזום, ליצור ולקדם עשייה וסדר יום מקומי, וכתוצאה מכך גם מסוגלת לגייס אליה משאבים מבחוץ כבסיס לעצמאות ולצמיחה לאורך זמן.
מידת היעילות והמועילות של גורם מתכלל יישובי לקידום תפיסה של כמ"מ ולאיתור "נזילות" ו"סתימת חורים", נגזרת ישירות מיכולתו ליצור ולהוביל "מרחב משותף" למרב בעלי העניין מכלל המגזרים והארגונים הרלוונטיים – החל מראש הרשות, דרך הדרג הבכיר, הדרג המקצועי, פרנסי היישוב, מעסיקים ואנשי עסקים ועד ארגוני מגזר שלישי, פעילים קהילתיים ומנהיגות מתנדבת. היכולת ליזום, להנחות ולנהל שותפויות תוך מימוש פוטנציאל השונוּת בין המגזרים, וליצור פעולה מתוך ראייה כוללת המאפשרת לכל גורם שותף לבטא את יתרונותיו היחסיים ולקחת חלק במרכיבים המתאימים לאסטרטגיה המשותפת מחד, ולמאפייניו הייחודיים מאידך, היא אחד הכלים המשמעותיים והמרכזיים בעבודתו של המתכלל.

על המתכלל לפתח במערכות מולן הוא עובד את היכולות הבאות:
• היכולת להגדיר פיתוח משמעותי ומיטבי תוך שאילת שאלות הנוגעות לתחומי הכלכלה, החברה והסביבה. שאלות כגון: האם וכיצד מגבירים פעילות כלכלית בתוך האזור ומונעים דליפות? האם וכיצד תורמת פעילות הפיתוח לצמצום טביעת-רגל אקולוגית? האם וכיצד תורמת הפעילות הכלכלית לחוסן קהילתי ומבטיחה קיום נאות והגון לחבריה?
• היכולת לפעול מתוך תיאום, שיתוף פעולה, שקיפות, שותפות וראייה כוללת: החל מגיבוש אסטרטגיה משותפת וכלה בהגדרת דפוסי פעולה, מעקב, ליווי והערכה – כמכלול. לא עוד שותפות נקודתית לצורך גיוס תרומה או פרויקט אקראי, אלא תיאום, מניעת כפילויות ובעיקר מינוף השותפות לכדי יצירת סינרגיה וערך מוסף בין כל פעילות נקודתית, על בסיס ראייה כוללת. בהקשר זה ניתן להתייחס לתרומת המתכלל, שמקים מנהלות יישוביות או שולחנות עגולים הכוללים דרג מבצעי רלוונטי מכלל הגופים והארגונים (מחלקות שונות ברשות וארגונים מחוצה לה), הפועלים באותו מרחב משותף כגון חינוך בלתי פורמאלי, צעירים, חסד ורווחה, תרבות וכולי. בצוותים אלו יוצרים תכנית עבודה יישובית משותפת וארוכת טווח, חוצה אגפים וארגונים, אשר שמה את הלקוח וצרכיו ואת המטרות המשותפות במרכז, ואשר מתמודדת באופן מונחה ותדיר עם האתגרים והקשיים העולים מאופן פעולה זה. מסגרות כאלה מופעלות כיום בהצלחה בערים שבהן "ציונות 2000" מפעילה או הפעילה את תכנית "עיר בשינוי" (ירוחם, מגדל העמק, גבעת אולגה, שדרות, בית שאן) ובערים אחרות נוספות.
• היכולת לפעול מתוך ראייה רבגונית רב תרבותית וליצור בתוך המרחב סובלנות וסבלנות לקבוצות שונות עם מאפיינים ורקעים חברתיים ותרבותיים שונים. דוגמה לכך היא תהליך עכשווי של הקמת קואופרטיב מזון בירוחם בשיתוף עם נציגי קהילה חרדית, נציגי גרעין תורני ומטופלי אגף הרווחה. במקרה זה המתכלל מוביל ומנחה תהליך גישור שדורש דילוג משותף על "משוכות" הקשורות לסוגיות שונות כגון רמת ההכשר של המוצרים, שעות הפרדה בין גברים ונשים, קוד לבוש ועוד.
• היכולת להתמקד ולהתייחס לאזור גיאוגרפי מסוים כ"מקומי". כלומר, היכולת להגדיר מרחב התערבות מוגדר, כגון יישוב או מועצה או שכונה, ולקבוע שזהו ה"מקומי" מבחינתנו: האזור המוגדר הזה הוא תחום ההתערבות שלנו ובאחריותנו לאמץ את האינטרסים ונקודות המבט העולים במקום.
• היכולת לפעול באזור זה על-ידי עבודה "פנימה", עם ועל בסיס המערכות הקיימות, צריכה להיות נקודת מוצא לכל מעורבות והתערבות מן החוץ. הקהילה המקומית מגלמת בתוכה את משאב ההון האנושי והחברתי של היישוב, והיא למעשה המצע הנגיש, היעיל והמשפיע ביותר לצורך מינוף המקום – הן למטרות תרבותיות-חברתיות-קהילתיות והן לצורך פיתוח יזמי-כלכלי.

בתוך "המרחב המשותף" שיצר המתכלל בקרב מרב בעלי העניין, עליו לבצע את הפעולות הבאות – כולן או חלקן לפי הצורך:
1. העברת ידע ומידע רלוונטיים.
2. פיתוח של ידע חדש
3. הנחיה אישית וקבוצתית.
4. מינוף הזדמנויות.
5. יזום, הנחייה וניהול של שותפויות.

 

לסיכום
עבודת המתכלל היא מרכיב חשוב והכרחי במיצוי פעולתן של מערכות גדולות ומורכבות ובמיוחד מערכות של רשויות ומערכות קהילתיות העוסקות בתהליכי פיתוח חברתי, כלכלי וסביבתי. היכולת ליצור מימוש מיטבי של כלל מרכיבי המערכת ומנופי הצמיחה שלה – הון כלכלי, הון אנושי, הון חברתי, הון סביבתי ועוד – תלויים ביכולת של מרכיבים אלו לתרום זה לפעולתו של זה. היכולת של מרכיבי המערכת לעשות זאת תלויה במידה רבה בקיומו של גורם מתכלל המוכר ומקובל על ידן, מכיר את מרכיביהן היכרות עמוקה ובאותה שעה, כמוביל וכמנהיג, תמיד רואה לנגד עיניו את תמונת התצרף המלאה, שמתייחסת לאופן שבו מרכיבים אלו יוצרים שלם דינאמי ועשיר שהוא יותר מסך חלקיו.

 

תכנית "עיר בשינוי"
פרק זה מבוסס על ניסיונה של עמותת "ציונות 2000" בהפעלת מודל תכנית "עיר בשינוי", הפועלת למעלה מעשור בקבוצת יישובי פריפריה, בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך. מטרת התכנית לייצר התערבויות המחזקות ומעצימות את היישובים שבהם היא פועלת. לצורך השגת מטרותיה, התכנית פועלת על בסיס מודל עבודה בעל כמה עקרונות, ביניהם: מיקוד ברמת יישוב בודד, מינוי רכז הפועל ביישוב באופן קבוע כיזם חברתי ומתכלל, עבודה צמודה עם הרשות, שיתוף פעולה עם כלל הגורמים הפועלים ביישוב תוך דגש לחיבור בין מגזרי ויצירת פעילות לחיזוק תשתיות קהילתיות במספר תחומים נבחרים. תכנית הפעולה מתבססת על זיהוי נכסים וכוחות מקומיים במטרה להפגיש בין הצרכים של התושבים לבין היכולות של הקהילה. מפגש זה מוביל לשיפור והתאמה של תכניות ושירותים קיימים ולפיתוח תכניות חדשות. במהלך הפעלת התכנית ביישוב מתבצע זיהוי ומיפוי של השירותים הקיימים בעיר בתחומים נבחרים תוך זיהוי נקודות שבהן קיימת חפיפה בין שירותים שונים; זיהוי נקודות שבהן יש חוסר בשירותים מתאימים; גיבוש הצעות לייעול השירותים הקיימים וסיוע לשירותים אלו בבניית תכניות עבודה, באיגום, בגיוס משאבים, בשיווק ובהפעלת תכניות המותאמות לצרכי המקום, תוך הישענות מרבית על השירותים והנכסים הייחודיים לעיר.
במהלך שנות עבודתה ביישובים, עסקה תכנית "עיר בשינוי" בשלושה תחומי פעולה: נוער, צעירים והתנדבות. שלושת התחומים שבהם עסקה התכנית מיקדו מאמץ לחיזוק היישובים באמצעות קידום ההון האנושי וההון החברתי. במסגרת זו נעשו פעולות בתחום החינוך, הרווחה, רכישת השכלה והכנה לחיי עבודה, וכן הגברת התנדבות בקרב האוכלוסייה המקומית וחיזוק רשתות קהילתיות.
לצד מוקדי פעילות אלה, ובמקביל למהלך ארגוני כולל, החלה התכנית להתרחב בהדרגה לתחום של פיתוח חברתי-כלכלי, המתמקד במיצוי ההון הכלכלי ביישובים. התרחבות זו עולה בקנה אחד עם תפיסות עדכניות של פיתוח קהילתי, וממנפת נכסים שפיתחה התכנית לאורך שנות פעולתה ביישובים. תכניות לפיתוח חברתי-כלכלי מתקיימות מזה זמן במספר יישובי התכנית כולל ירוחם, טירת כרמל ומגדל העמק, ומסתמנת מגמה של פיתוח פעילות דומה עם יישומה של התכנית גם בקריית שמונה. לאור מגמות אלה, מעוניינת "ציונות 2000" במיסוד והרחבת פעילות זו כחלק ממודל ההתערבות של "עיר בשינוי".


לקריאת פרקים נוספים מהחוברת:

מבוא: כלכלה מקומית מקיימת – עבור מי ועבור מה? / מאת: דר' גילי ברוך וערן בוכלצב

פרק 1 - מיפוי ברוח כלכלה מקומית מקיימת / מאת: מתן יעקב גולן

פרק 2 - רישות ועבודת תכלול / מאת: אורי פינטו

פרק 3 - מקומה של מנהיגות בגישת הכלכלה המקומית המקיימת / מאת: יצחק (קיקי) אהרונוביץ

פרק 4 - התארגנות קואופרטיבית

פרק 5 - אדום וירוק – תעסוקה הוגנת וכלכלה מקומית מקיימת / מאת: דר' גילי ברוך

פרק 6 - מימון והתנהלות פיננסית אלטרנטיבית במסגרת כלכלה מקומית מקיימת / מאת: ערן בוכלצב

פרק 7 - קידום כלכלה מקומית – הצעות למדיניות / מאת: גליה פיט

פרק 8 - מדדים חלופיים לפיתוח / מאת: ערן דורון

לקריאת החוברת במלואה בפורמט PDF




כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט