סיכומים ורשמים מיום העיון: דמוקרטיה כלכלית בישראל ובעולם
לאחרונה השתתפתי ביום עיון דמוקרטיה כלכלית בישראל ובעולם שהתקיים בפקולטה לניהול בשיתוף הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב וביוזמה של הכוורת - מיזם להעצמה כלכלית של אוכלוסיות מקומיות ועסקים קטנים. 

העניין שלנו ביום העיון, במסגרת תכנית כלכלה מקומית מקיימת ביום העיון, נובע מהניסיון לזהות חסמים המקשים על התנהלות פיננסית ברמה המקומית, ולהגיע להבנה מהם הכלים הפיננסיים שיכולים לסייע לכלכלה המקומית לצמוח.
בעקבות מהלך בנושא כלים פיננסים לקידום כלכלה מקומית התחלנו למפות חסמים מקומיים, כמו: בריחת משאבים מהאזור (ראה ערך: לסתום את הדליפות), העדר נגישות לאשראי, משאבים מקומיים לא ממומשים וחוסר כדאיות כלכלית להשקעה בפריפריה.

במהלך יום העיון הציגו הדוברים יוזמות חדשניות הצומחות מלמטה, ומציעות דרכים נוספות להתנהלות כלכלית-קהילתית. חלק מהיוזמות הן בקנה מידה רחב, ונוגעות פחות לאתגרים המצויים ברמה המקומית, אך חלק אחר, כמו הקהילות המקומיות המתפתחות סביב מטבעות מקומיים או סביב שיתוף משאבים, בהחלט מתמודדות עם חסמים אופייניים לפריפריה כמו: התלות במשאבים מוגבלים והניסיון ל"להגדיל את העוגה" באמצעות כלכלה עם ערכים מוספים.

הדובר המרכזי שהוזמן ליום העיון היה הכלכלן הבלגי ברנרד ליטאר, מאבות היורו ולשעבר בכיר בבנק המרכזי הבלגי וחוקר מערכות מטבע כבר 40 שנה. את עיקרי דבריו ניתן לקרוא בכתבה שפורסמה בדה-מרקר: "משמרים את המונופול הבנקאי במקום לדאוג לעתיד האנושות" כשהוזמן לארץ לפני כשנתיים.


בדברי הפתיחה התייחס אריה בן דוד, הפעיל במסגרת התנועה לשינוי מוניטרי ובמסגרת הכוורת, למצב הכלכלי הכלל עולמי. 
העולם שוקע בחובות. טריליונים של דולרים. גם חברות וגם אנשים פרטיים. הצורך ביצירת יציבות כלכלית הוליד יוזמות שנועדו להתמודד עם המקומות שבהם הכלכלה לא עובדת. המטרה ליצור טרנזישן, שיעזור לכלכלה לשרת את האנשים ולא להיפך.
המגמה לנסות ליצור שינוי ממצב בו יש רק מטבע אחד, שחלק יכולים להרוויח הרבה מאוד ממנו וחלק לא, ליצירת מערכת כלכלית בריאה, כמו בטבע, הכולל הרבה מינים וסוגים של פריטים, שכל אחד נותן מענה לצורך אחר. בן דוד הדגיש את החשיבות לומר "מטבע משלים" ולא "מטבע חליפי", כיוון שהמטבע המשלים לא נועד להחליף אלא להיות בנוסף למטבעות הקיימים.
שלוש עשרה השנים האחרונות מתאפיינות בקצב צמיחה הגבוה ביותר, אך חשוב להבין שהצמיחה הגבוהה ביותר היתה בחובות של משק הבית. פתרונות ליצירת מטבע משלים מסייעים להתמודד עם המצב הקיים, בו יותר ויותר משפחות מגיעות למצב של עוני.
בעבר היה פרויקט "בנק זמן" שאנשים החליפו ביניהם שירותים, כיום מערכות מתוחכמות בהרבה יוצרות תשתיות המסיעות לכלכלה אחרת לצמוח.
המטבעות המשלימים קשורים לשני צרכים עיקריים:
  1. חיסכון בהוצאות וניצול משאבים – למשל קהילת מאמאזון, אמהות המפתחות באמצעות מערכת אפקוין מערך של חילופי משאבים, המביא לחיסכון של מאות ואלפי שקלים. מעניין שהמוצר הנצרך ביותר בקהילת מאמאזון הוא: תכשיטים. המהות העומדת מאחורי הרעיון היא לנצל משאבים לא ממומשים לטובת צרכים לא ממומשים. 
  2. שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לטובת צרכים חברתיים וקהילתיים - ישראל נולדה כמיזם חברתי. אם בעבר המיזמים באו לידי ביטוי בהקמת קיבוצים או מושבים כיום מתאפשר חיבור בין הטכנולוגיה המתקדמת ביותר ובין הצרכים החברתיים קהילתיים.
צפריר בלוך ויאיר פרידמן, יזמים וחוקרים בתחום של כלכלה משתפת ומטבעות משלימים, דוקטורנטים בפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב, דיברו על Weconomy – כלכלה משתפת.
הכלכלה השיתופית מבטאת מגמה עולמית של פיתוח פלטפורמות שיתוף כלכליות וחברתיות בהן הקהל יוצר השפעה וערך. 
דוגמה אקטואלית: "עוקף סופר" – מחאת הפלפלים: חקלאי מהערבה העלה ליוטיוב סרטון המראה איך הוא מייבש כמויות גדולות של פלפלים כי הרשתות מסרבות לקנות אותם, בזמן שהם נמכרים לציבור במחירים מופקעים. תוך זמן קצר נוצרו שווקי מחאה. כיום קיימות פלטפורמה אלקטרונית שמציעה את המכירה ישירות מהיצרן לצרכן. 
כלכלה משתפת מאפשרת ניצול משאבים. מערכות שיתוף נסיעות ורכבים. השכרה על בסיס ארעי. דומה לחברת תעופה: שימוש במשאב על בסיס אופטימלי. במהירות וביעילות. ברכבים שלנו יש הרבה מושבים פנויים והם עומדים הרבה בחנייה. בשוויץ יש פתרון דרך הפלטפורמה של mobility שיתוף מכוניות.
המושג החדש משלב בין יצרן וצרכן - Prosumers. למשל, פלטפורמה כמו Ebey מאפשרת בקלות לפתוח חנויות וירטואליות או Airbnb המאפשרת לכל אחד יכול להפוך את החדר שלו למלון. Airbnb הפכה תוך זמן קצר לחברת ההלנה הגדולה בעולם, כשאין בבעלותה אפילו לא חדר אחד.
Procumer – מעבר מצרכן מפסיבי לצרכן אקטיבי, כדוגמת waze אפליקציית ניווט בה המשתמשים סייעו בייצור המפות.
ככל שהמעורבות הולכת וגדלה נדרשת יותר רגולציה, למשל, אם מישהו ב-Ebey שולח מוצר פגום מופעלות נגדו סנקציות עד כדי סגירת העסק.
השינוי מביא לכך שהגישה למשאבים חשובה יותר מהבעלות עליהם. הכלכלה המשתפת מייצרת אלטרנטיבה לגופים שעד כה היתה להם בלעדיות על הידע. למשל ביוטיוב כל אחד יכול להפוך לבמאי או ליוצר בעל שם רק בזכות כמות הצפיות שיש לסרטון שהעלה.
האמון משתנה. מעבר מאמון מבוסס מותג לאמון מבוסס קהל "חכמת האמונים" - אמון בקהל המשתמשים ובפלטפורמה.
WEconomy scholarship מה שחסר כעת זה להסתכל על התופעה, על המודלים הכלכליים האסטרטגיים ברמה הוליסטית וזה מה שהיזמים חותרים לעשות. 
בסופו של דבר לכלכלה משתפת יש השפעה חברתית וסביבתית, גם אם אנחנו לא משתתפים פעילים. למשל, זולו מבצעת השוואה בין מחירים ומשפיעה על עליית המחירים, שימוש במוצרים יד שנייה מקטין את הפסולות ו-car2go משפיעה על הקטנת זיהום האוויר.


פרופ' יהודה כהנא, יו"ר מרכז YKC לאתחול ולשגשוג אוניברסיטת תל אביב, דיבר על Rebooting כלכלי חברתי וסביבתי
הכלכלה שלנו צריכה להשתנות. הקפיטליזם השלט בעולם התפתח עם המהפכה התעשייתית בו היו משאבים מוגבלים של הון, עבודה וקרקע, כיום נוספו משאבים מתחדשים: ידע ומדע, שלא מתכלים אלא מתרבים. הכלכלה יוצרת אפשרויות חדשות. כיום נמצא הידע אצל כל אחד מאיתנו ומשתמשים בו בלי הרף. הגופים שחשבו ששולטים בידע, הממשלות והחברות הגדולות איבדו את השליטה, ועליהם לשנות את התפיסה וההבנה של איך הדברים מתנהלים. 
הכלכלה הקפיטליסטית נשענת על מנגנון היד הנעלמה - ביקוש-והיצע היוצר הקצאת משאבים אופטימליים, שהם הטוב ביותר האפשרי. המערכת הזו מביאה אותנו לשגשוג כלכלי מדהים אבל גם מביאה לאפקטים קשים על הסביבה והחברה. החברה האנושית הולכת ומכלה את כל מה שמסביבה וזו שאלה של זמן מי יכלה את מי ראשון. לכן המצב מחייב שינוי פרדיגמה.  
המערכת הכלכלית היא לא המטרה עליה לשרת אותנו תוך התייחסות למכלול רחב של ערכים.
כאס"ח – כלכלה אנושיות סביבה וחברה – אלו הערכים שעלינו לאמץ.
ה-OECD יצאו עם מדדים חדשים המשלבים מספר רב של מטרות: סביבה, צדק, אהבה, משפט, ספורט ועוד... 
הדבר מחייב שינוי פרדיגמה – זאת טרנספורמציה והשאלה אך עושים את זה? צריך כלים חדשים. 
המדדים לא מודדים את הדברים הנכונים לא משקפים אחריות חברתית סביבתית של הארגון, ולא משקפים את התוצאות שמביאים לסביבה. 
צריך לייצר לוח מחוונים מורכב, דרך מערכות המרה של מטבעות קהילתיים. אנחנו מתקרבים לאט לאט לחזון.

בהקשר לדבריו של פרופ' כהנא כדאי לקרוא את סיכום המושב שהתקיים במסגרת קונגרס הנגב ועסק בפיתוח מדדים אזוריים לאיכות חיים.

פרופסור יורם מרגליות, מהפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב דיבר על היבטים של רגולציה ומיסוי 
חששות המדינה – המדינות לא באמת חוששות כל עוד מדובר במשהו קטן.
יש כל הזמן המון סוגים של מטבעות משלימים זה לא מטריד כי זה לא מעניין. ברגע שיש השפעה ופוטנציאל להשפעה הן מתחילות לדאוג.  

מטבע שיהפוך למשמעותי המדינה תאבד את אחד משני הכלים שלה לשלוט – קביעת המדיניות המוניטארית.
סיבות נוספות לדאגה הן הגנת הצרכן. אינפלציה, רזרבות. כל עוד ברור איך נוצר המטבע, ומי אחראי להכנסה שלו למחזור זה יכול להבטיח שלא תהיה אינפלציה.
למשל הביטקוין מוגבל לעד 21 מיליון ביטקוין. כל 10 דקות נוצר מטבע וזה מבטיח שלא תהיה אינפלציה. אותו דבר לגבי מטבעות משלימים. 
המדינה רוצה להבין איך המטבעות נוצרים, כדי למנוע אינפלציה שתפגע בצרכנים. 
בכל מצב שבו ניתן לתרגם מטבע משלים ולקנות באמצעות שקלים או להיפך, באותו רגע זה נכנס לקטגוריה דומה לבנק, ועל זה יש רגולציה, למשל כללים ביצירת רזרבה במקרה של הלוואות. 
חשש מיצירת אמצעי תשלום נוסף – מזומן מאפשר אנונימיות ועשוי להיות מקור להלבנת הון ולפעולות לא חוקיות כמו מכירת סמים. היכולת לאכוף את מערכת המיסוי – המדיניות מתעקשות למסות במטבע שלהן וכך שומרת על הערך של המטבע המדיני. אך זה גם עובד בכיוון ההפוך המדיניות מוטרדות מכלכלת חליפין כי האזרחים חוסכים את מרכיב המס. המדינה לא מרוצה מכך שתהליך המכירה לא עבר מיסוי, כי זוהי הכנסה שחייבת במס. במקרה של המרה, משתמשים בשקל כדי לקנות מטבע משלים, השאלה מה הוא נחשב מבחינת מסים האם נחשב למטבע כמו שקונים מטבע זר?
בארה"ב ה-IRS הוציא הנחייה שהביטקוין נחשב לנכס, ולכן נדרש למסות אותו, ייתכן וזו החלטה לא מוצדקת אבל זה כרגע המצב, המטבע התחזק, ויצר מודעות בקרב ההחלטות והביא לרגולציה. 

הרגולציה – ברוב המדינות אין שום התייחסות לנושא של מטבעות משלימים. דווקא בישראל קיימת חקיקה.
מתוקף סעיף 44 לחוק בנק ישראל, יש איסור על הוצאת מטבע חליפי. כל מטבע שלא נקבע כתחליף מטבע, היינו, הבנק לא קבע, אין מניעה חוקית להנפיק ולהשתמש, אבל זה כפוף לחשש שהמדינה תחליט שהדבר מטריד אותה מסיבות כאלה ואחרות ואז יש לה את הכוח להחרים או לאכוף רגולציה. הערכה שזה לא יעשה באופן רטרואקטיבי. 

המדינה, אם נותנים לה קרדיט מבינה את הפוטנציאל החיובי, פוטנציאל החדשנות, ולכן לא ממהרות לאסור את הפעילות. ברוב המדינות לא מוסדר, בישראל ממש בחוק. 

שאלה: ייתכן וניתן יהיה להחריג את המטבע הוירטואלי מהחוק? תשובה: כשהחוק נכתב, הרעיון של מטבע וירטואלי לא היה קיים. בחוקים מה שחשוב זה לא המילים אלא התכלית. בנק ישראל רוצה להגן על היכולות שלו לקבוע מדיניות מוניטארית. בינתיים המדינה שותפה לתפיסה שלנו שמדובר על משהו מאוד חיובי, ולכן לא תמהר לאסור. 
חשוב להבחין בין ביטקוין שהוא מטבע ספוקלטיבי לבין מטבעות בעלי ערך.

פאנל מטבעות משלימים ופאנל מומחים התקיים בהנחיית עדי כרמון סקופ ממקימי אפקוין – פלטפורמה להקמת קהילות מבוססות מטבעות וירטואליים 

אופיר אביגד – יזם חברתי מהמקימים של הבר קיימא. שותף להקמה של קהילת אושר עם מטבע בשם שפע. 
המניע להקמת מטבע לקהילת אושר נבע מהרצון לתת לקהילה כלים להתנהל בצורה יותר משתפת, לאפשר יכולת להחלפות בין חברי הקהילה.
אחד הכלים הטובים במטבע קהילתי להניע אנשים לתרום לסביבה ולקהילה. באושר הקימו את "קרן שפע" ואפיר תאר איך לוקחים אזור ובעזרת מטבע משלים מצליחים להוציא יוזמות קהילתיות. "אנחנו הבנקאים באושר, ואנחנו רוצים לעשות טוב. כשראיתי יוזמה של חבר שרוצה לנקות את פארק השלולית בנתניה רציתי לעזור והצענו לכל מי שיבוא לנקות: 100 שפע. למבצע הגיעו 7-8 אנשים והמקום נהיה נקי. עכשיו החלום שלי לנקות את כל קו החוף של ישראל באמצעות כל מיני מטבעות משלימים: "גירים", "לבבות"..."

ליאור גורדון, מאמזון מרקט
"אני עם 400 קניות מאחורי. מכורה לקניות. עוגה מבצק סוכר, עיסוי, חומרי יצירה, טיפול פנים, תכשיטים, משלוחי מנות, הפתעות לילדים בגן ואפילו הפקת יום הולדת 70 לחמותי שכללה מתנה, כל המיתוג של האירוע, האוכל - הכל בלבבות."

ליאור העידה על עצמה שבניגוד לחברה' משפע לא הגיעה מאידיאולוגיה. בתחילה היתה סקפטית ובהמשך התמכרה. התחילו כקהילה קטנה אשר מונה כיום 25 אלף אמהות. מעבר לפן של החיסכון שאותו היא מעריכה בכ-2000-4000 ₪ בחודש, ("כי למה לי לקנות עוד שרשרת בקניון אם אני יכולה להשיג במרקט"), מדובר על פלטפורמה ליזמות וקהילתיות. 
"הקמתי את קהילת מאמזון גבעתיים. אלף אמהות שעושות אחת עבור השנייה, יוזמות ומקיימות פעילויות משותפות. אני יכולה לספר על יזמות שפרצה החוצה. אחרי שנים שעשיתי לביתי, ניתנה לי האפשרות לצאת ולהביע עצמי בחוץ, ולקבל הכרה מהקהילה. כשאמא חולה, אמא אחרת מביאה אוכל, כשאחת האמהות יולדת, כולן מביאות לה את המוצרים. קהילה חזקה שעושה דברים אחת בשביל השנייה, וזה לא מובן מאליו כשמדובר על קהילה, שנחשבת למבוססת יחסית." 
בסוף תמיד עולה הטענה "אבל עם מאמאזון אי אפשר ללכת לסופר" ועל כך סיפרה ליאור איך לאחרונה קפה ויולה מוסד וותיק בגבעתיים החל לתת לחברות מאמאזון ארוחות בוקר בלבבות וירקן מוכן למכור ירקות בקילו בלבבות, וזו ההוכחה שעם לבבות קונים במכולת - והיד עוד נטויה!  

ליאור עושה כיום מנטורינג לאמהות בערים נוספות והמטבע הופך לאט ליותר לוקאלי. 

אריאל אגמון – גרין וואי – שליחויות על אופניים. 
היוזמה של אריאל מאפשרת פתרון לשינוע המוצרים הנרכשים. "קמנו לפני שנה כפתרון לשליחויות. רצינו להחליף את האופנועים והטוסטוסים המזהמים. והחלטנו לעשות את זה על אופניים כי אנחנו אוהבים לרכב ונשלב כלכלה ותחביב." אנשים לא יודעים לשנע דברים במערכת, באושר ובמאמזון. התחלנו לפני שנה נפגשנו עם אופיר מאושר והתחלנו לשתף פעולה. 30% מההכנסה שלהם היא למעשה במטבע משלים ועלתה השאלה איך מצליחים להסתדר? "בשפע יש שירות תיקוני אופניים. בסוף יום העבודה מכניסים את האופניים לטיפול, יושבים ואוכלים בבר קיימא מנת שפע ולא מוציאים שקל מהארנק." חצי מהרהיטים במעבר דירה הם קנו בשפע, גם מיתוג העסק נעשה במערכות של מטבעות שפע. הכל: שיווק, מיתוג, בניית אתר...  

יזם חדש שחר גפני מחברת לאונרדו רובוטיקס. 
מדפסת תלת מימד. הדפסת כסף מזומן במדפסות תלת מימד. מטבע מוחשי - הקניה האינטואיטיבית עובדת טוב באירועים, אבל לעיתים תהליך הטרנזקציה - התשלום הדיגיטאלי במטבע משלים, מאוד מעייף. פתחתי את הרעיון של כסף "נולד מחדש" לשלם בכסף מוחשי. בעידן המידע בכסף הזה יש QR קוד וניתן לגשת דרכו למידע בארנק הווירטואלי ולראות כמה שפע או לבבות יש לי בארנק. אני יכול לעצב את המטבע איך שאני רוצה, ומאיזה חומר שאני רוצה. 

יוסי הוד – מוביל בארץ פרויקט להשבת דבורי הדבש הנעלמות ומנהל את הכוורת.
בכוורת בנינו שלושה נדבכים עיקריים: 1. פיפל טו פיפל – P TO P – בין אנשים 2. B to B – עסק לעסק. 3. כוורת מרקט – מערך תיווך בעלויות נמוכות, המהווה פתרון ליצרן קטן, כאשר בהמשך יעשה איחוד בין המערכות האלה. 

עדי כרמון סקופ מאפקוין התייחסה לכך שלא רוצים להחליף מערכת כוח אחת במערכת כוח אחרת, שהנגיד לא יקבל יותר מידי כוח. צריך כל הזמן למפות "יחידה מולקולארית" שבעבורה ניתן לייצר מטבע. בנוסף צריך לשאוף לפזר אחריות ולייצר מעורבות גבוהה של חברי הקהילה, למשל דיווח על מוצרים לא ראויים, מי שאחראי לדווח מקבל מטבע.

וילי דננברג מ-Pay Services דיבר על פלטפורמה להקמת מטבעות וירטואליים, שבה כל אחד יכול להקים קהילת מטבע משל עצמו. 
בעולם יש את מערכת הבנקאות בה יש חשבונות עם כסף יש מערכת הנהלת חשבונות, שכוללת מידע על כסף ודברים נוספים. שתי המערכת האלה מגבילות אותנו כי המידע תמיד מופיע קצת באיחור. הגענו להבנה שצריך לייצר חשבונות עם מידע כולל: על כסף, על התחייבויות, על כל מיני דברים שיש לנו, כולל חשבונות של מטבעות משלימים. חשבון של התחייבויות – אני מתחייב לקנות מהיצרן מספר בקבוקי שמן זית במחיר מסויים, ובמקביל יש לי גם התחייבות של מכירה למספר ליטרים שמן זית מקונים מקונים שמתחייבים לקנות ממני, בזמנים אחרים ובמחירים שונים.
עד היום אנו מנהלים מערכות מקבילות שלא עובדות טוב אחת עם השני. הפלטפורמה שלנו קיבלה את כל האישורים הבנקאים מותר לנו להחזיק כרטיסי אשראי ומידע ברמה בנקאית, ואנו נחבר את כל מי שרוצה לעשות מערכות ערכים ומטבעות משלימים למערכת הבנקאית. זוהי מערכת הפעלה המחוברת גם למערכות כמו מס"ב.

עוזי מור Mimun4u התחיל לעבוד עם הפלטפורמה שהוצגה על ידי וילי
מציע פתרונות הנוגעים לבעיית העוני המצטבר. התשלום במערכת יעשה באמצעות pay services העוקפת כל מערכת הבנקאות ויוצרת זרימה ישירה למערכת חוץ בנקאית. היעד: לשקם אנשים שהמערכת הקיימת הורידה אותם נמוך. מכסים את כל הפלטפורמות הקיימות ממיקרופייננס ועד השקעות לסטארטאפים. 

פאנל סיכום 

ברנר ליטאר דיבר על כך שהוא מתרשם מאוד מהגיוון והפעילות שקורים כאן. הן ברמת היוזמות שצומחות מלמטה והן מבחינת המעורבות של השלטון המקומי. בסוף שנות התשעים יפן היתה המובילה בתחום, כיום ברזיל, המחויבת ביותר לנושא של מטבע משלים – מפרספקטיבה ממשלית. ככל שהיוזמות כאן ילכו ויתפתחו מקומה של ישראל בתחום יעשה משמעותי יותר ויותר. 
לכל בנק בעולם יש אינטרס לשמור על המערכת כמו שהיא ולא לשפר אותה – ממשלות הן לא אלו שאחראיות על המערכת המוניטארית. הממשלות הן קורבן של המערכת הבנקאית.  

אמנון פורטוגלי דיבר על הרצון להבין איך הפריטו את הכסף. 
מרטין וולף כתב מאמר מדהים על הבעיה שהבנקים מדפיסים את הכסף – על כך גם במאמרים שפרסם פורטוגלי בחודש האחרון בדה-מרקר ובהעוקץ
"המטבע הפך לשטני והמית אסון בקנה מידה שלא יאומן ב-2007-2008. באירלנד וביוון הדור הצעיר עזב, ואת זה צריך לשנות אני לא מדבר על המטבעות הקטנים אלא ברמה הגבוהה יותר. יש לי התרשמות שזו התחלה של תנועה חברתית או המשך של מחאת 2011 – we במקום i כל הדור של ה-i יהפך ל-we עבור רבים הכלכלה האמריקאית היא "האורים והתומים", אני חסיד של הכלכלנים האירופאים והאוסטרליים טומאס טיקטי כולם מחוץ לסיר הלחץ האמריקאי המונוקלצ'ר של הכלכלה

דובר נוסף בפאנל דיבר על המשנה זהירות שצריך לנקוט במתקפה על המערכת המוניטרית
"הצגתי עמדה התומכת במטבעות משלימים אבל צריך להיות יותר זהירים בתקיפה של המערכת המוניטארית כולה. ישראל לא צריכה להיות שפן הניסיונות. תהליך שינוי המעביר את המערכת שתהיה עם מקדם רזרבה של מאה אחוז, שהבנקים לא יוכלו לייצר כסף בעצמם אלא ידרשו לרזרבה של מאה אחוז והממשלה תחזיר לעצמה את יכולת הדפסת הכסף, הוא מודל תיאורתי ונכתבה סימולציה עבור הכלכלה האמריקאית, של מה קורה במקרה כזה. קודם כל מעביר את האחרית למתן אשראי לממשלה שאם לא כן ימוטט את המערכת. התפוקה של ארה"ב תרד בשלב הראשון ואחרי שלוש שנים יתאזן והכלכלה חוזרת לשגשג. זו נקודה שצריך להיזהר בה אתה לא רוצה להיות המשק הראשון שעושה את הניסוי. תקימו מערכת במקביל, על תמוטטו את המערכת. לאט לאט התחרות תעשה את שלה וגופים נוספים יצטרפו, כך אמר ליטאר וזה נראה לי נכון יותר."
תגובה מהקהל: "המערכת הבנקאית עולה לנו 50 מיליארד בשנה היא לא משרתת עסקים קטנים ולא אנשים פרטיים."
התייחסות: "שנינו מכירים את הרעות החולות של המערכת. ניסינו להפוך מערכת שהלכה לקרוס – IDB – לנסות ולשפר והצענו שתוחלף הריכוזיות בהנהלה מפוזרת על ידי "השתלטות" של קבוצת משקיעים עם ערכים חברתיים. המהלך לא צלח כי קשה היה עם המערכת הבנקאית והמערכת המשפטית."  
הדרך בישראל בתחום המטבעות האלטרנטיביים היתה מאוד מאוד מהירה. ישנן קבוצות גדולות בישראל של כמה מאות אנשים שתופסות את המשרות הגבוהות במשק. הם בנקודת נוחות גבוהה ולא אוהבים לעשות שינויים. כדי לייצר שינויים צריך לנענע קצת את המערכות ואז יקרו השינויים.

כתבה: גלי בסודו


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט