פיתוח כלכלי לאורך השביל
בשנתיים האחרונות, בעקבות פיתוח שביל ההליכה רוטה ויזנטינה - Rota Vicentina הוכפל מספר התיירים לאורך חופיה הדרום מערביים של פורטוגל. פיתוח השביל התאפשר הודות לרשת תיירנים מקומית המכונה קאסאס בראנקס - Casas Brancas אשר שמה לה למטרה לקדם תיירות טבע ותיירות כפרית פורצת דרך.

עמותת קאסאס בראנקס והעמותה שיזמה את הקמת השביל רוטה ויזנטינה - מנוהלות שתיהן על ידי אותה אחת, יזמית בלתי נלאית העונה לשם מרטה קברל – Marta Cabral.

"לפני כעשר שנים הובלתי את הקמת הרשת קסאס ברנקס, פלטפורמה משותפת לשיווק חדרי הארחה הפונה לקהל בינלאומי. התחלתי כשכירה בעמותה, ובהמשך הקמתי עסק זעיר של חדרי אירוח הכולל חדר אחד בלבד, והפכתי גם אני לחברה ברשת." מספרת קברל. את היוזמה להקמת הרשת הובילו מספר תיירנים, מחויבים לשמירה על הטבע ולאיכות השירות, חלקם הגדול תושבים זרים מגרמניה, שהגיעו כתיירים, זיהו את הפוטנציאל הגלום במקום והחליטו להשתקע. כיום מאגדת בתוכה עמותת 'קסאס ברנקס' 61 עסקים קטנים: בתי הארחה, שירותי הסעות, מסעדות ועסקי תיירות זעירים. השותפות העסקית עלתה מדרגה, כאשר נולד הרעיון להקמת השביל רוטה ויזנטינה. (רוטה ויזנטינה בוידיאו)


אחד האתגרים המשמעותיים עימם מתמודדים העסקים באזור זה היא עונת התיירות הקצרה. בחודשי הקיץ החמים שוטפים התיירים את חופי אלגרב, ממלאים את אתרי הנופש, המלונות וחופי הרחצה, אך בשאר חודשי השנה נשאר האזור כמעט שומם מתיירים. פיתוח השביל נועד להאריך את עונת התיירות ולגוון את ההרכב הדמוגרפי של המבקרים המגיעים לאזור.

שביל ההליכה רוטה ויזנטינה חוצה את שמורת הטבע סודסטה אלנטז'ו -Sudoeste Alentejano שמורת טבע מרהיבה ביופייה, המתאפיינת בצמחים ובעלי חיים ייחודיים. במקום מגוון גדול של ציפורים ויונקי מים, תנאי גלישה טובים ואזורי דייג. השביל נפרש על פני 220 קילומטר ומתפצל לאורכו לשני שבילים, אחד המכונה 'שביל הדייגים' והשני "השביל ההיסטורי'. תהליכי הפיתוח של השביל נעשים כל הזמן ובמקביל.



שלב הפיתוח הראשוני כלל תכנון פיזי וסימון השביל, גיבוש המודל העסקי, והרחבת מעגל השותפים. כל יזם או עסק הרוצה להצטרף כנותן שירות לאורך השביל נדרש לתשלום חודשי קבוע, המקנה לו פרסום, אך גם חושף אותו לדירוג המבקרים. "הדרישה שלנו היא לעמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות השירות, בין אם מדובר על שירותי הארחה, הסעדה או על שירותי הסעות." מדגישה קברל. במקרים של ביקורת שלילית מופעל לחץ מצד העסקים השותפים, ואם גם זה לא עוזר העסק עליו התקבלו תלונות מתבקש לעזוב את השותפות. את התחזוקה השוטפת של השביל עושים מתנדבים מקומיים, שלוקחים חסות על טיפול בקטעים מהשביל, ולדברי קברל מודל זה עובד מעולה.

תנאי קריטי להצלחה הוא הגדרה מדויקת של קהל היעד. הפורטוגלים בניגוד אולי לרבים מהישראלים לא מתאפיינים באהבתם לטבע ואינם טיילנים גדולים, ההיפך הוא הנכון. בשל כך שיווק השביל כוון מראש לשוק הבינלאומי, אך לא רק זאת. "אנחנו מוכרים טבע ולא נוחות" מסבירה קברל, "השאיפה שלנו להגיע לקהל יעד שידע להעריך את השביל ולשמור עליו, לכן הפנייה נעשית לתייר העצמאי שמחפש תיירות טבע: טיולים, פריחה, ציפורים וכדומה, ולא לחברות המשווקות תיירות המונים.

היבט נוסף ומשמעותי בתהליך פיתוח השביל הן פעולות חשיפה ושיווק במדיה ברמה הלאומית והבינלאומית. "השיווק הבינלאומי מוכיח עצמו מעל ומעבר, המדיה התאהבה בפרויקט, הכתבים הבינו את המחויבות העמוקה ללקוח, ונתנו לו דירוג גבוה באתרי תיירות פופולאריים. אך אנו לא מסתפקים רק בפנייה לשוק הבינלאומי אלא רוצים לייצר "מותג לאומי חלוצי" המציע תיירות טבע שבאמת עובדת גם מול השוק המקומי." מוסיפה קברל.



"הפיתוח נעשה כל הזמן במקביל הן מול קהל היעד והן מול החברות והעסקים המקומיים. בעבודה מול הגורמים העסקיים בחרנו להתמקד השנה במספר נושאים, למשל פנינו לחוות סוסים, זימנו אותם לפגישה ושאלנו אותם מה הצרכים שהם מזהים, לאחר מכן בחנו איך ניתן לתת להם מענה. צורך שעלה לדוגמה הוא מחסור בבתי הארחה עם תנאים מתאימים. בעקבות זאת פנינו למספר עסקים ובחנו איתם האם יוכלו לספק את התנאים הנדרשים. מוקד עניין נוסף שאנו מפתחים כעת הוא תיירות יצירתית מקומית. אנו שואפים לחזק ולטפח רשת של יצרנים מקומיים, הן יצרני מזון מקומי והן מוסיקאים ואמנים מקומיים.

אחד הגורמים שתרמו כנראה להצלחת המיזם הוא ההתארגנות מלמטה למעלה. כדי להצליח הבינו היזמים שעליהם להתוות את המודל העסקי תחילה ורק אחר כך, כאשר הפעילות סביב השביל תפסה תאוצה, יצרו שיתופי פעולה עם גופים ממסדיים, כמו הרשויות המוניציפאליות באזור, משרד התיירות והוועדה המחוזית לתיאום ופיתוח אזורי באלגרב (CCDR).

קברל מסמנת את החיבור בין העסקי לממסדי כאחד האתגרים הגדולים איתם היא נאלצת להתמודד. העמותה מפתחת שירות ציבורי מצד אחד, זהו מקום שנמצא בתוך פארק לאומי ומשרת בתי ספר למשל, אך מצד שני נדרשת העמותה לעמוד בסטנדרטים מסחריים, וזה אתגר קשה מאוד. לחברות המסחריות קשה מאוד להבין שעליהן לקחת אחריות גם אם מדובר במטרה ציבורית, ולגורמים הציבוריים קשה להבין את ההיבטים העסקיים הכרוכים בניהול הפרויקט. אחת הדרכים לגשר על הפער היא הקמת מועצה מייעצת לפרויקט שתשלב נציגים מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי, יוזמה שמקדמת קברל בימים אלו.

מערך הניהול והתפעול של השביל כולל בסך הכל שני עובדים בשכר! ועל כתפיהם מונחת משימה לא פשוטה. כעת הם שואפים לעלות מדרגה, לבסס את המודל העסקי ולהגיע לקהלים חדשים שעדיין לא שמעו על השביל הייחודי רוטה ויזנטינה.

ומה נעשה בארץ בתחום התיירות לאורך השביל? 
דוגמאות מעניינות ניתן לקרוא בסיכום המושב תיירות בנגב: חושבים אחרת שהתקיים במסגרת קונגרס הנגב לכלכלה מקומית, שם מוזכרת יוזמה תיירותית בכפר ג'סר א-זרקה, סביב שביל ישראל העובר בסמוך. 

כתבה נוספת על התעשייה המתפתחת לאורך שביל ישראל אפשר לקרוא בדה-מרקר: 940 ק"מ של רווח // הכירו את העסקים והכלכלה סביב הטיולים בשביל ישראל 

יוזמה אחרת העוסקת בתיירות לאורך השביל היא של היזם מעוז ינון ושותפים נוספים המפתחים את שביל ישו - Jesus Trail, שביל הליכה המחבר בין אתרים חשובים בחייו של ישו, לצד פיתוח מקומות לינה במחירים מוזלים, על כך ניתן לקרוא בכתבה הזו.

כתבה: גלי בסודו


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט