מהלך משותף: כלים פיננסים לפיתוח כלכלה מקומית מקיימת
אתגר מרכזי בפיתוח כלכלה מקומית מקיימת, הוא ביצירה, הרחבה ופיתוח של כלים פיננסים מתאימים, המאפשרים יצירת ערך מקומי, חברתי, סביבתי וכלכלי משמעותי וראוי.
במושג "כלים פיננסים" אנו כוללים מגוון רחב של אמצעים הפועלים ב"עולם הפיננסי", ביניהם התייחסות למערכת המוניטרית (כספית), למנגנונים בהם מיוצר אשראי, למהלכים המביאים ליצירת מקורות מימון להשקעה ופיתוח, למטבעות מקומיים, וכן לדרכים בהן מוערכת "השקעה" כלכלית.


בשנים האחרונות מתעוררות בישראל ובעולם יוזמות רבות לפיתוח כלים פיננסים – מיוזמות קהילתיות לפיתוח מטבעות מקומיים, ועד קרנות מימון ייעודיות לעסקים חברתיים ("שוק הון חברתי"), איגודי אשראי, בנקים קואופרטיבים ועוד.
יוזמות כאלה מעלות שאלות כמו:

  • מהם הכלים הפיננסים המתאימים לפיתוח כלכלה מקומית מקיימת בנגב, ובכלל?
  • מהן הדרכים בהן רשויות וגופים ציבוריים יוכלו לתרום לפיתוח כלים פיננסיים מקומיים?
  • מהן הדרכים לעודד ולתמרץ מימון למיזמים הפועלים לקדם כלכלה מקומית מקיימת?
סביב שאלות אלה ואחרות נרצה לקיים תהליך למידה, שיביא לפיתוח ידע והנעת מהלכים.
שמטרתו לפתח ולהרחיב את השימוש בכלים פיננסים המעודדים כלכלה מקומית מקיימת
במפגש הראשון אשר התקיים ביום רביעי 30 באפריל 2014 הוצגה טיוטה של נייר קונספט ובעקבותיו נערך דיון ראשוני בנוגע להמשך התהליך.

להלן המצגת שהוצגה במהלך המפגש:

   

סיכום עיקרי הדברים שעלו במפגש:

איך כלים פיננסיים יכולים לתרום לפיתוח הכלכלה המקומית? 

יותר ויותר גורמים עוסקים בכלים פיננסיים אלטרנטיביים. גם בקונגרס היו שני מושבים בנושא, האחד מאקרו והשני שעסק בכלים קהילתיים. מה שמעסיק אותנו זה לא רק התמודדות עם המערכת הבנקאית הבעייתית אלא איך כלים פיננסיים יכולים לתרום לפיתוח הכלכלה המקומית? 

מטרת המפגש לזהות אתגרים ולסמן מהליכם שניתן להניע קדימה. 

התייחסות כלליות:
חשובה התייחסות ליצירת ערכים נוספים כמו ערך קהילתי, חברתי, סביבתי...
יש לחדד את ההבחנה בין כלים פיננסיים המתאימים לעמותות לעומת כלים המתאימים לעסקים.

הערות לסקירה:

1. אג"ח חברתית
אג"ח - שטר התחייבות בין המנפיק ובין הקונה. אג"ח חברתית – מיועדת לפרויקט מוגדר.
אין הבטחה להחזר אלא רק בתנאי שיש הצלחה כלכלית. המדינה תשלם למשקיע רק לאחר הצלחה מוכחת. מטרת האג"ח החברתית – להתמודד עם מימון ציבורי מוגדר ע"פ חוק, לשנות את מבנה התמריצים. מה המניעים להשקעה באג"ח חברתית? 
מניע אחד דומה למניע של עסקים להתנהל באחריות תאגידית - מוכנות להשקיע לטובת עניין חברתי בסיכון יותר גבוה מניע נוסף יכול להיות שהמדינה מאפשרת הזדמנויות עסקיות רק בהקשר חברתי כמו לאפשר לקבלן פיתוח נדל"ן בתנאי שיבנה גם דיור בר השגה.  
דוגמה ממיזם "מוסדות העוגן" – אם מוסדות עוגן ישקיעו בפיתוח ספקים מקומיים, בהמשך ייווצרו שירותים שכיום לא קיימים בנגב, שישרתו את אותו מוסד עוגן באופן נגיש וזמין הרבה יותר. 
דוגמה הנוגעת לשיקום אסירים - המדינה משקיעה כסף בשיקום אסירים והאסירים חוזרים באחוזים כאלה או אחרים לעולם הפשע. באנגליה היה מקרה שבה יזם בא למדינה והציע שישקיע בעמותות המתמחות בשיקום אסירים, ואם אחוזי ההצלחה יעלו, המדינה תחזיר את כספי ההשקעה ליזם. 
האם ניתן לגייס משקיע שהוא אינו המדינה גם אם אין אלמנט כספי? 
יש דוגמה למיזם חברתי עם ערך לא כלכלי כמו תעסוקת חרדים, אבל יש בו היבטים כלכליים כי למדינה נחסכת הוצאה עתידית וניתן להוכיח זאת. 
דוגמה אחרת שניתנה: גן שעשועים עם אחוז מוגדר יומי של מבקרים. אם יש ערך מדיד שהמדינה מעוניינת לקדם ניתן להנפיק כאג"ח, אך אם אין דרך להוכיח חיסכון כספי ישיר האם עדיין אפשר לגייס משקיעים? 
יש מודלים בהם מציעים לתושבים לרכוש אג"חים מוניציפאליים לפיתוח מרחב ציבורי עירוני נטוש למשל – מודלים בארה"ב. גן משחקים הוא "מוצר ציבורי טהור", ואז המשקיעים יכולים להיות תושבים בעלי עניין, ללא ציפייה לתמורה כספית אלא ליצירת ערכים מוספים אחרים לטובת איכות חייהם.
סושיאל פיננס בהובלת סר רונלד כהן - מאתרים שירותים שהמדינה משקיעה בהם, נתונים – benchmark לעבודת האג"ח = החיסכון הכספי הצפוי.
הבחנה חשובה: לא כל מקומי הוא חברתי. מדובר על כלי ניסיוני. אף אג"ח לא הגיע לבגרות. הדוגמאות מאוד ניסיוניות.
השם הוא מטעה. זה לא אג"ח אלא "אמנת דלתא" תורידו את ההפרש ומזה נרוויח – Paying for outcomes.
בנוסף ישנם כלים דומים קונבנציונאליים עם ניסיון רב יותר – זה לא שונה בהרבה ממימון המונים ודוגמאות אחרות. זהו כלי ניסיוני.

2. איגודי אשראי (Credit Union)
קואופרטיב למתן שירותים פיננסיים, שנותן את השירות לחברים בו. גוף בשליטת החברים, ללא כוונת רווח ובניהול דמוקרטי.
כשליש מהאמריקאים משתמשים ב- Credit Union כלשהו. 
מה שמאפיין השתייכות לאיגוד אשראי הוא מכנה משותף כלשהו מעבר לצורך בשירותים בנקאיים זולים, כמו: שייכות תעסוקתית, אזור גאוגרפי, אוניברסיטאות ועוד. 
איגודי אשראי מנגישים אשראי לאוכלוסיות מודרות מאשראי. 
לעיתים מדובר על מענים כתולדה מריחוק גאוגרפי. בישראל לרוב אין בעיית נגישות לסניפי בנק [הערה: ביישובים הבדואים כן קיימת בעיה] ולכן לא קמו התאגדויות שעונות לבעיית המרחק הפיזי.  
בארץ אין למעשה התאגדויות אשראי פעילות וכיום אין עדיין חקיקה המאפשרת פעילותן. יש מספר מצומצם של אגודות הפעילות ברמה מאוד מצומצמת, ומהוות שריד מלפני חוק הבנקאות. 
ברגע שאני רוצה לתת פיקדון או הלוואה חלים עלי דרישות שחלות על הבנקים. הוזכר הניסיון של בנק אופק שמעוניין לקום כאגודת אשראי.
ארגון המורים הקים בזמנו אגודת אשראי שהפכה להיות בנק יהב.
 אין איגודי אשראי מבחינה חוקית בישראל, אבל בשטח פועלים גמ"חים כספיים רבים המתנהלים כאיגודי אשראי לכל דבר ועניין. מאז הצטרפותה של ישראל ל-OECD מפעיל הארגון דרישה לטפל בסוגיית ההון השחור, כולל נושא הגמ"חים כי זהו הון לא מפוקח והרגולציה עשויה להשתנות בעקבות כך.
 החוק לא מאפשר זאת מנגנון הבקרה והפיקוח מאוד קשה ליישום. אם המדינה לא תהיה מעורבת זה יהיה כישלון.  
בגמ"חים יש מנגנון פיקוח חליפי פנים קהילתי. יש קהילות עם בסיס לא גיאוגרפי, ולכן זה לא אומר שאיגוד אשראי הוא בהכרח מנגנון כמ"מי. 
איגודי אשראי פועלים בצורה יותר סולידית אין ציפייה לתשואות אלא ליצירת שירותים בעלויות נמוכות. הרבה מהבנקים הקואופרטיביים בעולם נוצרו מהתאגדות של איגודי אשראי קטן, שהתאגדו כדי ליעל את העבודה. התחיל מהמקומי ונוצרה ברית בין התארגנויות מקומיות. אבל חשוב להבין שהתשתית נשארת ברמה המקומית. זאת בניגוד לגורם מרכזי כמו בנק המפעיל סניפים. 
יש לשים לב להבחנה בין מקומי בישראל שיכול להתייחס לכמה אלפי תושבים לבין מקומי בארה"ב שיכול להתייחס לכמה מאות אלפי תושבים.

3. מטבע מקומי מטבע
מטבע שהוא נוסף למטבע הלאומי הרגיל לביצוע עסקאות ושירותים ואינו רשמי. מטבעות משלימים הוא שם כללי.  
יש מטבעות אלטרנטיביים שהם לאו דווקא מקומיים כמו הביטקוין או מאמאזון. המיקוד הוא במטבעות משלימים מקומיים.  
הבחנה חשובה בין מטבע כמו ביטקוין למטבע מקומי: המטבע המקומי ייעודו לא לצבירת ערך. אין רצון לאגור אותו אלא להניע אותו. 
מטבע מקומי נותן מענה על צרכים לא ממומשים על ידי משאבים לא מנוצלים. הוא מנצל יכולות ומשאבים שיש לאנשים שלא נתפסים כמקור הכנסה. במטבעות אלו גם אין ריבית. 
הוא מקומי ומשלים – לא אמור להחליף. יכול ליצור חיסכון קטן. המטבע תחום למגוון מסוים של שירותים. 
התייחסות כללית בנוגע לצבירה: התמריץ להוצאה מאוד חשוב והניסיון לייצר חקיקה לעידוד הוצאת הכסף הוא אתגר. 
דוגמה מברזיל - ראש העיר הציע כרטיס נסיעה באוטובוס מקומי עבור שקית עם זבל. תושבי השכונה אספו זבל וקיבלו כרטיסי אוטובוס. התוצאה: אנשים מצאו עבודה לא היה זבל ברחובות והתחבורה הציבורית נכנסה לפעולה. 
מטרות: פיתוח כלכלי מקומי, לייצר הון חברתי, אורח חיים בר קיימא, מענים לצרכים שהמטבע הרגיל לא ממלא. איך מנפיקים מי מנפיק איך נכנס לסירקולציה האם יש ריבית שלילית אם הכסף שלי מאבד אחוז כל חודש ארצה להיפטר ממנו... התארגנות אזרחית מול התארגנות המערבת את הרשות.
יש דוגמאות מוצלחות גם במקרים בהם הרשות מעורבת וגם במקרים שלא. שטרות פיזיים מול שטרות וירטואליים. מטבע הפועל רק בתחום גיאוגרפי מוגדר.

4. מייקרו פיננס
הענקת שירותים פיננסיים לאוכלוסיות מוחלשות. השימוש שלו הוא חברתי במהותו. התחיל במדינות עניות ועבר למדינות עשירות.
KIVA – שילוב מימון המונים ומיקרו פייננס. 
*קרן דואליס הודיעה היום בפסייבוק על המכרז שהוציאה המדינה למענקים לעסקים חברתיים.


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט