שוק הון חברתי לישראל
הדוח על שוק ההון החברתי בישראל , שהוזמן על ידי יד הנדיב, בוחן את תחום ההשקעות החברתיות והמימון החברתי בישראל. הדוח שם דגש על מקומה ותפקידה של הממשלה ביישום ההמלצות ובעיקר בקביעת מדיניות וברגולציה. כדי לפתח כלכלה מקומית יש לבחון את היישום המקומי של כל אחת מההמלצות שמביא הדוח, החל בהקמת קרנות השקעה שיפעלו במסגרת הרשות המוניציפלית, דרך שילוב כספי ציבור של תושבי המקום בו מתקיימת הפעילות החברתית, וכלה בהטבות מס ברמה המוניציפליות. אך לא רק זאת. נוסף לכך יש לייצר כלים חדשים ומשלימים המתאימים למאפייני המקום, ולתהליכי הפיתוח הכלכליים הנעשים ברמה המקומית והאזורית.


ההמלצות העיקריות של הדוח

המלצה ראשונה: הקמת קרנות השקעה חברתיות קרנות השקעה חברתיות – ממשלתיות או פרטיות – מתמחות באיגום כספים ובהשקעה מקצועית המותאמת לצורכי המימון של הארגונים החברתיים, ויכולות אף לשכלל את התנהלות הארגונים כחלק מהליכי ההשקעה. אנו ממליצים לפעול לפיתוח קרנות כאלה ולעודד את שילובם של גורמים עסקיים ומוסדיים כמשקיעים בהן לצד הגורמים הפילנתרופיים, ולפתח תמריצי מס הדרושים לשם כך. עוד מוצע שהממשלה תשקול הקמתה של קרן ממשלתית להשקעות חברתיות, לבד או במשותף עם משקיעים אחרים, במטרה לסלול את הדרך ולעודד את הקמתן של קרנות פרטיות.

המלצה שנייה: שילוב כספי הציבור בפרויקטים בעלי משמעות חברתית הנושאים תשואה כלכלית כספי הציבור המושקעים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל הם אחד המקורות המתאימים ביותר להשקעות חברתיות הנושאות תשואה לטווח הארוך. הציבור החוסך אף יצא נשכר מהתועלת החברתית של השקעות כאלה, אשר מטרתן התמודדות עם בעיות הפוגעות בלכידותה של החברה. מאחר שמדובר בכספי עמיתים לגיל פרישה יש להבטיח שהכספים יישאו תשואה סולידית המקובלת בשוק ההון. דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות פריסת ”רשת ביטחון“ ממשלתית למשקיעים, המבטיחה תשואה על ההשקעה בשיעור שנקבע מראש, בדומה ליוזמות שננקטו לפיתוח השקעות בתחומי ההיי–טק או בפיתוח תשתיות תחבורתיות. גם אתגרים חברתיים שההתמודדות עמם מצריכה מימון יכולים להוות מנוע צמיחה כלכלי. 

המלצה שלישית: יצירת תמריצים להשקעה בתחומים החברתיים קרנות השקעה חברתיות יוכלו להגדיל את מקורות ההון המופנים לתחומים החברתיים ולשכלל את השימוש בהם, אך לשם כך יש לפעול לשינוי משטר המס כך שההשקעה בקרן תוכר כתרומה, על כל ההטבות המשתמעות מכך. כמו כן יש לפתח תמריצים כלכליים ומיסויים חדשניים לשילוב כספים מהמגזר העסקי בקרנות אלה, שיהוו תמריץ להשקעה ההונית, בדומה לתחומים אחרים.

המלצה רביעית: אימוץ גישה המעודדת תאגידים חברתיים–עסקיים תאגידים חברתיים–עסקיים הופיעו לאחרונה בנוף הישראלי; הרגולציה עדיין לא הכירה במעמדם המיוחד כגופים הפועלים למטרה חברתית אך שואפים להשיא תשואה כלכלית. כדי שתאגידים אלה יוכלו לגייס משקיעים המעוניינים בתשואה כלכלית על השקעתם יש להוסיף לחוק החברות צורת התאגדות חדשה – תאגיד הפועל למטרה חברתית ורשאי לחלק חלק מוגדר מרווחיו לבעלי מניותיו. כמו כן יש לאפשר לתאגידים חברתיים קיימים לפתח פעילות עסקית, ובעיקר לפתח מקורות הכנסה המייצרים תעסוקה עבור אוכלוסיות מודרות. כיום מערכת המס אינה רואה בפעילות עסקית של מלכ“רים דרך לגיטימית לייצר הכנסה ומטילה עליהם מגבלת הכנסה או מיסוי על חלוקת רווחים. 
החזון הוא אפוא לפתח שוק הון חברתי בישראל שבו קיימים מגוון שחקנים מתמחים. אלה עושים שימוש בדרכים חדשניות ובכלים פיננסיים על מנת לשכלל את השימוש בכספים ובמקורות השונים, ולהתאימם להתמודדות עם הבעיות החברתיות ולצרכים של הארגונים החברתיים, תוך מתן סיוע מקצועי לפיתוחם.

המכנה המשותף להמלצות אלה, והתנאי להצלחת מימושן, הוא ההבנה כי לממשלה תפקיד מרכזי ובלעדי בהנעת שינוי בגישה הקיימת למימון ההתמודדות עם בעיות חברתיות בישראל ועם צורכיהם של הארגונים החברתיים. על ממשלה הדוגלת בתפיסה של מדינת רווחה מפותחת לא רק לשאוף להגדיל את התקציבים הציבוריים, אלא גם לפעול בדרכים חדשניות ויצירתיות שיביאו לכניסתם של שחקנים חדשים ולשיתופם של כל הגורמים בזירה הכלכלית והחברתית, במגמה להגדיל ולייעל את המקורות הנדרשים להתמודדות עם הבעיות החברתיות.


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט