סיכום מושב: ביטחון תזונתי, מטבחים קהילתיים וכלכלה מקומית
מארחים: המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, המוקד לביטחון תזונתי,  באר שובע, אג'יק- מכון הנגב, קול האישה,ידיד מרכזי זכויות בקהילה ושתיל

את המושב פתח פרופ' דב צ'רנחובסקי, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

במושב השתתפו: 
אלה איל בר דוד- פרויקטים ותשתיות תעסוקה חברה ערבית, לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה,משרד הכלכלה  
שרון בלוך - ממונה הכשרות מקצועיות מחוז דרום משרד הכלכלה

מציגים: 
  • דר' רוברטה סוניניו Dr. Roberta Sonnino) ), Cardiff University, UK חשיבה מחדש על ביטחון תזונתי: צעדי מדיניות ברמה המקומית - RETHINKING food security: Local policy actions  
  • קן הכט, יועץ למועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פתרונות ארוכי טווח המכוונים להגדלת הכנסה, הניסיון האמריקאי ואפשרויות היישום בישראל. 
ביטחון תזונתי הוא מצב בו קיימת נגישות סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים. ממחקר שפרסם לאחרונה המוסד לביטוח לאומי עולה כי אחד מכל חמישה אנשים בישראל סובל מאי ביטחון תזונתי. בשנים האחרונות מחלחלת ההבנה כי על מנת לפתור את בעיית הביטחון התזונתי יש צורך בהרבה יותר מחלוקת מזון. ניתן לשמוע יותר ויותר קולות הקוראים למציאת פתרון אמיתי ומעמיק שיאפשר חיזוק והעצמה כלכלית לאוכלוסיות המתקשות לרכוש את המזון בכוחות עצמן, לצד הוזלה של יוקר המחייה. בימים אלו מפנה המדינה תקציבים רבים כדי להתמודד עם נתונים אלו, הן דרך משרד הרווחה והן דרך תוכנית ההזנה במערכת החינוך. זוהי הזדמנות לחשוב על תוכניות עומק ארוכות טווח שימנפו את השקעת המשאבים לטובת פיתוח תשתיות ומענים מקומיים. המושב יעסוק בקשר שבין ביטחון תזונתי לבין פיתוח והעצמה כלכלית, למשל באמצעות הקמת מטבחים קהילתיים ועידוד רכש מקומי בתוכניות ההזנה הציבוריות.


דב צקניחובסקי- יו"ר המועצה לביטחון תזונתי - משרד הרווחה
החוק בדבר הקמת המועצה לביטחון תזונתי הוא חדש יחסית, נחקק ב-2011.
מטרות המועצה:
1. תכנון מדיניות בתחום הביטחון בתזונתי
2. פעילות אכיפה ופיקוח בתחום זה
3. בחינת מודלים להשגת בטחון תזונתי
דיבר על כך שיוקדשו 200-270 מליון ש"ח לנושא הבטחון התזונתי, כמו כן התייחס לחשיבות שבמציאת פתרונות בשיתוף החברה האזרחית, הדגיש את הצורך באינטראקציה בין משק בית לממשלה, וכן את החשיבות שיש לחשיבה מחודשת בנושא ביטחון תזונתי סביב פעולות מדיניות ברמה המקומית.

דר' רוברטה סונינו Dr. Roberta Sonnino, הגיאוגרפיה החדשה של ביטחון תזונתי 
לא מדובר במשבר חד פעמי שדורש התערבות חד פעמית, אלא יש משבר אקולוגי אמיתי בתחום המזון. מספר הסובלים מעודף משקל שווה למספר הסובלים מרעב - מדובר בשני צדדים של אותו מטבע - כיצד יש להשתמש באדמה מה לגדל ולמי - האם נרצה לגדל קנה סוכר לממתקים או בקר לבשר - האם זה השימוש הכי טוב בקרקע כאשר היא משאב מוגבל? 
חשוב מה מגדלים, וחשובה גם החלוקה של הקרקעות בין הגידולים השונים.
סוכרת מוגדרת היום כמגיפה. משבר המזון חמור יותר בערים, באזורים כפריים האנשים קרובים יותר לאזור הגידול ולעיתים מעורבים בעצמם בחקלאות, לכן כשיש משבר מי שנפגע הכי הרבה הם תושבי הערים.
בארה"ב ישנם אזורים של "מדבריות מזון" בניו יורק למשל ניתן לנסוע קילומטרים מבלי למצוא חנות אחת של מוצרים מזינים ובריאים כגון ירקות ופירות טריים. המדיניות הבינלאומית במאה השנים האחרונות נכשלה, היו סובסידיות רבות אך לא למגדלי ירקות ופירות, יש צורך בנגישות פיזית וכן שאנשים יוכלו להרשות לעצמם לקנות מזונות טובים. 

ממשל עירוני ואזורי הם שחקנים חשובים במדיניות המזון
מערכות מקומיות אינן מספיקות עבור ביטחון תזונתי אך הן מנסות לשפר את המצב באופן מקומי. ישנן רשתות networks שיתופי פעולה, זרימת ידע על מנת לעבוד טוב יותר. ערים ומועצות אזוריות אינן אחראיות על תחום המזון אך כן על תחום הבריאות ולכן כדאי להן להשקיע בכך, לשפר את המצב של "מדבריות מזון". 
ישנן ערים שיש בהן "מועצה למדיניות מזון", למשל בריסטול באנגליה. אנשים מכל התחומים חברים במועצות אלה, כמעט לכל תחום יש השפעה על כך: דיור, מים, מערכות מזון ועוד. אחת מהאסטרטגיות של מדיניות מזון ברמה העירוניות היא הצלת אדמות שננטשו ויצירת מזון משותף. אנשים עובדים בגינה יחד, ויש לכך השפעות טובות: בריאותיות, סביבתיות, קהילתיות.

פעולות מדיניות מקומית - שלושה כלים עיקריים:
1. פיתוח תשתיות - חיבור יצרנים (מגדלים) וצרכנים
2. אסרטגיות רכש ציבורי - גישה למזון איכותי ובריא
3. חשיבה מחודשת על מערכת התכנון

יש מאמץ מודע של הממשלה ליצירת מודלים לפעילות ממוקדת להטבה תזונתית. החברה האזרחית מובילה בזירה זו. יש שיתוף פעולה עם קובעי מדיניות ונוצרת דינמיקה חדשה בנושא עודף וחוסר משקל עקב בעייה תזונתית, התפקוד הרב-תחומי של מזון המשפיע על כל התחומים. 

קן הכט, יועץ למועצה הלאומית לביטחון תזונתי
חוסר בטחון תזונתי (מחסור בקלוריות), השמנה. מזון בריא/ טוב. כאן נכנסת הכלכלה המקומית, יש כאן פוטנציאל לפיתוח כלכלי, יצירת שותפויות-יצירת קואליציות בנושא זה. בארה"ב כ- 15% מהאוכלוסיה נמצאים בתת-תזונה, בישראל 19-20%. בארה"ב 66% מהאוכלוסיה סובלת מעודף משקל (השמנת יתר) וכ-33% מהילדים. קשה להגיע למשקל תקין אם הילדים סובלים מהשמנה מילדות. החדשות הטובות - בארה"ב מתחילים כבר לראות מעט הטבה במצב, יש מעט ירידה בשיעורי ההשמנה לאחרונה, בעיקר בקרב ילדים. המספרים תמיד נמצאים בפיגור קטן אחרי המציאות. ההשמנה קיימת ברמות סוציואקונומיות נמוכות, שם מתקיימות כיום תכניות מתאימות.
ישראל נכנסה לבעיה אך עדיין לא נמצאת בשלב היציאה ממנה, זה מצריך מדיניות מתאימה. בארה"ב יש תהליכים שניתן ללמוד מהם וליישמם בארץ. 
מה שחשוב ללמוד:
1. תיעוד הבעיה - צריך לאסוף נתונים, צריך מספרים בנושא השמנת יתר ורעב. יש מקומות שונים בקהילה - פארקים, בתי כנסת, יש גינות מדהימות שיכולות ליצור מודעות, גם בשכבות החלשות.
2. תקשורת בנושא זה במשך שנים הממשלה התעלמה מהבעיה, אשנים לא הבינו את עצמת הבעיה.סביב חגים יש השראה לחלוקת מזון לנזקקים, אך לא בשאר ימי השנה.
3. תלות גבוהה - אנשים תלויים באנשים מהממסד במידע, דרכי פעולה.
4. יש התחלת פעילות ציבורית בנושא. בארה"ב אין מדיניות כתובה בנושא זה, משאירים את זה בכוונה ברמה המקומית.
5. יש לדאוג תחילה לקבוצות הרגישות - ילדים, קשישים, חולים.
6. ילדים - יש תכנית הזנה, יש תכניות הזנה מסויימות שכוללות גם ארוחת בוקר, ולעיתים גם ארוחת ערב בסוף היום (16:00), כדי שתהיה לאוכלוסייה זו מזון מזין.
7. צריך לעזור לאנשים להבין ולהבדיל מהו מזון בריא ומזין.
8. יש גם מערך לטיפול באוכלוסייה צעירה יותר - ילדים קטנים, תינוקות, ואפילו נשים בהריון ומניקות
9. לגרום לאנשים לבצע פעילות, לדאוג למדרכות, כך אנשים יוכלו לנוע, ברגל, אפניים וכו' ופחות לנסוע ברכב.
10. צריך שיתופי פעולה - הסקטור הפרטי צריך גם הוא להירתם יש צורך בשיתופי פעולה..

כריסטינה, ארה"ב LSED

1. חשיבות איסוף המידע, אפילו בבתי ספר, מידע של מפוי צרכים, מה צריך בקהילה, מי צריך בקהילה, כולל מפוי מקורות מימון,כישורים, אדמה
2. תשומת לב לאוכלוסיות רגישות: ילדים, קשישים
lost opportunity cost .3. מפעלי הזנה וגינות מקומיות, עזרה גם לקשישים, להוסיף גם נשים הרות וקשישים לארוחות.
4. יש להוסיף את הפן החינוכי- כל סכום שמושקע נותן הרבה יותר, זוהי בעצם עוד השקעה בקהילה.
5. יש רשימה של לינקים (מצורפת) ומידע בנושא דוגמאות שונות מהעולם כגון: incredible edible נשים החליטו לעשות מעשה, הן עשו מפוי: אספו מידע על מה שיש בקהילה, הן מיפו את הלולים, אנשים במכולות בקשו ביצי חופש מקומיות, מ-4 משפחות שמגדלות בגיעו ל- 64 משפחות, נוצר ביקוש למוצרים מקומיים כגון גבינות. יש 30 קהילות כאלה באנגליה. יש דוגמאות נוספות כגון חקלאות עירונית ו-zero waste

ארז נגאוקר, באר שובע
ארז נגאוקר, מנכ"ל באר שובע, 1999 הוקמה העמותה על-ידי מתנדבים במטרה לספק ארוחות חמות לאנשים במצוקה הקימו מסעדה קהילתית הנמצאים במצוקה, אוכלוסיית קשישים במיוחד משאית ארוחות מתגלגלות – 70 קשישים ביום - בהפניה של משרד הרווחה כולל גם פרויקט נוסף שמביא מתנדב לבית של קשיש כצורך חברתי מועדון לבני נוער בשכונה ד'.
בשנה שנה וחצי האחרונות התחילו לתהות לגבי התפקיד של באר שובע בשינוי חברתי. ראו כבר דור שני של אנשים שבאים לארוחות חשבו: גם מחיקת משפחה אחת ממקבלות החבילות – הישג. הזיזו את הפוקוס מהמיקוד ברעב למיקוד בלקוחות. התחילו לנסח אסטרטגיות חדשות לשינוי – לקדם בטחון תזונתי הזמינו תזנואית. שהתפריטים יהיו בריאים יותר לחשוב לטווח הארוך יותר זה הביא לרעיון של המטבח החברתי – תעסוקה ומקור הכנסה לבאר שובע מי שיבשלו אלו נשים שמקבלות חבילות – מעבר 'מתלות לעצמאות' בהתייעצות עם שתיל הבינו שהעניין הרבה יותר גדול הנושא של הצלת אוכל המטבח החברתי עוסק במזון מקיים ברמה רחבה יותר מתעסוקה הפעלה של הקהילה כשהרווחים חוזרים לקהילה פיתוח תוכנית 'פועלות לשינוי': קבוצות נשים שמקבלות חבילות שנפגשות מדי שבוע הן כמסגרת חברתית והן להניע לשינוי לביטחון תזונתי. . 

ג'אדיר האני, אג'יק 
אחת השאלות שהעסיקה את הארגון, איך לקדם עסק שייצר אוכל לבתי ספר. 
ראש מועצת חורה – אלנברי – היה היחיד שהרים את הכפפה והיה מוכן לשים כסף בעניין. הרעיון המקורי היה להקים עסק כמענה לנשים שמתקשות למצוא עבודה ובפרט מחוץ לישוב ורחוק מהבית נשים חד הוריות בעיקר – כולל נשים שבעלן נשוי לאישה אחרת. היה קושי ראשוני עם אישורים ופרוצדורה. קיבלו כסף מתורמים ומקרנות מחו"ל. עד היום לא קיבלו שקל מהממשלה. ראש המועצה ביקש לתעדף ספקים מקומיים. זה דרש מספקים שעבדו 'בשחור' להירשם בכדי שיוכלו לגשת למכרז הקימו חברה לצורך העניין – עסק חברתי. במטרה להשקיע רווחים עתידיים בקהילה.  
כל הנשים בקייטרינג מקבלות בונוס לפי שיעור הרווח השנתי. הבונוס אפשר לנשים בחופשת הקיץ להשקיע את הזמן בתוכנית הדרכה שג'אדיר יצרה לפי הדרישות שלהן. נכון לספטמבר הן מספקות 6,700 מנות. האוכל שמגישים בקייטרניג הוא אוכל בריא ומזין ונוצרת השפעה שהיא מעבר לבית הספר, גם האמהות קיבלו חוברת על חשיבות מזון בריא והדבר מחלחל למשפחות. יש רצון שבעתיד העסק יהיה בניהולן. משרד הבריאות מתעניין כעת באפשרות לשכפל את היוזמה.  

עמותת רעות בית ספר פלורליסטי בירושלים, קול האשה 
מפעילה בית תמחוי בירושלים. שלוש פעמים בשבוע ארוחה חמה. דרך ארגון לקט מה הרעיון למטבח קהילתי בבית הספר. הנשים בפרויקט – 'נשים מבשלות עסק' – עובדות יום בשבוע בבישול במטבח. נשים שידעו לבשל. בנוסף מקבלים קורס יזמות של קול האישה בשיתוף עם מט"י. בתום השנה עוזרים להם לפתוח עסקים קטנים בתחום. קפיטריה בתיכון רעות. על הדרך מדברים על החשיבות של תזונה בריאה עובדים על הפיכת בית הספר לירוק. שטח שיהפכו לגינה. ילדים יוכלו להיות שותפים. לעשות קשרים פשוטים שלא עולים הרבה כסף. בנוסף הן מוציאות קייטרינג לעיריה וגם לאירועים פרטיים. מעוניינים לאפשר לנערים ונערות שאינם במסלול לבגרות התמחות בנושא. בית הספר הוא בקטמונים.
אפשר להשתמש בציוד המטבח אחר הצהרים – יש אופציה להפעיל באחר הצהריים ובערב.
נשים יכולות להשתמש בציוד.
חשיבות בריאותית – למבוגרים שהילדים יהפכו להיות התלמידים במסגרת המחויבות החברתית מתנדבים בבית התמחוי ובפרויקטים אחרים 

איתן מיכאלי המוקד לביטחון תזונתי: אתגרים מפעל ההזנה – מול מטבחים בבית הספר – ובגני ילדים (שיכנסו למפעל ההזנה בכדי לקבל סובסידיה במסגרת הרחבת חוק חינוך חובה) איתן מיכאלי המוקד לביטחון תזונתי: ילדים זו אוכלוסיה שבויה יחידה למעשה. למבוגרים המענה צריך להיות בשיפור מצבם הכלכלי זה לגבי אספקת המזון. לגבי איכות המזון: צריך מדיניות מיסוי אחרת וכן שינוי במערכת החינוך לגבי מטבחים בבתי ספר.


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט