מושב עסקים מקדמים כלכה מקומית מקיימת
מארחים: הרשות לפיתוח הנגב, ציונות 2000, מרכז ריאן ומעברים נגב מערבי

פיתוח כלכלה מקומית מקיימת מחייב מעורבות רחבה של המגזר העסקי, כיום פועלים בנגב ארגונים עסקיים ואנשי עסקים המקדמים מעורבות זו. כיצד הם עושים זאת? ההצלחות והקשיים? הדילמות והפתרונות? על שאלות אלו נענה דרך סיפורי מקרה.

סקירת מודלים לפיתוח חברתי כלכלי במגזר העסקי – ציונות 2000 

  • אמדוקס– המעורבות של אמדוקס לפיתוח חברתי כלכלי בנגב מציג: רון שירצקי, עוזר מנהל סניף אמדוקס נגב והמוביל הקהילתי.  
  • בזק – מוקד בזק חורה כמודל של חיבור בין ארגון עסקי לארגון קהילתי מציגים: צביקה בן עמי, מנהל חטיבת גיוס וקליטה, חטיבת מ.אנוש, בזק ועלי אבו עג'אג', מנהל תחום קשרי מעסיקים, ריאן  
  • מקאן אריקסון – מיזם מקאן ואלי במצפה רמון מציגות: חנה רדו, משנה למנכ"ל מקאן אריקסון ויו"ר מקאן ואלי ומיכל רומי, מנכ"ל מקאן ואלי  
  • שלושה מגזרים וקהילה מובילים פיתוח תעסוקתי ביישובים חדשים מציגים: ירון יעקב, יזם הייטק; קרן גוז לוין, מנהלת מעברים נגב מערבי; נציג הקהילה  
  • הצגת תכנית יהב ומיזם מוסדות עוגן מציגות: ורד גושן, הרשות לפיתוח הנגב; זהר דביר, שילובים  
  • קייטרינג ארמונות הנגב בישוב רהט - מודל של קידום תעסוקת נשים מציגים: איברהים אלנסאסרה ושמעון פרץ, מנהלי ארמונות הנגב 
שיח עמיתים לקידום כלכלה מקומית מקיימת

מובילי המושב: ורד גושן - הרשות לפיתוח הנגב, אביטל גוברין ועינת אברהם - ציונות 2000, עלי אבו אג'אג' ריאן, קרן גוז - מעברים נגב מערבי

רתימה של המגזר העיסקי לפיתוח כממ היא יצירה של חוסן חברתי כלכלי בנגב. 
השפעה קוראת בשני ממדים, הזדמנויות למוביליות והקטנה של הדרה של אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך, והגדלה של סך הנכסים של הקהילות בנגב. למגזר העיסקי יש אפשרות להשפיע על שני המימדים האלו. המגזר העיסקי צריך לפתח פרקטיקות המקדמים אנשים וקהילות.  

פעילות בחמישה שדות שעסקים יכולים לאמץ בכדי להשפיע על פיתוח חברתי כלכלי: [מצגת]
1. קידום העסקה של אוכלוסיות מודרות ומחולשות
2. השכלה יצירה של מקומות עבודה חדשים דוגמאות קבוצת ברן עם מכללת סמי שמעון לסטודנטים יוצאי אתיופיה
3. התאמת תהליכי המיון שיאפשרו לאוכלוסיות חדשות להיכנס. דוגמאות: בנק ששינה את תנאי הסף וקלט אוכלוסיה חרדית, ארומה שמעסיקים בעלי מוגבלויות על ידי זיהוי תפקיד רלוונטי שמתאים, וסנדיסק בגלגוליה מקצועות הייטק. 
4. מרחב הרכש – ארגונים עסקיים המקפידים על רכש מקומי וקידום של עסקים מקומיים. לדוגמה: שטראוס משלבת נשים בשרשרת האספקה, רפאל שמעודד ספקים לקבל איזו. פיתוח מוצר / שירות המקדם אוכ' מוחלשות – סלקום המעסיקים מוקד שירות לקוחות של אנשים. קידום פעילות עם עסקים חברתים, קואופרטיביים – בית קפה/מסעדה שנותן שירותים לעובדי היטק המעסיק נוער בסיכון. 
5. הקמת שלוחות של עסקים בפריפריה – אמדוקס, סודה סטרים, טרה, מקאן אריסון – הזדמנות לעסק להשפיע על פיתוח חברתי כלכלי. מעבר לדוגמאות – הזדמנויות, דילמות ועוד

רון שרצקי עוזר מנהל סניף אמדוקס נגב
עובד 12 שנים באמדוקס שאלות שהוא רוצה להתייחס מי היא חברת אמדוקס פעילות בפיתוח חברתי וכלכלי למה זה טוב להם בתור עסק התהליך שעברו – קשיים ואתגרים ורצון ללמידה. [מצגת]
אמדוקס חברה ישראלית המספקת פתרונות תוכנה, כיום בין לאומי ומספקת שירות ב-60 מדינות.
אמדוקס ישראל מעסיקה מעל 4000 עובדים אמדוקס נגב הוקם לפני 13 שנים, יש מעל 750 משרות, התחילו ב-80 עובדים וצמחו ל-800 – ישמחו לתחרות וגידול. כאן נמצא העתיד של המדינה. איך הולך להראות שוק העבודה בעוד מספר עשורים – אנחנו מאמינים שהסוד לשוק תעסוקה טוב נמצא בטכנולוגיה העילית. 600 משרות בתחום התכנה – כמעט כל העובדים בעלי תארים אקדמאים. 
נמצאים בשני סניפים – שער הנגב ושדרות. 

למה עברו לנגב? 
  • ציונות שם המשחק יחד עם אינטרסים כלכליים – מימוש עסקי וכדאיות עסקית. 
  • איתרו פוטנציאל של משאב אנושי בנגב. רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהעיר שדרות, ושואפים לייצר ערך מוסף לאוזר ולתושביו. 
  • מאפשרים לעובדים מקום דינמי ומאתגר עתיר שעות עבודה.
  • 80% מהעובדים תושבי הדרום – הרכב האוכלוסייה ייחודי לחברות היטק. 
  • יש יתרון בהעסקת כוח אדם דרומי – סטודנטים נשארים כבוגרים וקליטה מוצלחת מהמגזר החרדי. מעודדים מעבר למגורים באזור הדרום. 
  • היכולת לגייס כוח אדם איכותי באזור מאפשר גיוס מהיר של עובדים שיתוף פעולה עם עמותות וארגונים מלכ"רים, גורמים אקדמאים – הסטודנטים מקבלים מלגות וכן ישנן קורסי הסבה. קיים שיתוף פעולה גם עם משרד לפיתוח הנגב והגליל. 
  • למה דווקא בנגב כאשר הטענה הסטריוטיפית שבמרכז קל למצוא עובדים טובים יותר? בנגב שיעור העזיבה נמוך, שביעות רצון גבוהה יותר, בפועל 80% מהמנהלים אנשי הדרום והשאר מהמרכז. מגייסים בוגרים וזה מאד ייחודי. יוצרים תמהיל טוב של עובדים המביא לתוצרים טובים.
  • אמדוקס ישראל בקהילה עשו את התהליך עם ציונות 2000 – רואים במעורבות חשיבות עליונה. בחרו להתמקד בילדים ונוער בסיכון
  • באמדוקס ישראל 1,100 מתנדבים העובדים עם 2,000 תלמידים – מתנדבי אמדוקס מהווים עבור הנער מבוגר משמעותי, מפעילים כיתות העשרה, מרכזי למידה, ומקיימים מבצעי התרמה למטרות בינלאומיות, כמו כן נותנים מצ'ינג על כל תרומה של עובדי אמדוקס. בנגב מדובר ב-300 מתנדבים ל-700 ילדים ומתן מלגות דרך עמותת נתיבים בשדרות. אחד הסטודנטים בוגר תכניות המערובות של אמדוקס בקהילה התקבל לאחרונה לאמדוקס כי נמצא מתאים. מסלולי התנדבות – מסלול הייטק דור העתיד לחברות הייטק בשדרות, הרחבת קשת החלומות על ידי מפגש עם העובדים והארגון, מתן ארוחה חמה, חדר משחקים – המתנדב משמש מבוגר משמעותי. עזרה לילדים בסיכון עם מרכז תכלית חוג גינה קהילתית – עבודה עצמית מאמץ וגרימת אושר לילדים על ידי עבודה קשה. 
  • מסלול היטק – תוכנית ארוכת טווח מחט"ב ועד תעסוקה בחברות טכנולוגיות – המטרה להשאיר את הצעירים בדרום. יש חבילה של פעילויות – רכישת מימוניות טכנולוגיות, חיזוק האנגלית והעשרות, חיבור לתוכניות כמו נטע ותפוח, עידוד לגשת לבגרות מורחב מחשבים ותמיכה בתלמידים בתכנית הלימודים. 
  • המטרה היא לבוא ולתת לילדים לחלום שיתופי פעולה – לכל ערוץ פעילות יש גורמים איתו פועלים – עמותות, אוניברסיטת בן-גוריון, בתי ספר, מנהיגות צעירה, יחידה למעורבות חברתית בספיר ועוד.
  • מפתחות להצלחה שילוב בין פעילות חברתית לעסקית – הפעילות החברתית צריכה לשרת צורך עיסקי – סדר העדיפות הוא קודם כל עובד מצטיין באמדוקס ואחר כך מתנדב מסור- לא מאפשרים להתנדב יותר משעתיים בשבוע. הניסיון מלמד שהעובדים שמתנדבים הם טובים יותר מאלו שלא מתנדבים. ההתנדבות נותנת לעובד ערך נוסף ובכך גם מסייעת בשימור העובדים. עובדים עם כלים ניהוליים עיסקיים מבטאים את היכולות שלהם גם בפעילות ההתנדבותית. 
  • בהתנדבות מדובר על תהליך ולא על התייחסות חד פעמית. מקפידים על הדדיות – כל ילד שתורמים לו נדרש להחזיר לקהילה. שותפות כדרך ולא כתרומה או נדבה. עובד שמתנדב מקבל הכרה והוקרה על ההתנדבות וכך גם הקשר עם הילד – כל השותפים הם של חמש שנים ומעלה. בודקים ומעריכים אם השיג את האימפקט. 
  • שותף קהילתי טוב יודע להגדיר מה הוא צריך ומה הוא לא צריך וכנ"ל לגבי אמדוקס – לא כל דבר שמציעים להם מתאים. התהליך הוא דיאלוג מתמשך. ישנם מקרים בהם ממנים פעילות של שותף שיותר מתאים לקיים את הפעילות מאשר מתנדבים של אמדוקס. 
  • ספקים – מעודדים ספקים מקומיים ורכישת ציוד מעסקים מקומיים ועסקים חברתיים בתחום הרווחה והקהילה בכפוף לאיכות של אותו ספק.

שאלות
האם יש הטבות מס? יש מענק מדינה שהוא פונקציה של עלויות השכר. 
ברמה הגלובלית – עובד הודי עולה שליש ממהנדס ישראלי – יש לנו תמהיל של איכות העובדים. 
האם אחרי הצבא יש לכם מסגרת המשכית ליזמות יזמית לעידוד יזמים בתחום? יש לנו מרכז חדשנות שהקמנו יחד עם AT&T וכמו כן יש תוכנית עם אוניברסיטת בן גוריון סביב נושאים שמעניינים אותנו לקדם מחקר. 
כמה מהידע שצברתם עובר למגזר העסקי? חברים בפורום של עסקים למען הקהילה בדרום לצורך למדית עמיתים – תמיד יש מקום לשתף. לא בעניין של דברור של הפעילות ויח"צ.

חנה ראדו – מקאן ואלי משנה למנכל מקאן אריסון
  • יש לי 4 משפחות – זו שנולדתי לתוכה, המשפחה השניה היא עם בן זוגי ושלושת הילדים, שלישית מקאן אריסון ורביעית מקאן ואלי. הכל התחיל במפגש עם מיכל שהקימה את כביש 40 שמסקר את הנגב כבר 12 שנים בכדי שאני אקנה מודעות בכביש. מצפה רמון מוזנחת ונטושה שכר ממוצע 40% משאר הארץ אחוז אבטלה כפול ואחוז אקדמאים הוא חצי. מתוך 40 צעירים שמתגייסים לצבא חוזרים שניים שלושה. החלטנו להקים פרויקט משנה מציאות – שלוחה של מקאן אריסון במצפה רמון. ב-1/1/2013 שכרנו בניין נטוש בלב שכונת מגורים ומנכלית – מיכלי, לא ידענו מה אנחנו הולכים לעשות שם. ואז עלה הצורך לנהל דפי פייסבוק – והוחלט להקים את מעצמת הדיגיטל במצפה רמון. בבניין יש 50 נקודות תקשורת ועיסוק בניו מדיה בכל הארץ. תקשורת יומית דרך מצלמות. 
  • מעסיק שלישי בגודלו במצפה אחרי המועצה וישרוטל. ב-12 החודשים הכניסו 4 מיליון ₪ - כל העובדים הם תושבי הנגב מבאר שבע ועד מצפה רמון. שליש מהעובדים העברנו לנגב, שבע משפחות למצפה רמון 30-40 אנשים, מלווים אותם וסוג של רה-לוקשיין. 
  • גלגל התנופה – כל לקוח מביא עוד עובד שמביא את המשפחה שלו שמביא פרנסה לבעלי ובעלות עסקים במצפה. משאלות – תוך פרק זמן קצר נהיה 120 עובדים אנחנו צריכים עובדים בניו מדיה במצפה רמון ברמה גבוהה מאד חרוצים וערכיים.
  • אנחנו רוצים לתת יותר ממה שרוצים לקבל – אנחנו נוטעים 80 עצים במצפה. אין גן שעשועים ראוי. שנהיה אלטרנטיבה לצעירי מצפה רמון ושהם ישארו במצפה  שמצפה רמון תהיה בעבורי תהיה יפה גם מבפנים וגם מבחוץ

שאלות
מה לגבי ניו מדיה בערבית? לאחר שיהיו 40 עובדים כבסיס נוכל לקחת עובדים שלאחר שנה נכשיר אותם. יש הסעות גם מישובים נוספים בנגב לא חייבים לגור במצפה. ההכשרה נעשית בתל אביב במשך שלושה חודשים. 
מה המנגנון, למה למקאן לבוא לנגב? בסוף אני מאמינה באדם הפרטי – האדם האחד עושה את ההבדל. המפגש עם מיכלי ייצר את ההזדמנות להצליח. למה דווקא במצפה רמון? זו עיר מדהימה שצריכה להיות עיר תיירות שכל אחד בעולם צריך להגיע אליה. מלון בראשית עם תפוסה מלאה בכל השנה. אני מאושרת שבחרנו במצפה רמון.
איך שכנעת את ההנהלה? מסתבר שהם הרבה יותר ציונים מהאנשים פה – בארצות הברית אהבו את הרעיון, לא מתערבים בניהול השותף.  
עידן גרינבאום עבר לאשדות יעקב והציע להקים גם בגליל – עלה רעיון אחר והוא הקמת קמפוס כנרת לניו מדיה. אם יש לנו שותף אנחנו מרימים כל פרויקט שאפשר מחפשים אנשים שסיימו ללמוד ומנהלי דפי פייסבוק – אנשים שאוהבים את העולם הדיגיטלי ויודעים לדבר עם לקוחות. לגבי לקוחות בנגב – תיירות וחקלאות נגרות ותכשיטנות – כל התחום האלו חסרים קונספציה של ניו מדיה. 
מעולה – אנחנו רצינו לתרום לעסקים קטנים – אנחנו עובדים עם לקוחות גדולים רק מהמרכז למעט רמת חובב. אנחנו הולכים להציע לכל העסקים הקטנים להיות בקניון האינטרנטי ולהכניס לניו-מדיה, להביא אותם לחו"ל. העסקים הקטנים זו התקווה שלנו ואנחנו שם לגמרי. 

תוכנית יהב ומיזם מוסדות העוגן – ורד גושן, הרשות לפיתוח הנגב 

שת"פ בין גופים עיסקיים קטנים ובינוניים [מצגת]

בעשור הקרוב מעבר צה"ל לנגב, עיר הבהדים, השקעה בתשתיות, שלושה פארקי תעשיה שניבנים בנגב, למעלה מ-60 מפעלים חדשים ובמקביל לתהליכים פועלים מוסדות עוגן מאד משמעותיים לכלכלה המקומית – רמת חובב, בית חולים סורוקה, כימיכלים לישראל ועוד - תקציבי הרכש וההתתקשרויות שלהם נאמדים בכ-10 מילארד ₪ בשנה. 
נעשתה סקירה ונבחנה השאלה אם כוחות השוק יעשו את שלהם, והאם יש כשל בין הפעילות הכלכלית של מוסדות העוגן לפעילות הכלכלית המקומית בהווה וגם כהכנה לשינויים בעשור הקרוב, ואיך הם משפיעים על העסקים הקטנים והבינוניים ומה נדרש מהם? הרבה עסקים לא נמצאים במדיה הדיגיטלית, מחסור במידע אמין משני הצדדים – מאיפה שואבים מידע? 
התובנה היתה שצריכים לייצר פעילות פרו-אקטיבית מעבר לכוחות השוק עקב זיהוי של כשלי שוק וצורך לייצר גשר בין ארגוני העוגן והעסיקם הקטנים שמניעים את הכלכלה המקומית. הוחלט להתרכז ב שינוי תודעה עסקית – הסברה לעסקים הקטנים בכדי להבין מה הולך לקרות ומה הם צריכים לעשות חיבור המוסדות הגדולים למהלך – סודה סטרים, כימיכלים לישראל – חיבור מתוך הצרכים העסקיים שלהם. הנגשה דו כיוונית של הדמנויות המייצרים גופים גדולים ומצד שני את ההיצע –אילו ספקים נמצאים בנגב. 
  • הוקם מנגנון שיעסוק בחיבור בין העסקים הקטנים וארגני העוגן. בתוכנית שותפים ארגוני חברה אזרחית וגופים עסקיים. מסתכלים בשני טווחי זמן – בכאן ועכשיו וגם תכנון להתאמת ההיצע לעשור הקרוב – מה השירותים החסרים ונרכשים במקום אחר? למה אין מענה בהווה ובעתיד הקרוב? כתוצאה מכך מקימים עסקים החסרים בשותפות עם הסוכנות לעסקים הקטנים ומכון הנגב.
  • יש תקצוב לחמש שנים. תוצרים: גידול במחזור ההכנסות, במספר המועסקים, שדרוג יכולות עסקיות, רישות עסקי, התרת חסמים פסיכולוגיים, חשיפת אופציות להזדמנויות ואפיקים חדשים.
  • מה שלא מקבל מענה בנגב – הנגשת מידע למוסדות עוגן לגבי ספקים רלוונטיים שקיימים בנגב.
  • נעשית עבודה עם העסקים לייצור ישות חדשה שתוכל לתת מענה למוסד עוגן.
  • הקמת שירותים חדשים במודלים כלכליים של עסקים חברתיים וחל"צ בכדי להשאיר את ההון באזור. דוגמה בית חולים סורוקה רצה להקים מלונית – אין מלונית לשיקום לב וצריך לקבל את השירות במרכז. אין גם מלונית ליולדות ונשים מעדיפות ללדת במקומות אחרים. הרעיון הוא להקים מלונית משולבת לשיקום לב ויולדות. הכוונה היא להקים את המלונית במבנה של חל"צ – בבחינת רווחיות מבחינה תפעולית, נמצא כי למיזם כזה יש ייתכנות עסקית, וכעת מגייסים תקציב להקמה.  
  • הכשרת כוח אדם איכותי – עד כמה מחוברים למערכת החינוך? במיזם אין נגיעה למערכת החינוך. באר שבע הוכרזה כבירת הסייבר ויפתחו תוכניות בבתי ספר תיכוניים. בדו שיח שנוצר עם כימיכלים לישראל נמצא שחסרים אנשי IT מדובר בעלויות מאד גבוהות כדי להביא את אנשי המקצוע או לרכוש את הידע מבתי תוכנה במרכז. כמענה לצורך פותחה תוכנית הדרכה מואצת יחד עם מוסדות העוגן להכשרת אנשי סאפ באמצעות בתי תוכנה מקומיים על ידי מיקור חוץ. המטרה היא גם להשאיר את ההון באזור. 
שאלות:
  • איך מגדירים מוסדות עוגן וכמה יש? מוסד עוגן יש לו השפעה מסיבית על האזור ונשארים לפעול באזור בטווחי זמן ארוכים. בעבודה מול מוסדות עוגן עולות שאלות כמו, האם יש לכם רשימה של כמות מסוימת של עסקים שניתן לפתח, האם אתם צריכים לחזק ענפים קיימים כסדר עדיפות ראשוני לעומת הקמה של יזמות חדשה? דוגמה חשמלאים ונגרים. מה שמניע אותנו הוא הצרכים שמעלים מוסדות העוגן.
  • איך שומרים על רמת התמחור שלא תהפוך למקור תעסוקה בשכר נמוך? – האם יש רגולוציה לגבי השכר והתמחור? המיזמים מתוכננים להיות עם שכר הולם והוגן, לגבי עסקים קיימים – אנחנו לא מפקחים על התמחור. בחברות הגדולות אין פערי שכר – אמדוקס, נס, מקאן וכו' 
  • איך מלווים העסקים המקומיים לקראת עבודה עם גופים גדולים? יש תוכניות ליווי והכשרה כולל ליווי וייעוץ על מנת לשפר ביצועים עיסקיים.
  • מדדי הצלחה – למשל כמה עסקים נכנסים לאינדקס העסקים שישמש את מנהלי הרכש? – היעד 1,000 עסקים, מספר מוסדות עוגן שיכנסו לתוכנית, העתקת תוכנית מצויינות בתעשייה מהגליל גם לנגב, הסתכלות היא על מדדים עסקיים וחברתיים - יחד מדידה גם של הון הן ברמת העסק והן ברמת האזור רישות אזורי – רישות של עסקים בינם לבין עצמם, עסקים לרשויות, אנחנו עושים סדנאות וכו' 
 
צביקה בן עמי (בזק), ועלי אבו עג'ג' (ריאן)
בזק מונה כ-6,500 עובדים. בזק הגדירה מדיניות של העסקה מגוונת.
זה נבע מצורך עסקי ממוקד: עובדים דוברי ערבית. וגם כדי לתת מעצמנו
אחת מה"מחלות" של נציגי שירות (יש כ-2,000 בבזק) זה התחלופה הגבוהה, ויש מאמץ גדול לצמצום התחלופה כדי להביא יותר רווחים לארגון. באמצעות הפרויקטים של גיוון תעסוקתי הצלחנו להביא לשיפור בתחלופה.
מדיניות הגיוון הפכה לאסטרטגיה שכל השדרה הניהולית של בזק תמכה בה וזה אפשר את השינוי.
  • התמודדנו עם תחלופה גבוהה, עד 50% (לא גבוה יחסית למשק). כתוצאה מהפעילויות שעשינו, ירדנו לפחות מ 40%.
  • יצירת מקומות עבודה בפריפריה, ושימת לב לאוכלוסיות עם השתתפות נמוכה. כומ גם ביצוע מחקר ללמידת צרכים של האוכלוסייה, ובחירת שותפים מתאימים בכל מקום (לדוגמא מרכז ריאן).
  • פרקטיקת השילוב- רגישות תרבותית, יצירת אמון ומערכת יחסים מתמשכת עם נציגי קהילה, הכנה ותמיכה מקצועית כוללת. – הכנה למרכזי הערכה, הכשרה מורחבת, שילוב מכון מיון בתוך התהליך, הכשרת מנהלים.
  • התאמת מסלולים לאוכלוסיות שונות בהתאם לצרכים שלהן - תוספת תשלום לאמהות שתאפשר העסקת בייביסיטר, מלגה לסטודנטים ועוד.
  • פתיחת מרכזי תעסוקה, מוקדי שירות בפריפריה- בקריית שמונה, בח'ורה, מודיעין עילית, בירושלים.
  • פרויקט מקא"מ- שילוב חיילות מקא"מ בתוך בזק, לבניית קריירה ושילוב בעולם התעסוקה.
ריאן- מרכז תעסוקה - פועל להשמה של האוכלוסייה הבדואית, אימון אישי ותעסוקתי, שירותי פיתוח קריירה, הכשרה מקצועית. יצירת שותפויות מרחביות ומקומיות (בין השאר עם בזק)
  • זיהו את בזק כשותף חזק שיחד איתו אפשר ליצור פריצת דרך. ויצרו את המוקד בח'ורה.
  • שאלה: איך מסתכלים על זה בתוך בזק? בזק רואה בזה 80% השקעה עסקית ו 20% תמיכה לקהילה.
  • משרד הכלכלה פרסם מסלולי תעסוקה לתמיכה באוכלוסיות מוחלשות. והם קיבלו את הבקשה שלנו סביב הקמת המוקד בח'ורה והם תומכים בנו.
  • כ- 10% מנותני השירות מייצגים מגוון תעסוקתי. האם זה יוצר איום על שאר ה-90%? לא, כי ב-90% יש תחלופה גדולה.
  • תובנות: יצירת WINWIN לקהילה ולעסק, צריך להיות דיאלוג והקשבה, והרבה סובלנות.

מעברים:
אליהו אוזן, חבר ישוב בני נצרים, ירון יעקב יזם הייטק מהמרכז, קרן גוז מנהלת מעברים.
מעברים- פיתוח תעסוקה ופרנסה במגזר הכפרי- מעורבות 15 מועצות אזוריות. פועלים בכלים דומים לכלים של ריאן.
פיתוח כלכלי קהילתי- ישובי החלוציות- 3 ישובים שהוקמו בעקבות פינוי גוש קטיף
פיתוח כלכלי קהילתי באמצעות שתופי פעולה בין מגזרים: קהילה (ישוביי החלוציות), ציבורי (מ.א אשכול), שלישי (מעברים), עסקי (ירון יעקוב).
יש פיתוח כלכלי בעסק, אבל בעיקר של תעשייה, ועבודת כפיים.
גורמים מעקבים לפיתוח כלכלי: ניידות- אין תחבורה זמינה, מרחק גדול מכל מרכז אוכלוסיה, העדר עבודה מתאימה באזור.
גורמים מקדימים: כישורים ויכולות, מוטיבציות וחלוציות, קשרים ויכולת השפעה

הקמת חבל ארץ חדש מצריך משאבים/ תשתיתי, מוטיבציה, ותעסוקה.
הושם דגש על הקמת הרבה מוסדות חינוך באזור, זה יוצר תעסוקה, ומעגל עבודה שמאפשר לאישה לצאת לשוק העבודה וגם לגבר לקחת חלק מרכזי בניהול משק הבית. וציר השני הוא חקלאות. שני הצירים הראשונים היו קלים יחסית.
הציר השלישי- התעסוקתי – היה קשה יותר. החיבור עם כל מעגל שמייצר תעסוקה הוא משימה בפני עצמה, והתשובות לא באות בפשטות.
ירון יעקב: אנחנו רוצים ליצור במקרה הזה מודל שאפשר להעתיק למועצות אחרות. הרעיון נלקח בהשראת HUB תל אביב. מרחב ליצירת יוזמות. רוצים להקים מרחב טכנולוגי שילך ויתפתח.
קרן: עולות פה שתי שיטות: להביא ארגון גדול וליצור מרכזים שלו בפריפריה (כמו בזק) והגישה השנייה היא לפתח יזמות מלמטה וזה מה שאנחנו מנסים לעשות.
ירון: הפרשנות שלי למקיים היא לעשות את הכל בדרך מקיימת - ידע פתוח, חשיבה משותפת. ומקומות התעסוקה יהיו עם מטרות עסקיות, ויכולת הישרדות בלי תלות בגורמים עסקיים חיצוניים. הסינרגיה בין הגופים השונים תרים אותנו הרבה יותר גבוהה ממה שהקפיטליזם הרים אותנו.

שמעון, סמנכ"ל ארמונות הנגב.
ארמונות הנגב מובילים שינוי- אנחנו מעסיקים 18 נשים באזור התעשייה ברהט.
הרעיון עלה אצל איברהים המנכ"ל מתוך המפגש עם השטח. עם העובדה שילדים בבתי ספר מקבלים אוכל שהם לא אוכלים. הקימו מפעל שמייצר מנות חמות. במשך שנתיים לא עברו את שני בתי הספר.
ב-2013 נכנסו למעגל הספקים של קרן רש"י ומאז גדלו ל 4,500 ארוחות ביום.
חזון החברה או אל חזון עסקי - לאפשר לנשים בחברה הבדואית לצאת לעבודה.
הרעיון החברתי - העסקת נשים, העסקת מעלי מוגבלויות למעגל התעסוקה, פתרון טעים לבעית הארוחות לתלמידים, הרחבת מעגלי המסר והשירותים במגזר הבדואי.
אנחנו מאמינים שכדי לקדם כמ"מ צריך לייצר עסקים רווחיים: עסקים ברמה גבוהה עם תנאי שכר טובים, תנאי העסקה, השקעה בעובדות, יצירת שייכות (לילדים שלהם, ליישוב שלהם...).
הערה מהקבוצה: המודל העסקי לא יכול להבנות על התנאי אם המדינה נותנת או לא נותנת תמיכה במסגרת המסלולים.
תשובה: המאמץ לשנות את הקריטריונים למתן מענקים זה לא ישנה את המאזן, אבל אם יכולנו לקבל מענק היינו יכולים להתפתח למקומות שהיום לא.

המושב התקיים במסגרת הכנס המרכזי, כחלק מאירועי קונגרס הנגב לכלכלה מקומית


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט