סטודנטים מקדמים כלכלה מקומית
מארחים: מירי ארביב, המחלקה למנהל ולמדיניות ציבורית, התכנית לפיתוח כלכלי חברתי בנגב ובאילת, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. 

משתתפים:
מר איתי בקר - יועץ עסקי
מר ארנון קשנסקי, גזבר מועצה אזורית יואב
מר שמעון גדלבסקי, יועץ עסקי

בוגרי התוכנית:
הגב' צליל רבינוביץ' - מנהלת מחוז דרום, קרן שמש
מר עידן יחזקאל - רכז הכנה לצה"ל, עיריית באר שבע
מר עודד הרוש - מנהל סינמטק דימונה
מר עידן שרון - יזם עסקי

האם וכיצד יכולים סטודנטים לתרום לפיתוח כלכלה מקומית בנגב? מדי שנה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בנגב כ-40,000 סטודנטים. תרומתם לכלכלה המקומית רבה ובאה לידי ביטוי בשלב ראשון בצריכת מוצרים ושירותים מספקים ומבעלי עסקים מקומיים. יחד עם זאת, אפשר להגדיל את תרומתם ואף להרחיבה עם השתלבותם של הסטודנטים בשוק העבודה המקומי בין אם כשכירים ובין אם בפיתוח וסיוע ליוזמות מקומיות. 
תרומה נוספת של סטודנטים לפיתוח כלכלה מקומית באה לידי ביטוי בקורס אקדמי המתקיים במחלקה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב – "פרויקט הגמר – ניהול עסקים בישראל". במסגרת הפרויקט מאתיים עשרים סטודנטים מידי שנה, מסייעים לחמישים ארגונים מקומיים בפתרון בעיות כלכליות והנעת תהליכים הקשורים לפיתוח הכלכלה המקומית בנגב, באמצעות כתיבת תכניות עסקיות ואסטרטגיות. 
המסגרת האקדמית מאפשרת לסטודנטים לפגוש בעלי תפקידים בכירים בגופים שונים, הפעילים במרחב. המפגש יוצר סינרגיה שבה הגופים השונים מרוויחים ידע אקדמי ומחקר ממוקד ואילו הסטודנטים נחשפים לגורמים הפועלים במסגרת הכלכלה המקומית תוך סיוע להתפתחות הפעילות העסקית, התיירותית, החקלאית, התעשייתית, הטכנולוגית והמסחרית בנגב. במסגרת הקונגרס נדונה שאלה "כיצד יכולים סטודנטים לתרום לפיתוח כלכלה מקומית בנגב?" תוך הצגת מחקרים מישראל ומהעולם.

סטודנטים מספרים על המעורבות שלהם ביוזמות כממיות בנגב.

עידן יחזקאל רכז הכנה לצה"ל, עיריית באר שבע
שביל סובב באר שבע - פיתוח השביל. בהתחלה לא היה ידע על השביל, אין תיירות בעיר, קשה להרים את הרעיון של הפרויקט על השביל. חולקו שאלונים לאוכלוסייה, כדי לבחון אלו אנשים רוצים להגיע לשביל בכלל. ונעשתה חשיבה איך להפעיל את השביל, כמה שיותר מהר ובמינימום עלויות למשל סביב אתרי מורשת על השביל, אנדרטת הנגב וכו'.
השביל יצר עניין אצל מקבלי ההחלטות – החברה הכלכלית לקחה את פרויקט השביל, והוחלט להתמקד בשני פלחי שוק - רוכבי אופניים ומשפחות.
השביל פתוח היום וסביב העבודה על השביל נוצרו שיתופי פעולה חדשים. 

עודד הרוש - מנהל סינמטק דימונה
מנהל סינמטק דימונה ומתנ"ס בדימונה.  הפרויקט חיפש את ערוצי הפיתוח והצמיחה לעיר דימונה מבחינה חברתית וכלכלית.
הדירוג החברתי כלכלי של העיר היה נמוך מאוד והפרויקט מנסה להתמודד עם הגירה שלילית מהעיר. החשיבה של הרשויות בדרום שרק חברות גדולות יביאו ישועה כלכלית לעיר לא בהכרח מוכיח את עצמו, כמו למשל אינטל בקרית גת. הפיתוח האמיתי צריך להיות  דרך העסקים הקטנים ולא הגדולים - דבר אשר רק לאחרונה הופנם על ידי עיריית דימונה.

צליל רבינובץ - מנהלת מחוז דרום, קרן שמש
מודל מרכז צעירים ברהט- מרכז הצעירים הראשון לאוכלוסייה הערבית בארץ ובפרט לבדואים. בעבודת הליווי של הקמתו היה ניסיון לבחון מי אלו הצעירים של רהט ואיזו מודלים צריכים להיבנות עבורם, ואיתם. לאחר ביקור בבתי ספר ברהט, והפצת שאלונים של בירור צרכים גובשה תכנית ממוקדת למרכז הצעירים. הפרויקט חשף את הקבוצה לאוכלוסייה שונה לחלוטין ולעשייה משמעותית.
אחד הדברים שמכוונים דרך הפרויקט זו הגברת המודעות של מה שקורה מסביב להם (לסטודנטים). 
איפה זה תופס אותכם היום? אחרי שהתחלתם את הפרויקטים שלכם.
---שאלות של הקהל על הפרויקטים---
אין דרישה לממש את הפרויקט אלא רק להביא את התכניות הסופיות לרמת בהירות גבוהה ביותר כדי שהאנשים שלהם מוגש הפרויקט יהיה פשוט וקל לקבל ולהתחיל את אותו פרויקט.
חשוב לאתר מהי הבעיה – כדי לייצר את ה'דרייב' לכן המתודולוגיה היא חלק משמעותי. צריך לעשות את ה'לפני' ביסודיות. המלצות יישומיות הן השורה התחתונה הכי חשובה.
יש מגמה בבאר שבע. מגמה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. יש שינוי פאזה- ממסכנות להובלה, ועולה השאלה – מה מגיע קודם? האם ההתפתחות הגדולה בעיר ובאזור, או אתם (הסטודנטים) אוכלוסייה משכילה ועם מוטיבציה. אפשר לקחת את זה למקום מאוד משמעותי.
העיר לוקחת למקומות טובים מאוד ולהשקיע בעיר מבחינת הישארות בה זה חשוב מאוד. טיפ- אל תפחדו לשמוע את המילה לא ולהמשיך קדימה לפי האמונה שלכם. מי שידחוף קדימה ישיג את המטרות שלו. מי שלא- אז לא.

איתי בקר - יועץ עסקי
אחד הדברים הנלמדים הם מערכות ציבוריות – לא שלמות, וקשה לשנותן. לא תמיד ברור איך צריך לעשות את זה ולעזור להן. חלק ממדעי החיים של האוניברסיטה. כלכלה מקומית – כל התשומות באות מתוך האזור, הן יכולות להיות כספיות, אנושיות או ארגוניות.
לפרויקט יש חשיבות בכמ"מ. 
מעגל הראשון - הימצאות הסטודנטים באזור תורמים לאיזור בנדל"ן, אוכל וכו'. 
מעגל השני – תרומה מרצון לקהילה ולהשתלב בפרויקטים חברתיים. 
מעגל שלישי – הקשר הישיר לסביבה. לתת ולקבל. 
יש כלי שהוא מחבר בין המערכת האקדמית למערכת האזורית. הקשר הזה הוא חשוב כי יש יותר זהות ויותר תרומה לפריפריה. יש שיפור של המערכות הארגוניות בעקבות זאת יש רצון להתחבר למקום ולהישאר בו.
הכח העיקרי של יועץ זה לא הידע והניסיון אלא שהוא מסתכל מלמעלה ולא מתוך הארגון. האיש קשר בארגון הוא חשוב למידע הראשוני – ולא כל כך למטרות היישומיות של הפרויקט.

המושב התקיים במסגרת הכנס המרכזי כחלק מאירועי קונגרס הנגב לכלכלה מקומית - דצמבר 2013


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט