כלים פיננסיים קהילתיים לפיתוח מקומי
שיתוף פעולה – כמ"מ בעידן טכנולוגי
ניתן לראות מספר יוזמות המתפתחות בשנים האחרונות: מטבעות מקומיים, חיזוק קהילות ע"י כלכלה לוקאלית.
ישנם סוגים שונים מטבעות- אינטרנטיים, דומים לאלו המקובלים.
גורמים לחיזוק וגיבוש קהילות, פיתוח ראוי של כלכלה-חברה-סביבה.

ישנן 2 דוגמאות:
  1. מערכת OSHARE- שיתוף זמן, חפצים וידע. סחר במטבעות "שפע" באינטרנט או באפליקציה. עיקרה עובדת במרכז אבל הגיעו גם לנגב ומתמקדים כעת בגיוס קהילות, משתמשים ואנשים למערכת.
  2. "כסף נגב"- במטרה לשמור את הכסף בנגב. יצירת תלושים כמו תו הזהב לעסקים מקומיים בנגב. מניעת דליפת כסף החוצה וחיזוק עסקים מקומיים.
רכז OSHARE
בימי המקרא היה בעל שדה שהיה מסלק אבנים מהשדה שלו. שאל אותו אדם: למה אתה מסלק אבנים ממה שאינו שלך למה ששלך? האיש זלזל בו ואמר שזה בדיוק להיפך. עברו השנים והאיש היה נופל מהאבנים שעל הדרך ונזכר בדברי החכם. זהו משל לרכוש הארעי שמתחלף שבבעלותנו ולרכוש הקבוע, נחלת הכלל.
הניסיון הוא למצוא "מקום" שבו רוב העושר והרכוש נמצא בנחלת הכלל.
  • ויקיפדיה- האתר השישי בגודלו באינטרנט. מקים ויקיפדיה יצר מודלים שונים לאיך ניתן להקים מיזמים, תוך שימוש בחכמת ההמונים, קוד פתוח (פיתוח אתר או תכנה, הקוד שבו נעשה שימוש כדי לפתח את התכנה הינו פתוח לכולם. הגישה היא שהנגישות של הקוד מאפשרת לכולם להצטרף ולשפר אותו).
  • AIRBNB.אתר בו ניתן להשכיר רכב ממישהו אחר ולא מחברה או עסק.
  • חברת ZIPCAR היא החברה הגדולה ביותר. איך אנחנו מתייחסים לרכוש כשהוא של אדם אחר ולא של חברה או עסק.

צרכנות שיתופית- השפע נמצא בינינו כאשר אנו עושים שיתופי פועלה.

OSHARE היא פלטפורמה לשיתוף פעולה. ניתן להציע שירותים או מוצרים תמורת נקודות. מצגת
למה המודל של OSHARE קשור לכמ"מ ורלוונטי אליו?
המצאה של כסף שהוא לא בדיוק כסף, מהסיבות הבאות:
  1. אין בו ריבית. זה מביא לכך שאי אפשר להיכנס למינוס ואי אפשר לעשות כסף מכסף. אם אדם הרוויח 1000 נקודות הוא לא יכול להרוויח עוד נקודות. הנקודות רשומות לו ותמורתן הוא יכול לקבל דברים מאנשים אחרים. ריבית נותנת עדיפות למי שיש לו על-פני מי שאין לו, מערכת זו נועדה לעזור לאנשים באופן פשוט.
  2. OSHARE היא מערכת של מודעות- אי אפשר לעלות מודעה אם יש לך סניפים. כיום יש כבר 4,000 משתמשים. רוצים להגיע בעוד שנתיים ל100,000 איש. עסקים שמתמחים בסוגיות חברתיות וקהילתיות יקבל נקודות.
  3. כל אחד גם יצרן וגם צרכן! המערכת מכריחה כל אחד שמצטרף אליה להשתתף, participation. מעין מודל למיקרו-יזמות.
  4. מקדם יד שנייה על-פני חדש.
  5. העיקרון הפועל בתוך המערכת הוא היצע וביקוש- התמחור נעשה לפי מה שאנשים מוכנים לשלם.
  6. עסק שמשתמש במערכת OSHARE יכול לתת אפשרות של תשלום סגסוגת - לשלם חלק מהסכום בשפע. הדבר מקל על הצרכנים שכן קל יותר להשיג שפע מאשר מטבע ₪ וגם מעודד את הפעילות החברתית-שיווקית של העסקים.
OSHARE= 1 ₪. 
העבודה הנוספת היא באמצעות סוכני השדה בשטח.
OSHARE קמה כדי לקדם פעילות חברתית-סביבתית ולעזור אנשים לעזור אחד לשני. מי שמצטרף כקהילה (ללא מטרות רווח), מקבל חשבון של קהילה. הוא מקבל מענק של כמה אלפי נקודות. סכום משמעותי. מצופה מהארגון לשלם לאנשים שיעשו עבורו אנשים וגם לקנות דברים מיד שנייה. כמו המרכז לקיימות סביבתית בשכונה ד'.
פיתוח מודל- איך קהילה מייצרת כלכלה ואירועים עם OSHARE. הרעיון שהדבר יהיה מחזורי ויקיים את עצמו.
התזרים הכספי של OSHARE מגיע משיתופי פעולה עם עיריות (גבעתיים). העיריות משלמות בשקלים לקידום מערכת OSHARE כי זה עונה על צרכים רבים שלהם, מקרב בין שכנים ומחזק ערבות הדדית.
יש ליווי של עו"ד ועבודה עם אנשי מקצוע. אין אפשרות לעסק לפרסם מוצר אלא רק קופון של חצי-חצי, או רבע-שלושת רבעי. זוהי תקרת הזכוכית של OSHARE.
יש באתר "משאלות"- מה שרוצים לקבל אך אין אותה עדיין.

יואב בן בשט- יזם "כסף נגב" מצגת
כעובד סוציאלי קהילתי במרכז מעברים,  פועל למתן מענה לקשיים שנוצרו בנושא תעסוקתי במרחב הכפרי. משבר בחקלאות הביא לפירוק יזמות המשק והמושב, קיבוצים עברו תהליכי הפרטה. לאנשים חסרו הכלים והניסיון להיכנס לעולם העסקי.
זהו רעיון שבפיתוח: מיזם שנותן ליווי של הפרט, סדנאות והעשרות לאותם חקלאים. מתוך המשקפיים של כמ"מ ניתן לראות את המרחב הכפרי כאזור עם מורכבות ולהבין כיצד ניתן לייצר מענים.
כסף נגב- הפקת שוברים שניתנים לשימוש לאנשי אזור. יופקו כשי לחג באזור הנגב. רוצים בנוסף שיהיה אפשר לרכוש את זה באינטרנט כמוצר פרטי. עידוד רכישה מקומית באמצעות יצירת קהל שמחויב לקנייה אצל עסקים אזוריים.
למה אנחנו צריכים את הכסף הזה? שינוי תפיסה של מה שקיים שאינו טוב לכולנו. כרטיס הזה שקיים כיום וניתן לעובדים שמשלמים עליהם במשכורת שלהם באופן חודשי. 
איזה ערך יש לזה? הולך לרשתות גדולות ולא ליזמים הקטנים. בדיבור על כמ"מ מדברים על הדלי הדולף –המשאבים שנכנסים לדלי יוצאים דרך החורים. באחת המועצות יש 165 עובדים שמקבלים מתנה לחג ע"ס 1200 ₪. סכום אסטרונומי שעובדים שאזור הדרום קונים אותו, משתמשים בו וזה לא נשאר באזור!
יזמות במרחב הכפרי - יש מגוון רחב ומגוון של צימרים, מסעדות, קוסמטיקה, אטרקציות חקלאיות, אך החסמים מאוד גדולים, בעיקר חסמים פיזיים של מרחק גדול ופיזור מביאים לחשיפה לקהל לקוחות מצומצם. התחרות הגדולה מול הרשתות והמותגים גם כן מקשה ולכן הסיכוי להצליח מולם הוא קטן.
כתוצאה מכך יכולת ההצלחה במרחב הכפרי הוא קטן, בקושי מצליחים ומגיעים ל"תת-התפרנסות", צריכים לעבוד כשכירים. זה מחליש את הקהילה, לא מצליחים לשלם מיסים.
הרעיון של "כסף נגב" הוא בעייתי מבחינת השם שלו, הרגולציה אינה מאפשרת לדבר על כסף אלטרנטיבי וזה בעייתי מבחינת המחוקק.
הארגון מחפש שותף שכן הוא אינו מסוגל להפעיל דבר כזה (אחריות משפטית, שיווק והפצה של הכסף).
היזמים והחברות בנגב הביעו התעניינות רבה.
היוזמה לא באה לשנות את המצב ואת כל הדליפה הגדולה אלא רק רוצים לצמצם אותה ולעודד ערכים חברתיים וקהילתיים.
הוחל תהליך של פיילוט ועלו קשיים.
מנגנון סליקה - לא ייקח הרבה מהיזם לעומת "תו הזהב" שבו העסקים משלמים הרבה מאוד.
מה הרווח שניתן להשיג? המחשבה היא שתהיה אפשרות לקנייה דרך האינטרנט ולרכוש את התו הזה. זה יפעל לא רק לצמצום הדליפה אלא גם יהווה דרך שיווקית לפרסום העסקים (אנשים יבואו לצימר בדרום, יכנסו לאתר ועל הדרך ילכו לאכול במסעדה סמוכה).


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט