סיכום המושב: כלים פיננסיים לפיתוח מקומי
המושב עסק במודלים למימון עסקים ופרויקטים מקומיים אשר מאפשרים זרימת כספים למטרות פיתוח אזורי, ושימוש יעיל במקורות המימון המסורתיים – בנקים, ממשלה ופילנתרופיה. בין השאלות שעלו במושב:
  • האם וכיצד ניתן לערב משקיעים עסקיים בפיתוח כלכלי מקומי?
  • כיצד ניתן למנף תקציבי ממשלה וכספי פילנתרופיה?
  • מה היתרון בראייה אזורית לעומת פעילות מקומית או עירונית?
מנחה: אלמה גדות פרז, אסטרטגיה אזורית ומימון חברתי, המכון למנהיגות וממשל - ג'וינט ישראל

דוברים:
דידי לחמן מסר, מומחית למימון חברתי, מחברת הדוח "שוק הון חברתי לישראל", לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה  
ערן בוכלצב, המרכז לפיתוח קואופרטיבי, אג'יק מכון הנגב
חגית רובינשטיין, מנהלת תוכניות מייקרופייננס, קרנות קורת לפיתוח כלכלי
יוסי עופר, שותף אינטרלוק פיתוח, לשעבר ראש האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית קריית גת  

אלמה גדות פרז: פתיחה והנחיה 
אלמה גדות פרז, לשעבר מנכ"לית מכון מילקן ישראל וכיום מנהלת האסטרטגיה והפיתוח האזורי במרכז לממשל מקומי במכון למנהיגות וממשל, מסגרה את הדיון ופתחה בהצגת הרקע לצורך הגובר בפיתוח כלים פיננסיים מקומיים. בין השינויים המרכזיים המובילים את הצורך בשינוי ובחדשנות נמנים:
  • מימון ממשלתי משתנה – פחות יציב, עובר קיצוצים, מועבר דרך עשרות גופים – לא תמיד אסטרטגי. מסורבל, והאם הוא אפקטיבי? סכומי משמעותיים הוקצו לפיתוח הנגב והגליל בעשורים האחרונים והתוצאות בפועל מעלות שאלות רבות.
  • מימון פילנתרופי הוא הראשון לעזוב בעתות מצוקה כלכלית. הוא מייצר תלות ובצאתו מפרויקט אנו נתקלים בקשיים לא מעטים להמשך קיימות פרויקטים. קיימת גם עייפות וחיפוש דרך להגברת ההשפעה הפילנתרופית. הדיון בהשקעות חברתיות ("השקעות משפיעות") גובר. 
  • שוק ההון סגור. עסקים קטנים ובינוניים מתקשים בגיוס הון ככלל, ובמחירים הוגנים בפרט. פרויקטים מתקשים לגייס מימון, אין שוק אגרות חוב מוניציפאלי או אגרות חוב אלכ"ריות.  

קיימים ניצנים לתפיסה חדשה, תפיסה שמייצרת מנגנונים חדשים להשקעה. חלקה בנויה על הרחבת מאגר המשקיעים – מימון המונים הוא דוגמא לכך. חלקה בנויה על שינויים שעוברת הקהילה הפילנתרופית ועיקרה שילוב של השקעות כלכליות לקידום מטרות חברתיות וסביבתיות. 
בסיכום הדיון חיברה אלמה את המודלים הספציפיים שהוצגו אל החזון הרחב יותר: יצירת "שוק הון חברתי" – מערכת שבה משקיעים (עסקיים ופילנתרופיים) מעבירים הון באמצעות כלים פיננסיים אל פרויקטים ועסקים המקדמים מטרות חברתיות וקהילתיות מגוונות ויצירת סביבה ותשתית רגולטורית תומכת.

דידי לחמן מסר, השקעות חברתיות לקיומה של כלכלה מקומית מקיימת
דידי לחמן מסר, כותבת הדוח "שוק הון חברתי לישראל" הציגה מסגרות קונספטואליות בפתיחת ובסיום המושב. בתחילה היא דברה על חשיבותן של השקעות מקומיות וטענה כי:
  • למדינה יש יתרון בפיתוח כלכלי אזורי
  • תורם לביסוס כלכלה שמקיימת את תושבי האזור, לא רק כשכירים אלא גם כיזמים ובעלי עסקים
  • השקעות מקומיות מחזקות את זיקת התושבים לאזור
  • כלכלה מקומית בת קיימא מחזקת את העצמאות מהמרכז בהון ובבעלות

מה האתגרים בפני יצירת השקעות הון ברי קיימא? כבכל עסקה. המשקיעים החיצוניים מעוניינים בהחזר השקעה ורווח או בהחזר ההלוואה+תוספת ריבית. משקיעים כל העת יבחנו את ההשקעה האלטרנטיבית שלהם, במיוחד ביחס למרכז.

קרנות השקעה מקומיות כהשקעות חברתיות. המטרה היא לאגם משאבים ממקורות שונים (עם רצון לרווח והשקעה חברתית שונה), ממשלתיים פילנתרופים ועסקיים- כולם יחד מהווים כרית בטחון למשקיעים מקומיים. באנגליה וארה"ב ניתנו הטבות מס מיוחדות למשקיעים בקרנות השקעה מקומיות. אחת השאלות שדורשות פיתוח נוסף היא: מהם הכלים המימוניים לפיתוח מקומי?


חגית רובינשטיין, קרנות קורת
חגית רובינשטיין היא מנהלת תחום המימון הזעיר (מיקרופיננס) בקרנות קורת ישראל. קרנות קורת - תומכת בעסקים קטנים בשיטת ה"מיקרופייננס"-מימון זעיר - שירותים פיננסיים לאוכלוסיות שחיות בעוני. בקרנות קורת לקחו את המודל שפותח על ידי חתן פרס נובל מוחמד יונס ואחרים, של ערבות הדדית בלקיחת הלוואות קטנות, והביאו אותה לנגב לעבודה עם נשים ערביות שאינן משתלבות בשוק העבודה.

הוקמה תוכנית SAWA - קבוצות של 5 נשים מהנגב ערבות זו לזו ביחס להלוואה שכל אחת מקבלת מהקרן, לצורך פיתוח עסק זעיר. לצד הכשרות לנשים, מתן האשראי הוא במרכז התוכנית – הלוואות בסדר גודל של 5000-30000 ₪. מדובר במימון אלטרנטיבי לתרומות פילנתרופיות. הכסף שניתן לנשים הוא בצורת הלוואה, והוא מוחזר כמעט במלואו לארגון.

מנין מתקבלות ההשקעות למתן ההלוואות לנשים?
  • ממשרד ראש הממשלה שותפים כיום למימון התוכנית בקרב נשים ערביות
  • KIVA - מודל מימון המונים אינטרנטי. פורמט הלוואות שהוקם ב-2005 שמחבר בין מלווים בסדר גודל קטן לנתרמות שזקוקות לכסף
  • מתחילים לפעול עם משקיעים חברתיים

ערן בוכלצב, מוסדות עוגן ואיגודי אשראי
ערן בוכלצב עובד במחלקה לפיתוח כלכלי במכון הנגב שם מפתחים מיזם חדש בשם "מוסדות העוגן". 
המיזם מזהה את צרכי הרכש של המוסדות הגדולים בנגב (סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון, מפעלי ים המלח וכו') ופועל להגברת הרכש המקומי של אותם מוסדות כאמצעי להגברת התחרותיות המקומית, להשארת משאבים כלכליים בקהילה ולפיתוח יכולות ניהול ושיווק. זאת על מנת להתאים את פעילות העסקים הקטנים לצרכי מוסדות העוגן ולייצר תחרותיות מול חברות גדולות ממרכז הארץ. 

חסמים קיימים: 
  • תווי תקן
  • יתרון הגודל עם עסקים גדולים שאינם מקומיים
המיזם גם יקים עסקים חברתיים חדשים מקומיים שיענו לצרכי המוסדות. על מנת להקים עסקים חברתיים יש צורך במימון מסוג חדש – בדרך כלל מימון שאינו נובע מיזם העסק (שלרוב הוא קהילה או מלכ"ר). מודל שלאורו בונים את הקונספט הישראלי הוא זה של קליבלנד אוהיו – שם הוקמה קרן שנועדה לאפשר מימון לפיתוח עסקים חברתיים. המיזם מתעתד להקים קרן דומה בנגב שתמנף את ההון שתגייס דרך מתן הלוואות לעסקים החדשים.

פיתוח נוסף ביוזמת מכון הנגב הוא מודל איגודי אשראי - כלי פיננסי קואופרטיבי

מה אגודות אשראי מאפשרות?
  • התאגדות מקומית של קבוצת אנשים לצורך מתן מענה לצרכים הפיננסיים הבסיסיים של אותה קבוצה
  • אין בעל שליטה חיצוני שמרוויח הון עתק על חשבון הצרכנים
  • לחברים יש שליטה איפה מושקע הכסף שלהם- לרוב מושקע במסגרת הקהילתית המקומית וברמת סיכון מתאימה לקבוצה
  • נכון להיום למודל הזה אין תשתית חוקית בישראל.

יוסי עופר, אופציה לייעוד חלק מהארנונה להשקעה בעסקים מקומיים - מצגת
יוסי הציג מודל ייחודי ובו אופציה לייעוד חלק מהארנונה להשקעה בעסקים מקומיים הבנוי על שתי אפשרויות: הראשונה- השקעה ישירה- תמורת ההשקעה יקבל התושב המעוניין מניות בעסק ; השניה- קרן הון סיכון מוניציפאלית- הסכום המומר יועבר לקרן אשר תשקיע בעסקים מקומיים. 

תועלות אפשריות מהמהלך כוללות:
  1. הרשות הוא גוף שותף של כל מה שקורה בתחומי הרשות המקומית
  2. ניתן לעשות שימוש מימוני במשאב הארנונה של רשויות תועלות אפשריות מהמהלך כוללות:
  • הרשות תקבל חזרה את הכספים דרך ארנונה של העסקים
  • לתושב המשקיע אין סיכון. באחת החלופות יש אופציה לרווח
  • נגישות להון לעסקים
  • סולידאריות קהילתית בין הקהילה לעסקים

אתגרים:
1. יצירת מסגרת חוקית מאפשרת
2. תנאי הסף לייתכנות ואימפקט מקומי
3. הקמת חברה ע"י היזם/בעל העסק

המושב התקיים במסגרת הכנס המרכזי כחלק מאירועי קונגרס הנגב לכלכלה מקומית - דצמבר 2013


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט