קונגרס הנגב - המושבים בכנס המרכזי



כולם ביחד - הכנס המרכזי

מושבי הכנס

מושב הפתיחה סיכום
סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון 
אדווה אשל רבינוביץ, ראש אגף בכיר לפיתוח הנגב במשרד נגב-גליל 
ורד גושן, מנהלת פיתוח כלכלי ברשות לפיתוח הנגב 
דר' ספא אבורביעה, חוקרת וחברת צוות במרכז מנדל למנהיגות בנגב 
סימה כחלון, מנהלת החברה העירונית לפיתוח עסקי של באר שבע 
ויויאן סילבר, מנכ"לית שותפה, אג'יק-מכון הנגב 
זוהר דביר, יועצת עסקית ובעלת משרד שילובים לפיתוח עסקי 
חדרה אלסנאע , מנכ"לית עמותת סידרה 
אבישג רגר, מנכ"לית בוטיק מחקר וייעוץ בנגב- למחקרי שוק וייעוץ שיווקי
מאיה הופמן, מנהלת EMC, פארק ההיי טק בבאר שבע 
דר' גילי ברוך, מנהלת תוכנית כלכלה מקומית מקיימת, שתיל נגב
רווית בר, משרד החוץ, אחראית תוכנית ENPI CBCMED בישראל


תעסוקת נשים ביישובים הבדואים הלא מוכרים  

ד"ר סראב אבורביעה-קוידר,המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין, אוניברסיטת בן גוריון 
ד"ר אביגיל מוריס, מכון הערבה ללימודי סביבה
המחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה-תשתיות לשנים 2010-2013  

בתום שלוש שנות מחקר, במפגש הנוכחי נבקש להציג את ממצאי מחקרנו הדן בדפוסים לא פורמליים של השתתפות כלכלית בקרב נשים בדואיות ביישובים הלא מוכרים בנגב, במטרה למצוא דרכים לחיזוק העצמתן הכלכלית. נבחן מהן ההזדמנויות הכלכליות שנשים הבדואיות מייצרות על מנת לתרום להכנסת המשפחה, ונעמוד על ביטוייה המקומיים-מגדריים של כלכלה זו. מחקר זה מזהה דפוס כלכלי ייחודי של תעסוקת נשים בקהילותיהן, שעליו נמליץ למקבלי החלטות, קובעי מדיניות ויוזמות מקומיות המכשירות נשים.

אמל אלנססרה - עמותת סידרה
נאהידה אלעוקבי - עמותת בת המדבר, חורה
כאמלה אלחואג'רה – אלסנאבל, קייטרינג נשות חורה
גאליה אבו כף - מרכז ריאן
סאלח אבו ראשד - אג'יק מכון הנגב

 تشغيل النساء في القرى غير المعترف بها في النقب في نهاية ٣ سنوات من البحث سنعرض نتائج البحث الذي سيناقش التشغيل الغير رسمي لدى النساء في القرى الغير معترف بها في النقب، بهدف طرح الطرق لتمكينهن الاقتصادي. سنناقش الفرص ألاقتصاديه التي تنتجها النساء من اجل الدخل المادي - عائلي ونفحص التعريف المحلي لهذا الاقتصاد البحث بتمويل وزارة العلوم والتكنولوجيا للسنوات 2010-2013 تدير المداخلة: د. سراب ابوربيعه-قويدر معهد دراسات الصحراء، جامعة بن غوريون د. افيقايل موريس، معهد العربه



מודל עבודה - מרכז טיפוח וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מצגת סיכום
הצגת עקרונות עבודה למרכז לקידום כלכלה מקומית באמצעות עסקים קטנים ובינוניים

מארחים: זהר דביר, יועצת עסקית בכירה ומנכ"לית שותפה בחברת שילובים ורונית שלח-מורטון, יועצת ארגונית, תכנית כלכלה מקומית מקיימת, שתיל 

את המושב יפתח מר מיכאל ביטון - ראש מועצה מקומית ירוחם
במושב יתארח מר רן קיוויתי - ראש הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

כלכלה מקומית מקיימת מציעה נקודת מבט הרואה בעסקים המקומיים חלק ממערכת יישובית שלמה. לאור תפיסה זו גובשו עקרונות עבודה של מרכז מקצועי התומך בקידום ופיתוח עסקים קטנים ובינוניים, מקומיים. עיקרו של המודל הוא בהרחבת תפיסת העבודה המקובלת היום, מתפיסה המתמקדת בעסק הבודד, לתפיסה הוליסטית בה העסק הוא חלק מהקשר רחב של פיתוח כלכלי מקומי-אזורי. פיתוח כזה, יביא למיצוי פוטנציאל הצמיחה האזורי. מהלך זה מתבצע בשיתוף פעולה בין המגזר העסקי לחברה האזרחית, למגזר הציבורי ולתושבי האזור. המודל פותח על ידי שתיל - תכנית כלכלה מקומית מקיימת, מט"י נגב מזרחי וזהר דביר מחברת "שילובים". 

במושב נציג את מודל העבודה הכולל תפיסה, מבנה, הגדרות תפקידים, תשתיות פעולה, כלים ופרקטיקות.



כלים פיננסיים לפיתוח מקומי  - סיכום המושב

הפאנל יתמקד במודלים למימון עסקים ופרויקטים מקומיים אשר מאפשרים זרימת כספים למטרות פיתוח אזורי, ושימוש יעיל במקורות המימון המסורתיים – בנקים, ממשלה ופילנתרופיה.
האם וכיצד ניתן לערב משקיעים עסקיים בפיתוח כלכלי מקומי?  
כיצד ניתן למנף תקציבי ממשלה וכספי פילנתרופיה?
מה היתרון בראייה אזורית לעומת פעילות מקומית או עירונית? 

מנחה: אלמה גדות פרז, אסטרטגיה אזורית ומימון חברתי, המכון למנהיגות וממשל - ג'וינט ישראל 

דוברים: 
חגית רובינשטיין, מנהלת תוכניות מייקרופייננס, קרנות קורת לפיתוח כלכלי 
יוסי עופר, שותף אינטרלוק פיתוח, לשעבר ראש האגף לתכנון אסטרטגי בעיריית קריית גת 
דידי לחמן מסר, מומחית למימון חברתי, מחברת הדוח "שוק הון חברתי לישראל", לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה 
ערן בוכלצב, המרכז לפיתוח קואופרטיבי, אג'יק מכון הנגב



פורום תעשייה יצירתית מארח את נציבות הקולנוע של פוליה, איטליה Apuglia Film Commission, Italy

המושב יתקיים באנגלית עם תרגום סימולטני לעברית

מארחים: הרשות לפיתוח הנגב את המושב תפתח אדווה אשל רבינוביץ', ראש אגף בכיר לפיתוח הנגב, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

במושב יתארחו: 
Antonella Gaeta - President of the Apulia Film Commission Foundation
Raffaella Delvecchio - International movie/tv projects Apulia Film Commission Foundation
Francesco Palumbo - Director of the Area Policies for the promotion of the Territory, of Knowledge and Talents
Antonio Agrosi – Project Wealth coordinator, Puglia region

תעשייה יצירתית היא כלל הפעילות הכלכלית המתרחשת סביב תחומי האומנות: מחול, קולנוע, מוסיקה, תיאטרון, פיסול וכדומה. בתהליך יצירת סרט, יש צורך בבמאים, שחקנים, טכנאי סאונד, בוני תפאורה, מעצבי אופנה, מתפרות, ושירותי הסעדה לעובדים. פעילות זו יכולה להוות מנוע משמעותי לחיזוק הכלכלה באזור. באיחוד האירופי ובמדינות רבות בעולם הבינו את הפוטנציאל הגלום בתעשייה יצירתית ותחום זה זוכה לתשומת לב הולכת וגדלה. 
גם בנגב הוקם לאחרונה פורום תעשייה יצירתית בהובלת הרשות לפיתוח הנגב. בפורום יושבים יחד מנהלים של מוסדות תרבות ונציגים מתחום התעסוקה והכלכלה במטרה לגבש מודל ייחודי לנגב לקידום היצירה והכלכלה האזורית. 
במסגרת הקונגרס נתכנס ללמידה מעמיקה על המודל של נציבות הקולנוע בפוליה (חבל ארץ הממוקם ב"עקב" האיטלקי). נציבות הקולנוע, היא ארגון גג השייך לרשות לפיתוח פוליה, מטרת הנציבות היא לקדם את תעשיית הקולנוע באזור ולמנף את הכלכלה המקומית. אנו נשמע על הקמת הנציבות, דרכי העבודה, האתגרים וכן ניחשף לתמורות הכלכליות שחלו באזור, לאחר מכן תוצג הפעילות של פורום תעשייה יצירתית הפועל בנגב לקידום מודלים של תעשייה יצירתית. 

*חברי/ות פורום תעשייה יצירתית: ד"ר אורי סטריזובר, יועץ לפיתוח תוכניות בתחומי התרבות והחינוך; יפעת ניימן, ייעוץ, ליווי והתפתחות לאנשים, ארגונים וקהילות; ורד גושן, מנהלת תחום פיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח הנגב; שירן עדי, מנהלת תחום תיירות ותרבות, הרשות לפיתוח הנגב; שירלי קרוואני, התוכנית לכלכלה מקומית מקיימת, שתיל; דקלה קצוני, מנכל"ית תיאטרון דימונה; אשחר רינות, מנהל קרן נס הסוכנות היהודית; עידן אבישר מנכ"ל תיאטרון הפרינג'; מחמוד אלעמור, מנהל מרכז תעסוקה ריאן, תיאטרון אלמהבאש; סהל אלדבסאן, תיאטרון אלמהבאש; נוריאל שבת, מנהל מרכז הצעירים ב"ש; דניאל שפירא, מנכ"לית בת דור באר שבע וקמע-להקת מחול; יפעת בן שושן, Doc for u - מיזם עצמאי למפגשי קולנוע; יפעת הלל, מנהלת אזור דרום ג'וינט מרכזי צעירים; ינון אהרוני, מנכ"ל אשכול נגב מערבי; זיוה ילין, אוצרת אומנות בתעשייה גלריה בארי; איתן פאר, שדה בוקר, מפיק צלילים במדבר; אבישג רגר, בוטיק מחקר בנגב. 



עסקים מקדמים כלכלה מקומית מקיימת סיכום המושב


פיתוח כלכלה מקומית מקיימת מחייב מעורבות רחבה של המגזר העסקי, כיום פועלים בנגב ארגונים עסקיים ואנשי עסקים המקדמים מעורבות זו. כיצד הם עושים זאת? ההצלחות והקשיים? הדילמות והפתרונות? על שאלות אלו נענה דרך סיפורי מקרה.

סקירת מודלים לפיתוח חברתי כלכלי במגזר העסקי – ציונות 2000
  • אמדוקס– המעורבות של אמדוקס לפיתוח חברתי כלכלי בנגב מציג: רון שירצקי, עוזר מנהל סניף אמדוקס נגב והמוביל הקהילתי.  בזק – מוקד בזק חורה כמודל של חיבור בין ארגון עסקי לארגון קהילתי מציגים: צביקה בן עמי, מנהל חטיבת גיוס וקליטה, חטיבת מ.אנוש, בזק ועלי אבו עג'אג', מנהל תחום קשרי מעסיקים, ריאן 
  • מקאן אריקסון – מיזם מקאן ואלי במצפה רמון מציגות: חנה רדו, משנה למנכ"ל מקאן אריקסון ויו"ר מקאן ואלי ומיכל רומי, מנכ"ל מקאן ואלי 
  • שלושה מגזרים וקהילה מובילים פיתוח תעסוקתי ביישובים חדשים מציגים: ירון יעקב, יזם הייטק; קרן גוז לוין, מנהלת מעברים נגב מערבי; נציג הקהילה 
  • הצגת תכנית יהב ומיזם מוסדות עוגן מציגות: ורד גושן, הרשות לפיתוח הנגב; זהר דביר, שילובים 
  • קייטרינג ארמונות הנגב בישוב רהט - מודל של קידום תעסוקת נשים מציגים: איברהים אלנסאסרה ושמעון פרץ, מנהלי ארמונות הנגב 

שיח עמיתים לקידום כלכלה מקומית מקיימת

מובילי המושב: ורד גושן - הרשות לפיתוח הנגב, אביטל גוברין ועינת אברהם - ציונות 2000, עלי אבו אג'אג' ריאן, קרן גוז - מעברים נגב מערבי 
 
 
רכש מתקציב הרשות המקומית כמנוף לפיתוח – שולחן עגול 

עידוד רכש מקומי ציבורי אינו עניין פשוט. הדרישה להעדפה של עסקים מקומיים ברכש מוניציפאלי מעוררת התנגדויות, ובכללן מושמעות שלוש טענות רווחות: הדבר אינו אפשרי בשל דרישות חובת המכרזים; רכש מקומי משמעו ויתור על עקרון הכדאיות והחיסכון; רכש מקומי מהווה פתח לשחיתות, העדפת מקורבים ופגיעה בסטנדרטים. כל אלה משמעם - פגיעה באינטרס הציבורי. 


דר' רוברטה סוניניוDr. Roberta Sonnino) ) מומחית לפיתוח בר קיימא, החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת קרדיף-Cardiff University, UK, רכש מקומי כמנוף לפיתוח אזורי בר קיימא בבריטניה 

עו"ד נגה נובוגרודצקי-זלץ, יועצת משפטית של החברה הכלכלית ירוחם העדפה של רכש מקומי וכלכלה מקומית ע"פ חוק – האם זה אפשרי? 

עו"ד אלי לוי, סמנכ"ל יעוץ משפטי, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי רכש מרוכז עבור רשויות מקומיות, שיקולים והשלכות 

נציגת "מעיין היצירה", חנות לחומרי יצירה ועבודות יד בערד חשיבות ההשתלבות ברכש המוניציפאלי לעסקים ולתושבים בערד 

מר יוני וולף, מנהל תכנית הנגשת עסקים למעבר צה"ל לנגב ולמוסדות העוגן, מט"י נגב מזרחי - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בשיתוף הרשות לפיתוח הנגב שילוב עסקי הנגב בפרויקט מעבר בסיסי צה"ל – תמונת מצב ופעולות הנגשה  

עו"ד לנא ורור, הקליניקה לכלכלה קהילתית וחברתית, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית שילוב עסקים קטנים ברכש ממשלתי ומוניציפאלי- כיוונים לתפנית 

רב שיח



סטודנטים מקדמים כלכלה מקומית  סיכום המושב

מארחים: מירי ארביב, המחלקה למנהל ולמדיניות ציבורית, התכנית לפיתוח כלכלי חברתי בנגב ובאילת, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. 

משתתפים:
מר איתי בקר - יועץ עסקי
מר ארנון קשנסקי, גזבר מועצה אזורית יואב
מר שמעון גדלבסקי, יועץ עסקי
גב' מירי ארביב 

בוגרי התוכנית: 
הגב' צליל רבינוביץ' - מנהלת מחוז דרום, קרן שמש 
מר עידן יחזקאל - רכז הכנה לצה"ל, עיריית באר שבע 
מר עודד הרוש - מנהל סינמטק דימונה 
מר עידן שרון - יזם עסקי  

האם וכיצד יכולים סטודנטים לתרום לפיתוח כלכלה מקומית בנגב? מדי שנה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בנגב כ-40,000 סטודנטים. תרומתם לכלכלה המקומית רבה ובאה לידי ביטוי בשלב ראשון בצריכת מוצרים ושירותים מספקים ומבעלי עסקים מקומיים. יחד עם זאת, אפשר להגדיל את תרומתם ואף להרחיבה עם השתלבותם של הסטודנטים בשוק העבודה המקומי בין אם כשכירים ובין אם בפיתוח וסיוע ליוזמות מקומיות. תרומה נוספת של סטודנטים לפיתוח כלכלה מקומית באה לידי ביטוי בקורס אקדמי המתקיים במחלקה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב – "פרויקט הגמר – ניהול עסקים בישראל". במסגרת הפרויקט מאתיים עשרים סטודנטים מידי שנה, מסייעים לחמישים ארגונים מקומיים בפתרון בעיות כלכליות והנעת תהליכים הקשורים לפיתוח הכלכלה המקומית בנגב, באמצעות כתיבת תכניות עסקיות ואסטרטגיות. המסגרת האקדמית מאפשרת לסטודנטים לפגוש בעלי תפקידים בכירים בגופים שונים, הפעילים במרחב. המפגש יוצר סינרגיה שבה הגופים השונים מרוויחים ידע אקדמי ומחקר ממוקד ואילו הסטודנטים נחשפים לגורמים הפועלים במסגרת הכלכלה המקומית תוך סיוע להתפתחות הפעילות העסקית, התיירותית, החקלאית, התעשייתית, הטכנולוגית והמסחרית בנגב. 

במסגרת הקונגרס נדון בשאלה "כיצד יכולים סטודנטים לתרום לפיתוח כלכלה מקומית בנגב?" תוך הצגת מחקרים מישראל ומהעולם.


קידום עסקים מקומיים במועצות הבדואיות
המושב יתקיים בערבית

מארחים: סלימאן אבו זיאד – רכז יזמות ופיתוח כלכלי, מט"י רהט  

עסקים מקומיים ופיתוח יזמות הם אבן דרך בחיזוק הכלכלה המקומית. צמיחה של עסקים בבעלות מקומית תניע את הכלכלה המקומית. יותר תושבים ייהנו משירותים מקומיים, הכנסתם של התושבים בעלי העסקים תגדל ואיתה הפעילות הכלכלית ביישוב. בנגב קיימים היום שבעה יישובים בדואים ושתי מועצות אזוריות, בחלק מהיישובים נושא הפיתוח הכלכלי אינו מונח על סדר היום של המועצה המקומית וכתוצאה מכך גם לא מקודמות תוכניות של פיתוח יזמות. הרשות המקומית אינה מהווה גורם המשפיע על הצמיחה והפיתוח של עסקים מקומיים וכל מעורבותה מסתכמת לעיתיים בפיקוח על העסקים המקומיים. חברי המועצות הבדואיות, אנשי עסקים, כלכלנים ויועץ לפיתוח עסקי ישבו יחד ויקיימו דיאלוג על האפשרות לעודד הקמת גופים מוניציפאליים כמו לשכות מסחר, אזורי תעשייה או מינויו של עובד ציבורי שעיסוקו יהיה פיתוח וקידום יזמות מקומית ועוד.



כלים פיננסיים קהילתיים לפיתוח מקומי - סיכום

מארחים: מרכז אושר, מעברים נגב מערבי, שבועת האדמה והמרכז לקיימות שכונתית מייסודה של עמותת תור המדבר מטבע מקומי, המכונה גם מטבע משלים, הוא דרך לקדם כלכלה מקומית בעזרת סחר חליפין של זמן, שירותים ומוצרים. ישנם סוגים רבים של מטבע מקומי אך מטרתם זהה - לספק שירותים וצרכים שכסף ממשלתי לא מספק, לגרום לכסף "להסתובב" שוב ושוב בכלכלה המקומית, ובאופן זה לאפשר לקהילות למלא את צורכיהן ורצונותיהן.  

במושב יוצגו שתי יוזמות שונות של מטבע מקומי – "שפע" ו"כסף נגב". 
  • "שפע" הוא מטבע אינטרנטי אשר הוקם על ידי חברי "מרכז אושר". "שפע" מאפשר להחליף סחורות ושירותים בין חברי קהילות, ומעודד יוזמות חברתיות באמצעות קרן חברתית ייחודית.
  • "כסף נגב" הינה יוזמה של מעברים - תכנית לפיתוח תעסוקתי קהילתי במגזר הכפרי, ומיועד לתמוך בעסקים מקומיים בנגב המערבי. על ידי הנפקת שוברי כסף הניתנים למימוש רק אצל עסקים מקומיים ומחולקים לעובדים בחגים ובאירועים מיוחדים, צפוי "כסף נגב" להשאיר את הכסף בתוך הנגב ולחזק את הכלכלה המקומית.


תיירות בנגב: חושבים אחרת

מארחים: שירן עדי, מנהלת תיירות ותרבות - הרשות לפיתוח הנגב ענף התיירות חובק בתוכו הזדמנויות רבות לפיתוח כלכלי. יחד עם זאת, הענף מזמן אתגרים רבים לתיירנים העצמאיים והמקומיים. כדי להצליח לקדם תיירות מקומית שגם משפיעה לטובה על הכלכלה כדאי לזהות ולמנף נכסים מקומיים. זאת ועוד, התיירות צריכה להיות מבוססת על שיתופי פעולה בין התיירנים ובינם לבין העסקים המקומיים השונים. בפאנל יתארחו תיירנים מהנגב ומהצפון המקדמים מודלים שונים של תיירות מקומית. 

משתתפי הפאנל: 
תיירות עצמאית כהזדמנות לפיתוח כלכלה מקומית – מעוז ינון, יזם תיירות, מייסד שותף באברהם הוסטל, פאוזי עאזר אין, Jesus Trail והעמותה לקידום התיירות העצמאית בישראל, זוכה פרס התיירות האחראית
ג'סר אזרקה, מודלים של תיירות מקומית המבוססת על שיתופי פעולה – ערן בן ימיני, המכון לחינוך דמוקרטי, מנהל פרויקטים, ונציגים מהקהילה
THE GREEN BACKPACKERS, הוסטל לתרמילאים במצפה רמון – לי בלוט, בעלת ההוסטל
דרום אדום, שיתופי פעולה בין יזמים מקומיים בנגב – עמית לבקוב, מנהל עמותת התיירות.



לא טוב היות העסק לבדו!
ייעוץ עסקי לפיתוח כלכלה מקומית

מארחים: זהר דביר, יועצת עסקית בכירה ומנכ"לית שותפה בחברת שילובים; יואל רובין, מנהל מט"י מועצה אזורית רמת הנגב וירוחם, מט"י נגב מזרחי; יפעת ניימן, יועצת ארגונית; רונית שלח-מורטון, יועצת ארגונית, תכנית כלכלה מקומית מקיימת, שתיל  

תפיסת ייעוץ חדשה וייחודית על פי הגישה של כלכלה מקומית מקיימת, המסייעת לעסק לממש את הפוטנציאל שלו בתוך קונטקסט עסקי, חברתי וגיאוגרפי, מתוך הבנה שהצלחה עסקית תלויה בהרבה גורמים משתנים בתוך העסק, אך לא פחות מכך בסביבתו. הרחבה זו מתייחסת לרווח ולרווחת החיים של הנועץ, משפחתו והקהילה בה הוא חי. היא מציעה לראות ברווח הכלכלי, פונקציה של זיהוי נכון של משאבים ככמות שיתופי הפעולה ומידת השימוש ברשתות החברתיות והמקצועיות לטובת המינוף העסקי. על פי הגישה הכמ"מית לייעוץ, הצלחה עסקית יציבה וארוכת טווח תמצא את משאבי המקום באופן המיטבי.  

היועצים השותפים בקבוצה: איתי בקר, אתי בלו, אתי פרימן, דורון בוקסבאום, הילה צחי, יעל ארליך, יפעת ניימן, ליליה שיגול, מריוס בן ארי, תקווה עברון, גלית יחיא-צפדיה, ריטה קוגס ורעות ענבר. במפגש תוצג התפיסה שהינה תוצר עבודה של קבוצת פול"ה – קבוצה המשותפת לתכנית הכמ"מ בשתיל, מט'י נגב מזרחי ויועצים בעיקר מהדרום.

נציג את עקרונות הייעוץ הכמ"מי על-פי מודל H-DiSCO, ונדגים כיצד העיקרון של "עסק בתוך קונטקסט" מיושם בתהליך הייעוץ.



חקלאות עירונית

המושב בהובלת: מורן סלקמון – מנכ"לית משותפת, שבועת האדמה  

חקלאות עירונית היא שם כולל למגוון דרכים ושיטות לגידול אוכל טרי ומזין בעיר. החקלאות העירונית עושה שימוש במרחבים שונים ברחבי העיר: פינות מוזנחות, שטחים ציבוריים, גגות הבתים ומוסדות ציבור, גינות פרטיות ואף קירות בניינים. המודלים הם מגוונים, לכל אחד הייחוד שלו: מגינות במרפסות פרטיות או חצרות בתים, דרך גינות קהילתיות שכונתיות ועד לחוות עירוניות מסחריות המספקות מזון, תעסוקה והכשרה לתושבי האזור. 
פיתוח חקלאות עירונית הינו תחום התופס תאוצה בעולם כחלק תפיסה של "חשוב עולמי, פעל מקומי".באמצעות פעולות מקומיות הקשורות בגידול מזון ומעבר ליצרנות במקום צרכנות ניתן להתמודד עם בעיות סביבתיות, התפוררות קהילתית וקשיים כלכליים. החקלאות העירונית נותנת מענה להתמודדות עם משבר האקלים העולמי על ידי יצרנות מקומית המצמצמת את פליטות גזי החממה (שינוע, קירור, טיפול מקומי בפסולת) מציעה דרכים להתמודד עם תחלואה ובעיות השמנה, חוסר ביטחון תזונתי והתפוררות קהילתית. גידול מזון בעיר משמר ומטפח את השטחים העירוניים, מחזק את הכלכלה המקומית, המגוון הביולוגי, התרבותי ותורם להעלאת איכות החיים בסביבה העירונית.  
ברחבי העולם, ניתן למצוא דוגמאות רבות ומוצלחות בהן קהילות תומכות בחקלאות המקומית וזו מספקת להם מזון מזין ובריא, משרות חדשות, חיזוק כלכלי, פיתוח מקומי ובמה ליזמות יצרנית מגוונת. במושב נבחן את החקלאות העירונית כמנוף לצמיחה כלכלית, באמצעותה ניתן להגדיל את המכפיל המקומי, לייצר מקומות עבודה ולפתח קהילה יצרנית ועצמאית. 
במהלך הדיון יוצגו העקרונות המנחים בליווי דוגמאות ונתונים מהעולם, היתרונות של החקלאות העירונית והאתגרים המרכזיים ביישום תכניות ארוכת טווח לקידום התחום בארץ. ההצגה מבוססת על עבודת מחקר מקיפה שנעשתה על ידי ארגון שבועת האדמה, הפועל לקידום חקלאות עירונית בישראל.



ביטחון תזונתי, מטבחים קהילתיים וכלכלה מקומית  

מארחים: המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, המוקד לביטחון תזונתי,  באר שובע, אג'יק- מכון הנגב, קול האישה, ידיד מרכזי זכויות בקהילה ושתיל

את המושב יפתח פרופ' דב צ'רנחובסקי, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

במושב ישתתפו: 
אלה איל בר דוד- פרויקטים ותשתיות תעסוקה חברה ערבית, לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה  
שרון בלוך - ממונה הכשרות מקצועיות מחוז דרום משרד הכלכלה

מציגים: 
  • דר' רוברטה סוניניוDr. Roberta Sonnino) ), Cardiff University, UK חשיבה מחדש על ביטחון תזונתי: צעדי מדיניות ברמה המקומית - RETHINKING food security: Local policy actions  
  • קן הכט, יועץ למועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פתרונות ארוכי טווח המכוונים להגדלת הכנסה, הניסיון האמריקאי ואפשרויות היישום בישראל. ארז נגאוקר, מנכ"ל באר שובע, החשיבות של העצמה כלכלית ומזון מקיים לביטחון תזונתי.  

ביטחון תזונתי הוא מצב בו קיימת נגישות סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים. ממחקר שפרסם לאחרונה המוסד לביטוח לאומי עולה כי אחד מכל חמישה אנשים בישראל סובל מאי ביטחון תזונתי. בשנים האחרונות מחלחלת ההבנה כי על מנת לפתור את בעיית הביטחון התזונתי יש צורך בהרבה יותר מחלוקת מזון. ניתן לשמוע יותר ויותר קולות הקוראים למציאת פתרון אמיתי ומעמיק שיאפשר חיזוק והעצמה כלכלית לאוכלוסיות המתקשות לרכוש את המזון בכוחות עצמן, לצד הוזלה של יוקר המחייה. בימים אלו מפנה המדינה תקציבים רבים כדי להתמודד עם נתונים אלו, הן דרך משרד הרווחה והן דרך תוכנית ההזנה במערכת החינוך. זוהי הזדמנות לחשוב על תוכניות עומק ארוכות טווח שימנפו את השקעת המשאבים לטובת פיתוח תשתיות ומענים מקומיים. המושב יעסוק בקשר שבין ביטחון תזונתי לבין פיתוח והעצמה כלכלית, למשל באמצעות הקמת מטבחים קהילתיים ועידוד רכש מקומי בתוכניות ההזנה הציבוריות.



מדדים אזוריים משלימים לאיכות חיים – שולחן עגול  

מארחים: מרכז הנגב לפיתוח אזורי – אוניברסיטת בן גוריון, האגודה לכלכלה בת קיימא, מרכז השל לקיימות, מכון ראות, המכון למנהיגות וממשל – ג'וינט ישראל

יו"ר: דר' אורלי רונן, מרכז השל לקיימות.

דוברים:
  • דר' ענת עתי-סריג, המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל ומר תומאסו רונדינלה (Tommaso Rondinella) – ISTAT, איטליה – שיתוף ציבור בקביעת מדדים אזוריים לאיכות חיים.
  • גב' מיכל שינוול, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה.  

קבוצות עבודה: 
  • שילוב אינדקטורים אזוריים במהלך הממשלתי לפיתוח מדדים לאיכות חיים בישראל, בהובלת עבד עאסלה, מכון ראות. 
  • ממדידה למדיניות, בהובלת דר' ענת עתי-סריג וגב' תקווה עברון, המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל. 
  • שיתוף ציבור בפיתוח מדדים לאיכות חיים, בהובלת מר ערן קליין משתיל ומר רוני דניאל מהעמותה לכלכלה בת קיימא.  

רקע: תהליך גיבוש מדדי איכות החיים הלאומיים נמצא בימים אלה בשלבי עבודה מתקדמים על רקע ההכרה הישראלית והבינלאומית, כי מדדי הצמיחה והתוצר הוותיקים (בעיקר התמ"ג) אינם מספקים את מלוא המידע הדרוש לצורך קבלת החלטות שלטוניות איכותיות. חלק מהותי מתהליך גיבוש מדדים לאיכות חיים מתייחס למדדי איכות חיים ברמה האזורית.

 
אגודות רכש ככלי לחיזוק עסקים קטנים סיכום המושב

מארחים: ערן בוכלצב ורייפי גולדמן, המרכז לפיתוח קואופרטיבי, אג'יק-מכון הנגב 

"אגודת רכש" הפכה בשנים האחרונות לכלי חשוב בהתנהלות העסקית של עסקים קטנים ברחבי אירופה וצפון אמריקה. קואופרטיבים מסוג זה מסייעים לחבריהם - בעלי עסקים, להוזיל עלויות ולהשיג תשומות ושירותים באיכות טובה יותר. אגודת הרכש מייצרת יתרון לגודל במשא ומתן כלפי ספקי תשומות. היכולת להוזיל את עלות התשומות העיקריות של העסק נחשבת לתרומתן הגדולה של אגודות הרכש. תפעול מוצלח של אגודה מסוג זה מאפשר חסכון נוסף בשיווק והספקת מוצרי ושירותי העסק הקטן. לדוגמה, אגודת נגרים הרוכשת עץ יכולה גם לפעול להוריד עלויות בתחום ביטוח עסקים או קבלת אשראי בנקאי; אגודת רכש יכולה לשפר את המידע אודות מגמות בשוק הרלוונטי או לאפשר ריכוז הטיפול בעסקאות, במלאי, בשיווק ובהובלה; אגודת רכש מספקת יתרונות לא רק לגבי מחיר התשומה. היא עשויה להבטיח הספקה סדירה ואיכות מתאימה של תשומות שונות ולהקל על בעל העסק במאמציו להבטיח תפעול מוצלח של עסקו, ואף להשפיע על שרידותו העסקית.

 


מגדלי הצאן בחברה הבדואית

מארחים: מט“י באר שבע- מוקד בדואים, משרד החקלאות דרום, אגודת מגדלי הצאן, אגודת מרעי, אג‘יק-מכון הנגב וריאן. הפאנל יבחן תהליכי תמורה דרמטיים בענף גידול הצאן ביישובים הבדואים בנגב, ובין השאר התאגדות מגדלי הצאן, קידום זכויות מגדלי הצאן, והשפעה על מדיניות בתחומים של הקצאת שטחי מרעה, הסדרת הענף ועוד. יושם דגש על הוצאת דירי הצאן משטח היישובים אל מכלאות מסודרות בסיוע משרד החקלאות. יו“ר


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט