מדדים אזוריים לאיכות חיים - מסמך רקע


מסגרת
: בחודש דצמבר 2012 החליטה ממשלת ישראל על פיתוח מדדים לאומיים לבחינת איכות החיים. החלטה ממשלה מס' 5255, קובעת כי המדדים החדשים יספקו למקבלי ההחלטות - ולציבור הרחב - נתונים אשר יאפשרו קבלת 'תמונת מצב' חברתית, כלכלית וסביבתית מהימנה, מקיפה ועדכנית; תמונת מצב עובדתית אשר תהווה בסיס לעיצוב מדיניות עתידית והערכת השפעותיה על איכות החיים של כולנו, כקבוצה וכפרטים.

חשיבות אזוריות: המהלך הממשלתי ראוי ומבורך. מתוך הכרה בחשיבותו, יש לוודא כי יינתן בו מקום הולם למרכיבי איכות חיים משמעותיים, בהם המרכיב האזורי. כמי שפועלים ופעילים בזירה הסביבתית, חברתית וכלכלית, חשוב בעיננו כי צוות ההיגוי הממשלתי ייתן את דעתו למרכיב האזורי כבר עתה, בשלב פיתוח וגיבוש המדדים.
הניסיון הבינלאומי והמקומי מלמדים כי תהליכי תכנון ופיתוח מצליחים יותר כאשר הם מכירים בשונות ובייחודיות האזורית. התעלמות מהמרכיב האזורי מתגלה,לא פעם, כחסם משמעותי בשלבי הביצוע, המקשה מאוד על מיצוי הפוטנציאל הגלום במהלכים המתוכננים.
--------
רקע: בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי מדדי הצמיחה והתוצר הוותיקים אינם מספיקים לגיבוש מדיניות ציבורית ועיצובה. לאור זאת, פנו מדינות רבות, בהן גם ישראל, לתהליכים משלימים והן מפתחות מדדי איכות חיים מורכבים יותר. ברבות מהמדינות מאפשרים המדדים החדשים מעורבות אזרחית פעילה ומשמעותית יותר מזו שהייתה בעבר, וייצור כלי עזר מהימנים לקבלת החלטות שלטוניות.

מדידה אזורית: הצורך בעיצוב מדדים אזוריים ומדידה אזורית בישראל, צומח מהכרה בשונות בין אזורים ובשונות שבין כל אזור ובין המסגרת הארצית. שונות זו היא תוצאה של תהליכים כלכליים פוליטיים והיסטוריים, ומשקפת מאפיינים ייחודיים דמוגרפיים, אקלימיים ואחרים.
בין הגורמים המצדיקים את המבט האזורי, חשוב למנות תהליכים ממשליים ופוליטיים המתרחשים בשנים האחרונות ומובילים להאצלת סמכויות מגוונות לגופי ממשל מקומי ואזורי. עיריות, רשויות אזוריות לפיתוח, אשכולות, ומחוזות. הפעילות של חלק מגופים אלו משפיעה באופן ישיר על איכות החיים של תושבי האזור. חלקם עוסקים בהתוויית מדיניות פיתוח אזורית עכשווית ועתידית, ומכאן שהטמעת הראיה האזורית במדדי איכות החיים נחוצה מאוד ותייצר עבורם כלי בקרה שישמשו כמצפן ומשוב בשלבי עיצוב המדיניות ויישומה בשטח.

תפיסה אזורית מעוצבת בשטח: כפי שניתן להבין, לא מדובר רק בלשון עתיד. המאמץ לגבש תפיסת איכות חיים אזורית מתרחש בימים אלה ממש בשטח במהלכים שלטוניים ואזרחיים. לא פעם בשיתוף פעולה. רבים מהמאמצים המתנהלים בשטח מוקדשים לעיצוב תפיסת איכות חיים השמה דגש על קהילות מקומיות ובוחנת את מקום הקהילות המקומיות/אזוריות בתהליכי הפיתוח. האשכולות המוניציפאליים האזוריים, שחמישה מהם פועלים כיום (שלושה בגליל ושניים בנגב), הם אחד הביטויים המובהקים למהלך זה והם הולכים וצוברים תאוצה בשטח. מטרתם המוצהרת היא להוביל לשיפור ברמת השירותים ואיכות החיים באזור. ברור כי אשכולות אלה מייצגים כח אזורי שיש להעניק לו ביטוי הולם, לרבות בתהליכי מדידת איכות החיים.

לא רק בישראל: חשוב לומר, הדוגמאות לחשיבה אזורית אינן ייחודיות לישראל. אנו רואים כי התפיסה האזורית הופכת מקובלת במדינות רבות. כך נעשה באזורי ספר בקנדה ובאוסטרליה, כך נעשה באיטליה וכך במקומות רבים נוספים. בחלק מהתהליכים, אף ניתנת מידה של עצמאות לאזור בקביעת מדדי איכות החיים, ולו בשל האופן השונה בו מגדירים תושבי האזורים השונים את המושג, וההכרה בכך שההגדרה אינה יכולה להיעשות באופן בלעדי על ידי הממשל המרכזי.

נכון, מלאכת חיבור הפיסות האזורית לפאזל סטטיסטי בעל משמעות - משימה הכרחית לתהליכי תכנון ארוכי טווח- הופכת מורכבת יותר בשיטת מדידה זו, אך שכרה בצידה. שכן, היא מבדילה בין מדד המיועד לסטטיסטיקאים המעטים שבינינו ובין מדד המשמש באופן שוטף מקבלי החלטות ואזרחים מהשורה בין אם לצורך תהליכי תכנון שלטוניים ובין אם לצורך תהליכי בקרה אזרחיים.

מה צריך לעשות? כבר היום ניתן להוציא לפועל מספר צעדים היכולים להבטיח ראייה אזורית ופיתוח מדדים אזוריים לאיכות חיים:
● לערב את תושבי האזור/ים באופן פעיל ומשמעותי בתהליך עיצוב המדדים (האזורים).
● לחבר גופי ידע אזוריים לתהליכי פיתוח המדדים, תוך שימוש במתודות שונות (דיונים משותפים, איסוף ניירות, שימוע ציבורי וכד') הן בשלב גיבוש המדדים והן במועד מאוחר יותר לבחינת תקפותם והתאמתם.
● לתת מקום ברור למחוזות משרדי ממשלה בתהליכי עיצוב המדדים.
לסיכום, מהלך לפיתוח מדדי איכות חיים הוא חשוב ומבורך. בכדי להבטיח שיעמוד במטרה הציבורית לשמה החל, יש להבטיח ביטוי לתפיסה אזורית המשקפת את המאפיינים האזוריים הייחודיים ואת השונות בין אזורים במדדים החדשים. פעולה זו יש לבצע תוך שיתוף הציבור והמסגרות האזוריות הן בשלב הפיתוח והן בהבניית אופן השימוש במדדים החדשים.

נכתב לקראת מושב בנושא מדדים אזוריים לאיכות חיים במסגרת קונגרס הנגב לכלכלה מקומית, דצמבר 2013


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט