סיור מקומי במסגרת תכנית החממה מחזור שני
על מנת לקבל השראה לפרויקטים המבטאים תפיסה של כלכלה מקומית מקיימת בנגב, יצאו משתתפי החממה לסיור מקומי.

התמונות מהגינה הקהילתית במרכז קליטה קלישר, בבאר שבע. שבועת האדמה

פגישה עם דר' מוחמאד אל נאברי, ראש מועצת חורה

מערכת חינוך מקומית - מעל מחצית האוכלוסייה בחורה הם ילדים מתחת לגיל 18. (7,300 מתוך 13,000 תושבים), וכדי להתמודד עם ההפרטה במערכת החינוך בחברה הבדואית נעשו מאמצים גבוהים בחורה לשמור את המערכת בידיים של הרשות.
הרשות מפעילה שישה בתי ספר יסודיים ושישה תיכונים. חלקם רגילים וחלקם מיוחדים, וכן קולטת 800 תלמידים מגיעים מבחוץ. בתי הספר בחורה כוללים בין השאר שלוחה לבנות עם דגש על אוכלוסייה בנשירה, כיום גם בנות שישבו שלוש שנים בבית השתלבו במערכת; תיכון המופעל בשיתוף פעולה עם משרד התמ"ת ממנו יוצאים התלמידים עם אופק תעסוקתי, למשל בעיבוד שבבי, שזהו מקצוע נדרש בשוק, ובעתיד פותחים מסלולים מקצועיים גם לבנות; תיכון מדעי סלקטיבי מעורב בנים בנות לכל תושבי האזור, עם שכר לימוד שנתי גבוה יחסית, וכ-100 תלמידים בכל שכבת גיל. ביה"ס הוא ביוזמה של עמותת עה"ד אנשי אקדמיה מהחברה הבדואית . בביה"ס יש מעורבות של אנשים עם יוקרה בינלאומית, ומחצית מבוגרי מחזור ראשון השתלבו בתעסוקה ברחבי הארץ. בית הספר זכה בפרסים בינלאומיים, ויש גם שיתוף פעולה עם חברות בינלאומיות. מיקומו החדש של בית הספר יהיה בצומת שוקת. הלימודים בשפה הערבית, נמצאים בשת"פ עם אשל הנשיא ושדה בוקר; מפעלים בית ספר לחינוך מיוחד אזורי לאוטיסטים; בי"ס למחוננים ועוד.



פיתוח כלכלי – פרויקט הדגל זה הפרויקט האקולוגי. מטפלים בכל השפכים של יישובי הר חברון, כאשר המים יוקצו לשימוש חקלאי ברמת איכות של מי שתייה. אחד המתקנים המתקדמים בארץ. המים ישרתו פרויקטים חקלאיים משותפים ובבעלות חורה. במועצה פועלת יחידה כלכלית שתנהל את השפכים. יבנו שוק מקומי ומקדמים פרויקט מסחר תיירותי של יזמויות לוקאליות על כביש 31 שיכלול 500 חנויות.
חורה יישוב מסודר בין הרבה יישובים לא מוכרים, לא מסודרים. לכן רוצים להפוך אותו לעוגן כלכלי עבור כלל התושבים. אנחנו מסתכלים על רצף אזורי במרחב ולא רק על מה שקורה בחורה: ב"ש קריה ביוטכנולוגית וננו טכנולוגית, פארק הייטק, קריית המודיעין של הצבא – צומת שוקת תעסוקה של שירותים ממשלתיים – מיזם כביש 31 שמתחבר באופן טבעי לפרויקט האקולוגי.
פיתוח כלכלי הוא תלוי הזדמנויות. נדרשים חיבורים ברמה האזורית שיזינו זה את זה. אשכולות חיבור יוזמות ברמה האזורית. למרות שהיוזמה מקומית כדי שיהיה לה זכות קיום צריכה להשתלב בסביבה. וואדי עתיר יישות כלכלית נפרדת ולא יושב במועצה כמו גם המטבח וטיפול בשפכי הר חברון. לשם כך הקמנו חברה כלכלית והיא למעשה כמעט היחידה בחברה הערבית יש עוד אחת בלבד באום אל פאחם.
אנו עוסקים בחיבור הקהילה לתעסוקה בשיתוף מרכז ריאן: יש יוזמת סטארט אפ שמנסים להביא לפה שמדינה תתחבר אליו, פרויקט מטריקס להכשרת נשים בדואיות כבודקות תוכנה. שאיפה ליצירת שגשוג כלכלי של היישוב. הצלחנו ליצור תרבות של תשלום ארנונה, מ-2% גבייה ל-93% גבייה, וזה ללא חברת גבייה. בזכות שיח בקהילה בגובה העיניים, תוך התמודדות עם המבנה השבטי והקיטובים החברתיים ביישוב.
מושם דגש רב על השקעה בהון אנושי, יוצרים שיח של מצוינות במערכת החינוך, דורשים מעקב אחרי הבוגרים.
האתגר הוא השבטיות, ייתכן מצב בו ילד חי רק בשכונה שלו מתחנך במסגרת חינוך בשכונה ולא פוגש ילדים משכונות אחרות. מעודד יזמות עסקית, מקומית, משפחתית.
תעסוקה מותאמת כמו למשל מתחם לחקלאות מתקדמת לתעסוקת נשים בשתי משמרות של 5 ש' כל משמרת.

חיי תרבות – יש מתנ"ס מרכזי מהמוצלחים בדרום המקיים חוגים ופעילויות, אך בגלל הפריסה היישובית רוב הפעילויות מקתיימות בבתי הספר. ההורים מתקשים להשקיע בחוגים ורובם מסובסדים.
ספורט – הקימו קבוצה משותפת עירוני חורה-מיתר. מביאים דינמיקה של חיים משותפים. כמו שבילי אופניים והליכה שהקק"ל יתכננו.

יונס אלנאברי – ואדי עתיר

פרויקט אקולוגי המהווה פיילוט לפיתוח כלכלי אזורי. מקימים מתחם 400 דונם שיאכלס מרכז מבקרים מכון חליבת צאן, צמיח מרפא, שדה אנרגיה סולארית, מחזור מים, ירקות למאכל וירקות אותנטיים שאופייניים לנגב.
קדמו לפרויקט 4 שנות תכנון, כעת המיזם מאושר סטטוטורית ונמצא על הכביש בדרך לערד.
יוזמות עבור האוכלוסייה הבדואית באות פעמים רבות מלמעלה ולכן לא מתרוממות. הבנק מביא כסף מלמעלה, הכסף מתנדף והיוזמה נמוגה. הפעם זו יוזמה שקמה מלמטה, המתבססת על המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה עם עקרונות של קיימות. הכוונה שהיוזמה תצמח מהאוכלוסייה והיא זו שתוביל אותה.
תיווצר קואליציה מובילה שתחזק את היזמים המקומיים, תחבר שותפים ומקומות מימון.
כיום יש פורום של כמה עשרות איש המרכז אנשי מקצוע ופעילים ובמשך שנה עסקנו בשאלה מה רוצים להקים. גיבשנו כמה רעיונות ויצאנו בקריאה פתוחה למצטרפים שיצרו את הגרעין המייסד. לאחר שהייתה לנו היוזמה ביד והרעיון המגובש פנינו לגורמים שותפים סביב צרכים שזיהינו, למשל פנינו לקק"ל גם כי יש להם מנגנון גיוס משאבים בארה"ב שרצינו להתבסס עליו, קק"ל ישראל סייע לנו בתהליך של גריעת שטח והעברתו מבינוי ליעור. או לאוניברסיטה בן גוריון. פנינו לקיבוץ חצרים בנוגע למערכות השקיה ולקיבוץ כרמים לצורך גידול המספוא.
הקמנו קואופרטיב אך כשפנינו למדינה לסיוע מימוני נאמר לנו שהמדינה לא יודעת לעבוד עם אגודות אלא עם עמותו. פרקנו את האגודה והקמנו עמותה.
המקום אמור לשרת ולתת מקומות תעסוקה לאוכלוסיה מקומית.
בשלב זה התחלנו קורס גבניות לנשים במטבח של חורה. חלק מבוגרות הקורס ביקשו לרכוש את הידע כדי ליישם בבית ואפשרנו זאת.
אנו מיעדים בשנה ראשונה 25-30 איש שיעבדו בתחזוקה, חקלאות, צאן, גבינות.
בתחילה המעטנו בחשיבות הפונקציה התיירותית אך כעת אנו מזהים הרבה עניין תיירותי. מתחבר מאוד לתנועת הסלואו פוד.

שבועות האדמה פגישה עם מורן סולקמן

גינה קהילתית - במסגרת שבועת האדמה הוקמה במרכז קליטה קלישר גינה קהילתית ובה חמישים ערוגות. העולים כולם יוצאי אתיופיה ולכל משפחה מוקצת ערוגה. המשפחה בוחרת את סוג הגידולים שנותנים מענה כמעט מלא לסל ירקות משפחתי.
בגינה מתקיים מידי שנה פסטיבל אקותיופיה. השנה נעשה בשיתוף עם העירייה והגיעו כ-600 איש! 
לאחרונה הקימו בוסתן יחד עם תושבי השכונה שגם שומרים עליו וממקום מוזנח הפך לפינה נעימה.

חקלאות עירונית - מדברים על חקלאות עירונית כאשר גינה קהילתית היא ביטוי אחד לרעיון של חקלאות עירונית.
בתיאום עם העירייה קיבלו שטח להקמת חווה חקלאית שתגדל ירקות אורגניים ותמכור לתושבים.
הרעיון שמי שיעבוד בחווה יקבל בתמורה סוג של "מטבע מקומי" שבאמצעותו יוכל לרכוש משאבים קהילתיים.
בשלב זה כיוון שהחווה עוד לא קמה החלו לקיים את מערכת המטבע המקומי באמצעות מרכז אושר – קהילת שיתוף מקיימת.

עשן הזמן מפגש עם מרים (בירה) רוזנר

כך מופיע האודות בדף הפייסבוק של עשן הזמן: חנות ספרים, בר ומקום להופעות, בית ליצירה בארשבעית, שרותי הסתה והמרדה.
מרים סיפרה על העבודה עם יוצרים צעירים מקומיים, שעשן הזמן נותנים להם במה, גם כאשר אין כמעט רווחים. בניגוד למקומות אחרים אשר דורשים מהיוצר תשלום מקדים כאן הם מאפשרים מופע ללא תשלום גם אם מדובר על קהל מצומצם של עשרות ואף אחדות של אנשים. כמו כן מקיימים מידי שבוע במה פתוחה וג'אם סיישן.
נותנים מענה לקהל רחב ומגוון של סטודנטים ושל תושבי באר שבע.
מבחינה כלכלית המקום מציע למכירה ספרי יד שנייה ומקדם יוצרים מקומיים באמצעות הופעות


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט