פרק 7 - קידום כלכלה מקומית – הצעות למדיניות
 

מאת: גליה פיט

הפוטנציאל של כלכלה ויזמות מקומית

חיזוק הכלכלה המקומית היא מטרה כלכלית ופוליטית מקובלת ברחבי העולם. ארגון מדינות ה–OECD קרא לאחרונה למדינות החברות בו לאמץ מדיניות ממשלתית תומכת בעסקים קטנים, וגם האיחוד האירופי בחר לחזק את העסקים הקטנים. גם במדינות המתפתחות ניכרת מגמה של חיזוק עסקים זעירים ועסקים קטנים כאמצעי להשגת יעדים כלכליים וחברתיים. בשנת 2006 זכה פרופ' מוחמד יונס מבנגלדש בפרס נובל לשלום, יחד עם בנק גרמין, על מפעל חייו למאבק בעוני ולפיתוח יזמות עסקית באמצעות מודלים חדשניים של מימון זעיר (Microfinance), נושא שנדון בפרק 6 בחוברת זו.

 

בהיבט הסביבתי כלכלה מקומית יכולה לתרום להקטנת טביעת הרגל הפחמנית ולהקטנת טביעת הרגל האקולוגית. בכך יש חשיבות רבה, בעיקר בעקבות ועידת קופנהגן (דצמבר 2009), שבה התחייבה מדינת ישראל להקטין את פליטות הפחמן.

 לרשימת מחקרים וקבוצות מחקר בנושא ולניתוח של הוצאת אנרגיה במערכת המזון של ארה"ב

מדינת ישראל עודנה נחשבת בעולם לאחת מן המדינות המובילות בתחום היזמות, החדשנות והמחקר הטכנולוגיים, ועל כן היא בעלת פוטנציאל רב להוביל גם מגמות של פיתוח הכלכלה המקומית, וזאת הודות להון האנושי המצוי בה. מדיניות לחיזוק הכלכלה המקומית בישראל יכולה להשתלב גם באג'נדה הכלכלית-חברתית לצמצום העוני תוך עידוד הצמיחה באמצעות הגברת התעסוקה. עסקים קטנים שמאופיינים בכושר התאמה למצבי שוק משתנים, מוסיפים לתחרות במשק, מגדילים את התוצר הלאומי ואת גביית המס ומספקים חלק גדול ממקומות העבודה במשק. עסקים קטנים גם מהווים פלטפורמה טובה לצמצום


 

מהיר בהיקף האבטלה ולנגישות לפיתוח עסקי עבור מגוון רחב של אוכלוסיות, בפרט באזורי הפריפריה, ועבור קבוצות מעוטות יכולת כלכלית.

 

בנוסף לכך, מדיניות המחזקת את הכלכלה המקומית תשמש יסוד לפיתוח בר קיימא, לשימוש אפקטיבי במשאבים המקומיים ולהקטנת טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל בהתאמה למגמות סביבתיות המקובלת בעולם המערבי ובמדינות ה–OECD בפרט, ובהתאמה להתחייבותה של מדינת ישראל במסגרת הצטרפותה לאג'נדה 21 

 

נציבות לפיתוח יזמות וכלכלה מקומית

לאור האמור לעיל ובהתאם למגמה בעולם המערבי, מוצע להקים נציבות ממשלתית בין-משרדית לפיתוח יזמות וכלכלה מקומית בישראל. הנציבות תהיה בעלת סמכות ייחודית, מלאה, מקיפה ומערכתית ותפקידה המרכזי יהיה להתוות מדיניות תומכת בכלכלה המקומית בישראל באמצעות תמיכה בעסקים קטנים ובפעילות עסקית מקומית. הנציבות תורכב מגורמים פנים ממשלתיים ובהם משרד התמ"ת (התעשייה, המסחר ותעסוקה) משרד הרווחה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד החינוך, משרד הפנים ומנהל הרכש הממשלתי; וכן מגורמים חוץ ממשלתיים ובהם נציגים של הרשויות המקומיות, נציגות העסקים הקטנים בישראל וארגוני המגזר השלישי הפועלים בתחום, ובכלל זה ארגונים להגנת הסביבה. הנציבות תפעל, בין היתר, באפיקים להלן:

  1. חיזוק הכלכלה המקומית באמצעות עסקים קטנים על-ידי עידודם בחקיקה שמטרתה להציע פתרון לחסמים לפיתוח עסקים קטנים, וכן חקיקה שמטרתה לפתח מקורות ומשאבים חדשניים והשקעות הון לעסקים קטנים;
  2. מחקר, ייזום, פיתוח והטמעת תכניות לחיזוק הכלכלה המקומית והעסקים הקטנים כמקובל במדינות העולם המפותחות, תוך התאמתן לתנאים הכלכליים והחברתיים בישראל ותוך איתור מקורות וגיוס משאבים הולמים;
  3. עידוד רשויות מקומיות וקהילות ליצור מערכות כספים משלימות על-ידי חקיקה שתמנע חסמים.

 

הנציבות תעבוד על פי העקרונות הבאים:

1.        שיתוף פעולה בין-מגזרי: העיקרון של שיתוף פעולה בין הממשלה, רשויות שלטון מקומיות, עסקים במגזר הפרטי וארגוני המגזר השלישי, תוך מיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון במומחיות של כל אחד מן הגורמים ובמשאביהם, זוכה להכרה והערכה בקרב מדינות ה–OECD. מבנה כזה יאפשר גם גמישות, שתתבטא ביכולת להפנות משאבים למגוון של פעילויות עסקיות (מסורתיות, חדשניות, טכנולוגיות) ולמגוון סוגי הפעילויות (למטרות חברתיות, סביבתיות ואחרות).

2.        פיתוח והטמעה של מדדים לקיימוּת: למדיניות לפיתוח הכלכלה המקומית יש פוטנציאל גדול לקידום היעדים הממשלתיים בתחום הקיימוּת. פיתוח הכלכלה המקומית הוא כלי מרכזי להקטנת טביעת הרגל האקולוגית של הצמיחה הכלכלית ובמיוחד להקטנת פליטות הפחמן ליחידת תל"ג. הוספת מדדים כגון: טביעת הרגל האקולוגית ליחידת תל"ג, טביעת הרגל הפחמנית ליחידת תל"ג, החזר חברתי על ההשקעה (social return on investment) וכדומה, יכולה להעניק יתרון לעסקים הקטנים המקטינים את הצורך בשינוע סחורות למרחקים גדולים ותורמים להון החברתי.

3.        פיתוח תכניות: נציבות בעלת סמכויות מערכתיות-כוללניות-הוליסטיות תוכל לפעול לפיתוח תכניות עבור פילוחים שונים של אוכלוסיות יעד ושל היקפי פעילות עסקית. זאת לאחר מחקר ולימוד מן הנעשה במדינות אחרות: כגון מודלים שונים של פיתוח כלכלי-קהילתי, התחדשות עירונית והחייאת אזורים עירוניים הפועלים על יסוד "פיתוח כלכלי קהילתי" (Community Economic Development) בארצות הברית והמודל של the new economics foundation באנגליה; ומודלים שונים לעידוד מערכות כספים משלימות ברמה המקומית. הנציבות תוכל לפעול להקצאת משאבים ציבוריים וגיוס מקורות פרטיים כאחד לשם פיתוח, הטמעה ויישום של התכניות.

 

הנציבות ועידוד עסקים קטנים

מכיוון שחיזוק הכלכלה המקומית קשור קשר הדוק בעידוד עסקים מקומיים – של תושבי המקום ועבורם – מוצע כי הנציבות לעידוד הכלכלה המקומית תפעל בתיאום עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים אשר פועלת במשרד התמ"ת. עבודה מתואמת בין הנציבות לפיתוח יזמות וכלכלה מקומית לבין הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים והשלטון המקומי תבוא לידי ביטוי בתחומים הבאים:

1.       גיבוש הצעות חקיקה ממשלתיות להסרת מכשולים העומדים בפני עסקים קטנים וזעירים או לעידוד פעילותם;

2.       ייזום ופיתוח פרויקטים לעידוד עסקים קטנים וזעירים, ועסקים חברתיים הפועלים לטובת אוכלוסיית המקום, וכן גיוס ומתן תמיכה תקציבית ליישומם באמצעות זרוע ממשלתית או גורמים חוץ ממשלתיים מתמחים;

3.       טיפוח תודעה ציבורית באמצעות חינוך, הדרכה והסברה, ופיתוח תודעת שירות בקרב בעלי סמכויות רלוונטיות ברשויות הציבוריות ובגופים הפועלים מטעם הרשויות הציבוריות;

4.       יצירת מערך של איתור יזמים ויזמות מתאימים;

5.       הקמת קרנות סיוע, או התאמת פעילות קרנות קיימות וקביעת תנאים למימון ממשלתי;

6.       ייזום הענקת פטורים, הנחות והטבות במיסוי, ביטוח לאומי וארנונה;

7.       עידוד שימוש אפקטיבי בתשתיות הקיימות במשרד התמ"ת, במשרד הרווחה ובשירותים החברתיים בסיוע לעסקים קטנים וזעירים;

8.       קביעת כללים ועידוד הרשויות הציבוריות להעניק הזדמנויות להשתתפות בהתקשרויות ציבוריות, ומתן עדיפות לזכייה;

9.       הסדרת הטיפול ברישוי עסקים באופן שיהלום את הצרכים של עסקים קטנים וזעירים;

10.    עריכת מחקר ואיסוף מידע בתחום פעילותה של הנציבות;

11.    טיפול בפניות הציבור.

 

במקביל לעריכת פעולות להקמת הנציבות מוצע כי ממשלת ישראל תפעל ליישומן של תכניות, רפורמות וכלים שונים שיש בהם כדי לחזק את העסקים הקטנים ולתרום לכלכלה המקומית, וזאת בתחומים שונים כגון מימון לעסקים קטנים, השתתפות ברכש ציבורי, מיסוי ורווחה ועידוד השלטון המקומי לחזק את הכלכלה המקומית.

 

צעדי מדיניות לטווח הקצר

הקמת הנציבות ויצירת הפלטפורמה לפעילותה השוטפת עשויה לארוך זמן. מוצע כי לשם קידום הכלכלה המקומית באמצעות עסקים קטנים בישראל, בהתאם למדיניות המוצהרת ועל פי תכניות קיימות ממילא, תפעל מדינת ישראל בטווח הזמן הקצר לקידום חקיקה להסרת חסמים בתחומים הבאים.

 

א.                  מימון ושירותים פיננסיים אחרים

אין חולק כי אשראי זמין, מהיר וזול הוא מפתח לפעילות כלכלית תקינה וצמיחה בקרב עסקים קטנים. חרף זאת, עסקים קטנים בישראל אינם זוכים ליהנות מנגישות גבוהה דיה לאשראי נוח, ועסקים זעירים בישראל מנועים מקבלת אשראי נוח במסגרת התאגידים הבנקאיים. [ראו למשל מחקרי עמיתי קרן קורת אפליית אשראי בישראל והצעה לפתרון איגוח הלוואות של עסקים קטנים ועוד.] ניתן לפעול לשיפור משמעותי בהקצאת האשראי לעסקים קטנים בישראל באמצעות עידוד המערכת הבנקאית ותאגידים עסקיים אחרים להנגיש אשראי נוח לעסקים קטנים. כמו כן יש להנגיש שירותים פיננסיים נוספים כגון חיסכון וביטוח בצורה נוחה ואפקטיבית. קיימים מודלים רבים בעולם המפוקחים על-ידי הבנק המרכזי בכל מדינה (לרבות בנקאות חברתית, איגודי אשראי ועוד). מעניינים במיוחד הם הסדרי החקיקה האמריקניים ובהם ה-Community Reinvestment Act וה-New Markets Tax Credit שתפקידם למשוך השקעות הון ולעודד הענקת אשראי בנקאי לפיתוח הכלכלה המקומית באזורים מוכי אבטלה, ולטובת אוכלוסיות במצוקה כלכלית. מודלים אלה מופעלים באמצעות מנגנון של שיתוף פעולה בין המגזר העסקי לבין ארגוני המגזר השלישי בתמיכת מדיניות ממשלתית. על כל אלה יש להוסיף ולבחון כיצד ניתן ליישם בישראל, בפיקוח בנק ישראל, מנגנונים של בנקאות קהילתית ואיגודי אשראי להגברת התחרות בשוק האשראי שתיטיב עם העסקים הקטנים, ובהקשר זה לבחון את בנק הדואר כמנוף אמִתי ומשמעותי לשם כך. בנוסף לאמור ראוי לאפשר גם פיתוח ועידוד מודלים של בנקאות חברתית על יסוד המימון הזעיר (Microfinance) בהתאם לשיטת הפעולה המיושמת בישראל באמצעות קרן קורת המנגישה אשראי לעסקים זעירים בישראל (לדוגמה, תכנית SAWA שהוצגה בפרק 6 בחוברת זו).

 

ב.                  רכש ציבורי (ממשלתי ומוניציפלי)

בהנגשת ההזדמנות להשתתפות במכרזים ציבוריים לעסקים קטנים באזורי הפריפריה טמון פוטנציאל רב לצמיחה ולפיתוח כלכלי, להקטנת פערים כלכליים וחברתיים ולצמצום ההשלכות הסביבתיות המזיקות הנלוות לעתים לפעילות כלכלית בהיקפים גדולים. מוצע ליישם את המלצות הוועדה לבדיקת החסמים ברכש ממשלתי, לפקח אחר יישום ההמלצות כמוצע בדו"ח, ולתקן ולהרחיב את ההזדמנויות של עסקים קטנים להשתתף ולזכות במכרזים ציבוריים לפי הצורך, וזאת באמצעות קביעת מכסות או פיצול מכרזים לפי העניין. לאחר הקמת הנציבות תוכל זו לעשות שימוש בכלים חדישים לבחינת יעילות ההוצאות של גופים ציבוריים לטובת פיתוח הכלכלה המקומית, ולהטמיע אותם ככלי הערכה בהקשר של השתתפות עסקים קטנים במכרזים ציבוריים.

 

ג.                   רישוי עסקים

אין חולק כי במדינה מתוקנת ראוי שיידרשו עסקים לעמוד בתקנים שונים להגנה מפני פגיעה בסביבה, בצרכנים, בעובדים וכדומה. הסדרי רישוי העסקים בישראל מיושנים, מעיקים מבחינה בירוקרטית, יקרים וממילא אינם נאכפים כראוי. על כן מהווים הסדרים אלה חסם משמעותי מאוד עבור עסקים קטנים. מדינות ה–OECD, הבנק העולמי וארגונים אחרים הראו במחקרים כי למבנה הרגולטורי של רישוי העסקים יש השפעה מכרעת על הביצועים הכלכליים של המשק ועל האפשרויות לפיתוח עסקים. חוק רישוי העסקים, תשכ"ח – 1968, במתכונתו הנוכחית, מוטה לטובתם של עסקים גדולים ומשפיע לרעה על מספר המשרות הפנויות במשק, על פיזור ההכנסות ועל הצמיחה. [ראו למשל מחקר עמיתי קרן קורת: רישוי עסקים בישראל] מוצע לדאוג להתחדשות חקיקתית ואפקטיביות ברמה המערכתית בתחום רישוי העסקים בישראל ולהיעזר באמצעי זה בכדי להזניק את העסקים הקטנים והכלכלה המקומית.

 

ד.                  מיסוי ורווחה

מוצע לפעול לשם קידום עסקים קטנים באמצעות יצירת מערך תמריצים הולם בתחום המס, כגון: עידוד לחסכון ארוך טווח, הקלות בניהול ספרים, בחינת אפשרות להקלות באמצעות שינויים מבניים בגביית מע"מ, הבניית מסגרות מתאימות לפיתוח עסקים למטרות הגנת הסביבה ועוד. כמו כן מוצע לפעול לקידום חקיקה תומכת ביזמות עסקית, בעסקים זעירים ובכלכלה מקומית באמצעות מערך הרווחה בישראל. בהקשר זה חשוב לפעול באמצעות אגף הבטחת הכנסה במוסד לביטוח לאומי, בהתאם למגמה הרווחת במדינות אירופה. זאת לשם הסדרת תשלום קצבאות לבעלי עסקים עצמאיים באופן שיאיץ את המעבר מן הכלכלה הבלתי פורמלית לכלכלה הפורמלית, ויאפשר תקופת חסד לפיתוח העסק והגדלת הסיכויים ליציאה ממעגל העוני ולהבטחת פרנסה יציבה וארוכת טווח לבעלי העסקים העצמאיים ולבני משפחתם.

 

ה.                  עידוד השלטון המקומי לחזק כלכלה מקומית

השלטון המקומי עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על האופן שבו מתנהלת הכלכלה המקומית והאופן שבו היא משרתת את האוכלוסייה המקומית. עידוד עסקים קטנים של תושבים מן המקום יאפשר לא רק יציבות כלכלית אלא גם חוסן חברתי ויצירת מרקם חיי קהילה בריאה. מדיניות מעודדת מטעם השלטון המקומי עשויה להתבטא במתן העדפות לעסקים של תושבי המקום המשרתים את תושבי המקום באמצעות הקלות במיסוי, סיוע בייעוץ והכוונה עסקית ופתיחת הזדמנויות לעסקים חברתיים לפעול למען השאת הרווחה הכלכלית של תושבי הקהילה (כגון הקרן הקהילתית בטירת הכרמל). לשם כך מוצע למשל לפעול לתיקון הוראת סעיף 207(א) (11) בהצעת חוק העיריות ולקבוע כי תפקידה של עירייה גם "לעודד" ולא רק "להסדיר, להגביל או לאסור את פעילותם של עסקים, מלאכות ותעשיות", ובכך: "[...] לעודד להסדיר, להגביל או לאסור את פעילותם של עסקים מלאכות ותעשיות". כמו כן, מוצע לתקן את הוראת סעיף 207(ב) בהצעת החוק ולכלול בין תפקידיה השיוריים של העירייה גם את הסדרת "שירותי המסחר" באופן הבא: "[...]רשאית עירייה לפעול בתוך תחומה לאספקת שירותי רווחה, בריאות הציבור, חינוך, תרבות, ספורט, דת ומסחר [...] ולפעול לקידום רווחת תושביה".

לסיום, למדינת ישראל הפוטנציאל להיות מובילה במדיניות כלכלית מקומית מקיימת. לשם כך צריכה ממשלת ישראל לאמץ למעשה, ולא רק להלכה, בין היתר, את ההכרה המקובלת בעולם הרחב כי עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה והשגשוג לכלכלה הלאומית, ולפעול לחיזוק הכלכלה המקומית כמהלך אסטרטגי, באמצעות הסדרי חקיקה תומכים והפניית תקציבים לפיתוח.

 

 

פרק זה נכתב על בסיס דו"ח שנכתב על-ידי עו"ד גליה פיט, מהתוכנית ליזמות עסקית וצדק כלכלי, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב, ובהתייעצות עם ד"ר ג'ון בארי, המכון לכלכלה ירוקה, קוינס קולג', בלפסט, מי שגם כיהן בעבר כראש המפלגה הירוקה בצפון אירלנד, וד"ר ליה אטינגר ממרכז השל בישראל. בין המסמכים שנעשה בהם שימוש:  עו"ד מיכל אהרוני, אשראי לעניים, הפתרון האמריקני והתאמתו לישראל; אבי דור ואחרים, דו"ח הוועדה לבחינת חסמים לעסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי, משרד האוצר ומשרד התמ"ת;

"Companies Act changes to environmental and social reporting and responsibility", UK; Local Economic and Trade System (LETS) Homepage ; Susan Jones, "Will new market tax credits enhance community economic development?" The Journal of Small and Emerging Business Law, Vol. 8 (2), 2004;

 

 

 

 

לקריאת החוברת במלואה בפורמט PDF



כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט