פרק 1 - מיפוי ברוח כלכלה מקומית מקיימת

מתוך החוברת כלכלה מקומית מקיימת: חוברת המציעה תפיסות וכלים לפיתוח כלכלה מקומית מקיימת.

מאת: מתן יעקב גולן

מקום: (ז') אזור, שטח, תחום, רצועה, גזרה; מושב, שטח ישיבה; חלל, נפח, רווח, מרחב; מיקום, נקודת ציון; עמדה.

 

מבוא

מיפוי, בהקשר של כמ"מ, נוגע בראש ובראשונה למרכיב המרחבי של המונח: "מקומי". ניתן לשאול מהו ה"מקומי" או מהם גבולותיו, ומה צריך להיות יחסינו אל מה שמחוץ ל"מקומי". לאחר שנתייחס לסוגיה של הגדרת המקומי, נתבונן במיפויים שונים ובמידע אותו אנו מקבלים מכל סוג וסוג. נברר האם אנו זקוקים לסוג מיפוי מסוים בכדי לעמוד על ההקשרים והזרימות הכלכליות המקומיות, והאם סוגי מיפוי שונים יחשפו יחסים כלכליים שונים. ננסה גם להבין כיצד מידע שנאסף בעת המיפוי עשוי לסייע לנו לפתח כמ"מ. בנוסף, היות וענייננו כאן בכלכלה מקיימת, דהיינו, כלכלה שתקדם קיימוּת מקומית, לא נסתפק בשרטוט גבולות האזור ואת התנועות הכלכליות בו, אלא גם נזהה זרימות בערוצים נוספים – סביבתיים וחברתיים. איזה מיפוי ואילו קריטריונים נחוצים לנו בבואנו למפות שכבות אלו במארג החיים המקומי? לאילו כלים נזדקק? אלו השאלות עִמן ננסה להתמודד בפרק זה.

 

מיפוי המקום

מקומי: (ת') שייך למקום, שמקורו במקום, על פי מנהגי המקום, אופייני למקום; לא נרחב, מצומצם, צר.

 

המקומי יכול להיות מוגדר בדרכים רבות. הוא יכול להיקבע גיאוגרפית על-ידי מיקום במרחב: חבל ארץ, עיר או שכונה. פעמים רבות המקומי יאופיין על פי הקבוצה עבורה נערך המיפוי. הוא יכול להיקבע על-ידי קבוצה בעלת עניין כמו הקהילה החרדית או החברה הבדואית וכן קבוצות בעלות עניין כלכלי כמו מגדלי הפרחים. במקרה זה המקומי עשוי לחרוג מגבולות השכונה או הישוב, אך לא מגבולות הקהילה (גם אם זו קהילה שנוצרה על בסיס מקצועי). כל קבוצה תגדיר את המקומי באופן שונה ובהתאם לסקלה הרלוונטית לה. היות ופיתוח מקיים נקבע על-ידי אנשי המקום והקהילה, כלל בסיסי הוא שהקהילה במוקד העניין היא שתגדיר את גבולות המקומי. כך לדוגמה, במיפוי אחד, המקומי יהיה שכונה ד' בבאר שבע, שאת הכלכלה המקומית שבה ברצוננו לחזק. במיפוי שני שכונה ד' מאחדת כוחות עם שכונות אחרות בעיר כחלק מקהילה שעניינה קידום כמ"מ במישור העירוני. במיפוי שלישי באר שבע תשתף פעולה עם רשויות מקומיות שמהוות קהילת עניין לקידום הנגב, ובהמשך מיפוי המקדם רכש כחול לבן. סקלות המקומי משתנות ויכולות לפעול במקביל, כמין פְרָקְטַל, הפועל להשמת עקרונות הכמ"מ בקנה מידה הולך ומתרחב.

איור 4: פרקטל מקומי

המרכז לקיימות שכונתית

ד' מזרח

מועדון צרכנים עירוני קנה פה

פורטל  תיירות הנגב תוצרת הארץ

 

לאחר שהחלטנו על גבולות המקומי עלינו לדלות פרטים נוספים בעזרת כלי מיפוי אחרים. סוג מיפוי אחד הקשור לגבולות המקום הוא שימוש במודל "הדלי הדולף". הדלי מסמן את גבולות המקומי. כמו בדלי, מים נכנסים דרך הפתח ודולפים דרך החורים. כך בהשאלה, משאבים נכנסים למערכת ודולפים החוצה דרך החורים. על דרך המשל, ניקח בית מגורים כדוגמה ל"מקומי" או ל"דלי" שלנו. אנו מכניסים אנרגיה לדירה באמצעות כבלי החשמל, קרני השמש החודרות מהחלונות ובלוני הגז (לצורך המודל: האנרגיה = המים שנכנסים לדלי). האנרגיה משמשת בבית לבישול, חימום ומאור ודולפת החוצה בזמן השימוש. בשיטת מיפוי זו יש לאבחן את מקורות הכניסה של האנרגיה ואת מוצאן. על מנת לבנות מערכת מקיימת יותר יש לצמצם את מקור הדליפות ולחפש מקורות מילוי מקומיים. בדוגמה הנ"ל אפשר לבחור מכשירים חסכניים באנרגיה או לבודד את הבית לשם הקטנת הדליפות.

 

מיפוי באמצעות "הדלי הדולף", אם כך, דורש קודם כל הגדרה של גבולות המקומי, שהם גבולות "הדלי", ובחירה של סוג הזרימה אותה אנו רוצים למפות (כסף, כוח אדם, אנרגיה וכדומה). בשלב הבא נערוך רשימה של הדברים הנכנסים למקומי, נזהה את מקורותיהם, נאתר את המקומות שבהם קיימת זרימה פנימה, וכן את הנקודות שבהן הזרימה מובילה אל מחוץ למקומי. לאחר תום המיפוי ניתן להציע הצעות לצמצום הדליפות והגדלת הייצור בתוך המקום לשם צמצום ה"יבוא" מבחוץ. אך בזאת לא נעסוק בפרק זה.

 

מיפוי כלכלי

גם כאשר מיפינו את גבולות המקום, את הנכנס והיוצא ממנו, עדיין נשאר מידע רב חבוי מאתנו. אנו לא יודעים כמה פעמים עובר הכסף (או כל משאב אחר) מיד ליד בתוך תחום המקומי ואנו גם לא מודעים למשאבים הנוצרים ומתכלים בתוך גבולות המקומי. מספר הידיים דרכן עובר הכסף משמעותי ביותר למדידת החוסן המקומי והשפע המקומי. שיטת מיפוי אחת המאפשרת לנו למדוד את תחלופת הכסף בתוך גבולות המקומי הוא שימוש ב"מכפיל המקומי 3" (LM3). המכפיל המקומי מודד, או ממפה, את מספר הפעמים שבהם כסף מחליף ידיים בתוך המקומי. ראשית נעמוד על חשיבות הכלי ולאחר מכן נסקור דרכים פרקטיות לשימוש בו.

 נתחיל בשאלה בסיסית: כמה שווים מאה שקלים? יש הרבה יותר מדרך אחת לענות על השאלה הזו. ברור שמאה שקלים בתל אביב לא שווים למאה שקלים בבאר שבע – אם מסתכלים על כוח הקנייה. אבל ננסה להסתכל על ערך מאה השקלים שלי מנקודת המבט של העושר המקומי. לשם הדוגמה נניח כי הוצאתי את מאה השקלים ברשת ארצית אשר יש לה סניף מקומי. הבה נניח כי בשל כך רק 20% מתוך מאה השקלים נותרו במקום ואילו ה-80% הנותרים יצאו מרשותנו. לכן מנקודת המבט המקומית מאה השקלים שלי שווים 100 שלי ועוד 20 שקלים (שלצורך הדוגמה הגיעו לשכני שהוא זבן בסניף). אם גם חברי הזבן ישקיע את 20 השקלים שלו באופן דומה כך ש-20% יוותרו בגבולות המקום, אזי 100 השקלים שלי שווים עתה כבר 124, וביד השלישית שקיבלה את שארית הכסף ותנהג בהתאם נגיע לסכום של 124.8 שקלים מקומיים. אם נמשיך ונִסכם, בטור, את הכסף ש"עבד" בתחום המקום, נגיע ל-125 שקלים סך הכול. עתה נשנה את ערכי הדוגמה כך ש-80% מהקנייה הנעשית במאה השקלים שלי בכל סיבוב, תישאר בתחום המקומי. כמה שווים עתה מאה שקלים?

 

איור 5: כמה שווים מאה שקלים?

כמה כסף נשאר ב"מקומי" בכל סבב קנייה בשני מצבים

אם נסכם את טור הערכים עתה נגיע ל-500 שקלים מקומיים. ככל שהכסף יישאר בתוך גבולות המקום (בכל פעולה ופעולה) כך השפע המקומי יגבר ללא צורך בהוספת משאבים מבחוץ. במיפוי מסוג LM3 נסקור את מספר הפעמים שכסף מעביר ידיים בתוך המקומי ונסכם את "כוח הקנייה" של הכסף. קשה לעקוב אחר כל הסבבים של הכסף אך מספיק לסכום את שלושת הסבבים הראשונים: הם משקפים את רוב הערך שנצבר, או לא נצבר, במקום. זו הסיבה ששיטת מיפוי זו נקראת המכפיל המקומי 3. ניתוח של מיפוי כנ"ל יאתר נקודות חולשה (דליפות) וחוזק, ויאפשר לקהילה לתכנן מערכת איתנה יותר, אשר תדע לנצל טוב יותר את משאבי המקום (ראו דוגמה לסקר של מכפיל מקומי שנעשה בשכונת יפו ג' בקופסה).

 

המכפיל המקומי: דוגמה ממתנ"ס ביפו ג' דרום

סקר המכפיל המקומי (LM3) הוא כלי הנותן אינדיקציה מספרית לפעילות כלכלית באזור מוגדר, וכפועל יוצא נותן לנו מידע על הזדמנויות לחיזוק הכלכלה המקומית. המודל פותח על-ידי הארגון The new economics foundation והסקר נוסה בהצלחה באנגליה. הסקר שתוצאותיו מוצגות להלן נערך במתנ"ס בני ברית בשכונה יפו ג' דרום, על-ידי הקליניקה ליזמות עסקית וצדק כלכלי באוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף פעולה של מנהל ועובדות המתנ"ס.
הסקר נערך באופן הבא: בשלב ראשון נבחנו ההכנסות השנתיות של המתנ"ס שהסתכמו ב-1,825,000 ₪ (הכנסות מעיריית תל אביב ומגביית דמי מנוי על פעילויות). בשלב שני נבחנו ההוצאות השנתיות של המתנ"ס המנוצלות באופן מקומי. מתוך כל ההוצאות רק 100,000 ₪ בשנה נשארים במקום בדמות תשלום משכורות לעובדת משק ושתי עובדות ההדרכה. יתרת ההוצאות הן שכר לעובדים מטעם העירייה שבאים מבחוץ, שירותים כמו חשמל ותקשורת הנרכשים מבחוץ והוצאות לתחזוקה, כאשר הרכש נעשה לרוב בדרך של מכרז חיצוני והוצאות תחבורה לשם נסיעה לפעילויות מחוץ למתנ"ס. בשלב שלישי נבחנו ההוצאות של שתי עובדות מקומיות שהועסקו על-ידי המתנ"ס בזמן עריכת הסקר. סך ההוצאות המקומיות שלהן לשנה (לקניות, חוגים ושירותים מאנשי מקצוע מקומיים) הסתכם ב-54,850 ₪
.
חישוב המכפיל המקומי נעשה בדרך הבאה
:
(
הכנסות המתנ"ס + הוצאות מקומיות של המתנ"ס + הוצאות מקומיות של העובדות) / הכנסות המתנ"ס
.
במספרים: (1,825,000 + 100,000 + 54,850) / 1,825,000 = 1.08

ככלל, ערך המכפיל המקומי נע בין 1 ל-3 – או על ציר בין שני מצבים קיצוניים. במצב קיצוני אחד כל ההכנסות (X) מוצאות בתוך הקהילה ( X* 3 / X = 3). במצב קיצוני שני כלל ההכנסות מוצאות מחוץ לקהילה ( (X+0+0) / X = 1). ככל שערך המכפיל המקומי גדול יותר כך הוא מעיד על פעילות כלכלית מקומית בהיקף נרחב. שיעור של 1.08 במתנ"ס בני ברית הוא ערך נמוך יחסית, המעיד על כך שרוב הכסף בשימוש המתנ"ס יוצא כלעומת שבא, בלא שהניב ערך מוסף של פעילות כלכלית באזור. מצב זה אינו גורע מהתועלת בשירותים החברתיים שמציע המתנ"ס, אך בראייה של כלכלה מקומית המטרה היא למקסם את השימוש בתקציב כדי שהתועלת שתצמח ממנו עבור תושבי המקום תהיה גם כלכלית: הכסף יעבור מיד ליד בין תושבי השכונה בגין פעילות מסחרית בטרם יזלוג החוצה
.

 

מיפוי סביבתי וחברתי

כפי שערכנו מיפוי לצרכים ולכוחות הכלכליים המקומיים, ניתן וכדאי למפות את הצרכים והכוחות הסביבתיים והחברתיים. במיפוי סביבתי ננסה למפות זרימה של חומר, אנרגיה, סחורות וכדומה, וזאת בשונה ממיפוי הזרימה של כסף אליו התייחסנו לעיל. דוגמה טובה הם מוצרים וסחורות הנכנסים לתחום המקומי. בשביל המיפוי שלנו נרצה לדעת מהיכן הם מגיעים, לאן הם הולכים אחרי השימוש, והאם ניתן לסגור את המעגל הזה ולחזור ולהשתמש בחומרי גלם של המוצרים בתוך המקומי (בתוך ה"דלי"). את מעגל החומר האורגני ניתן לסגור (או לצמצם) על-ידי הכנת קומפוסט משאריות ירקות ופירות ולהשתמש בו לטיוב הקרקע בגינות מקומיות. אם נצליח לספק בדרך זו תחליף מקומי לדשן המגיע מבחוץ, נוכל לחסוך באנרגיה הנדרשת לייצור ולשינוע של הדשן ואף לתרום לצמצום בכריית מינרלים. אם הקומפוסט ישולב במערך של חקלאות אורבנית לגידול מקומי של חלק מתוצרת הירקות והפרות הנצרכת במקום, נוכל לחסוך באנרגיה לשינוע ולקירור המזון ולצמצם עוד יותר את המשאבים המסופקים מבחוץ.  

 

מיפוי סביבתי דורש מעקב אחר משאבים שנכנסים ויוצאים מתחום המקומי. חומרי גלם נכנסים ניתן לאתר בטבלאות הרכש המקומי, וחומרי גלם יוצאים ניתן לזהות רק אם מפרידים את הפסולת לחלקיה. בצורה דומה ניתן לעקוב אחרי מוצרים שנכנסים ויוצאים, אנרגיה נכנסת ויוצאת וכדומה. בהתבססות על שלושת ה-"ל" המפורסמים: להימנע, להשתמש בשנית, למחזר, אפשר לבנות סדרת שאלות למיפוי סביבתי:

1. כיצד "נימנע", כלומר, נצמצם את כמות חומרי הגלם והמוצרים שנכנסים מבחוץ?

שאלות למיפוי: מה ניתן לצרוך מתוך המקום ולהימנע מלצרוך מחוץ למקום? כמה יצרנים מקומיים קיימים? מה עיקר ה"ייבוא" למקום? האם ניתן למצוא לו תחליף מקומי והאם התחליף המקומי עדיף מבחינה סביבתית וחברתית?

 

2. כיצד "נשתמש בשנית", כלומר, נרחיב שימוש חוזר בחומרי גלם ומוצרים בתחום המקומי?

שאלות למיפוי: כמה פעמים חפץ עובר ידיים או שימוש בתוך המקום לפני שהוא נפלט החוצה? אילו פתרונות אפשריים לשימוש חוזר בחפצים וחומרי גלם יש במקום? מה מידת המודעות במקום לפתרונות הללו ועד כמה נעשה בהם שימוש?

 

3. כיצד "נמחזר", כלומר, נחזיר חומרי גלם לתהליך היצור?

שאלות למיפוי: מהו שיעור המִחזור במקום? היכן ממוקמים מתקני ההפרדה והאיסוף? היכן ניתן לרכוש מוצרים שיוצרו בגישת עיצוב מוצר "מעריסה לעריסה" (cradle to crad[]? מה מידת המודעות לגישת "מעריסה לעריסה" במפעלים המקומיים?

 

במיפוי חברתי, בשונה ממיפוי כלכלי וסביבתי, ננסה למפות זרימה של כוח אדם ועבודה, ולמעשה כל הדברים שלא נכנסו תחת המיפוי של כסף, חומרים ו/או משאבים לעיל, ובכלל זה דברים פחות מוחשיים כגון זמן. ניתן, לדוגמה, לנסות ולמפות את הוצאת הזמן של תושבי המקום. כלי עבודה אפשרי לצורך זה הוא שאלון המבקש מהתושבים לתאר יום חול ממוצע וכן את השבתות והחגים. אם מתברר כי זמן רב מוקדש לנסיעות, ייתכן וזיהינו במקום "דליפה". זו בתורה מעלה שאלות נוספות למיפוי, כגון אילו שירותים חסרים במקום ומחייבים נסיעה למקום אחר? לא תמיד שווה כלכלית למנוע דליפה מסוג זה. יחד עם זאת, לזמן יש גם מחיר אשר לא ניתן להמרה חד-ערכית לכסף. אנשים אשר מוציאים את זמנם בנסיעות אל מחוץ למקומי מייצרים יותר פליטות פחמן ומפסידים הון אנושי וחברתי למקומי (בהנחה שניתן היה להשקיע את הזמן שארכה הנסיעה במשפחה או בקהילה).

 מיפוי חברתי יכול להתייחס גם לשירותים הנצרכים במקום או מחוץ לו ובכלל זה חינוך, הסעדה, שרברבות, תרבות ואפילו תספורת. שאלות אפשריות למיפוי הן: כמה אנשים עוזבים ביום את המקום ומאילו סיבות? כמה אנשים מחוץ למקום מגיעים כל יום לצורך שירות זה או אחר? כמה שירותים ניתנים על-ידי מקומיים למקומיים? מיפוי מסוג זה יכול לסייע לנו לזהות "דליפות" של כסף שיוצא מהמקום לצורך המיפוי הכלכלי, אבל גם לתת אינדיקציה על עצמת הקשרים והקהילתיות במקום. ככל שאנשי המקום צורכים שירותים מקומיים, כך נוצרות יותר אינטראקציות בין אנשי המקום, ולהן עשוי להיות ערך מוסף של תרומה לחוסן קהילתי.

קצרה היריעה מלהכיל את כל הנושאים שמיפוי חברתי יכול להקיף – הפוטנציאל הוא גדול. ניתן אפילו למפות חלומות. שאלה אפשרית למיפוי היא: על מה חולמים האנשים במקום? האם הם חולמים על התרבות בעיר הגדולה, על החופשה באירופה או על הגינה הקהילתית בשכונה? במיפוי החלומות אפשר לזהות מה חסר במקום ומה חזקותיו.

 

סיכום

בפרק זה ראינו כי מיפוי המקומי הוא תנאי בסיס ליצירת כמ"מ. בלא להכיר את המקום על כל ממדיו והזרימות בתוכו, אליו ומתוכו, לא נוכל לכונן מסגרות כלכליות מקיימות, ובלא שנזהה את ה"דליפות" לא נוכל לאתר דרכים לפתור את הבעיות. ראינו כי "מקומי" אינו בהכרח הגדרה גיאוגרפית ושניתן להכילה בהתאם לקהילה הגיאוגרפית, או קהילת עניין לפי הצורך. זיהינו גם את המורכבות של המיפוי, המתייחס בה בעת להיבטים כלכליים, סביבתיים וחברתיים.

למיפוי יש עצמה רבה בהצגת הבעיות, אך בפני עצמו אינו מייצר פתרונות. הוא גם אינו פותר מתחים אפשריים: בין סקלות שונות שבהן פועלות קהילות עניין, או בין המעגל הכלכלי, הסביבתי ו/או החברתי של כמ"מ – הגם שניתן לעתים לזהות באמצעות המיפוי את הפוטנציאל למתחים מסוג אלו. לבסוף, חשוב לזכור כי למיפוי יש תפקיד לכל אורך התהליך של פיתוח כמ"מ: הוא משרת, בין היתר, את המתכלל שצריך "לראות את הדלי כמכלול", כפי שמתאר זאת אורי פינטו בפרק 2, ומאפשר את יכולת הראייה הרחבה של המנהיג, שקיקי אהרונוביץ מזהה בפרק 3. יחד עם זאת, הדיון לעיל הוא רק מבט ראשוני על נושא מורכב: טרם מיפינו עד תום את עולם המיפוי הכמ"מי.

 

לקריאת הפרקים באתר:

 

מבוא: כלכלה מקומית מקיימת – עבור מי ועבור מה? / מאת: דר' גילי ברוך וערן בוכלצב

פרק 1 - מיפוי ברוח כלכלה מקומית מקיימת / מאת: מתן יעקב גולן

פרק 2 - רישות ועבודת תכלול / מאת: אורי פינטו

פרק 3 - מקומה של מנהיגות בגישת הכלכלה המקומית המקיימת / מאת: יצחק (קיקי) אהרונוביץ

פרק 4 - התארגנות קואופרטיבית

פרק 5 - אדום וירוק – תעסוקה הוגנת וכלכלה מקומית מקיימת / מאת: דר' גילי ברוך

פרק 6 - מימון והתנהלות פיננסית אלטרנטיבית במסגרת כלכלה מקומית מקיימת / מאת: ערן בוכלצב

פרק 7 - קידום כלכלה מקומית – הצעות למדיניות / מאת: גליה פיט

פרק 8 - מדדים חלופיים לפיתוח / מאת: ערן דורון

 

 

לקריאת החוברת במלואה בפורמט PDF



כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט