על עסקים מקומיים, עמוד ענן ומדיניות תמיכה בעסקים קטנים

מאת: ד"ר גילי ברוך ושירלי קרוואני, שתיל

עסקים קטנים ובינוניים הם מנוף משמעותי לקידום כלכלה מקומית ומקור פרנסה חשוב באזורי פריפריה לנוכח תהליכים מאקרו כלכליים, בעיקר לנוכח "נדידה" של מפעלי עתירי ידיים והון למדינות אחרות. יתר על כן, מחקרים מראים שלבעלות המקומית על עסקים יש חשיבות גדולה ביצירת מקורות הכנסה ופרנסה לקהילות המקומיות, יותר מאשר עסקים שהם רשתות ארציות או מפעלים גלובליים. למרות חשיבותם, בעלי עסקים קטנים ובינוניים מקומיים רבים נאבקים יום יום לשרוד מול עולם ה"שוק החופשי" והתחרות עם התאגידים הארציים והגלובליים. בימי "עמוד ענן", כמו במצבי חירום ביטחוניים קודמים, המציאות הזאת הוקצנה אף יותר. בגיליון זה, בחרנו להזכיר שהקושי של העסקים המקומיים לא מסתיים במתן פיצויים רטרואקטיבית, אלא שנדרשת מדיניות ארוכת טווח של תמיכה בבעלי העסקים הקטנים ושמעודדת כלכלה מקומית.

מכיוון שנקודת ההתייחסות המקומית שלנו (כלכלה מקומית מקיימת…) היא הנגב, נראה לנו בלתי אפשרי להוציא ניוזלטר מבלי להתייחס לתקופת "עמוד ענן". להדגיש כידוע לכולנו, תקופות חירום ביטחוניות מחדדות, מקצינות ומבליטות את המציאות שהיא חלק מהשגרה. כך, עבורנו, "עמוד ענן" מהווה הזדמנות לדבר על אחד הנושאים שמעסיקים אותנו במהלך לקידום כלכלה המקומית והוא העסקים המקומיים הקטנים ויכולתם להתמודד עם "כוחות השוק" ולשרוד. עסקים קטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה המקומית, במדינות מסוימות, כמו גרמניה, הבינו שהם עמוד השדרה של הכלכלה בכלל !

זמני החירום מזכירים לנו את השבריריות הפיננסית של עסקים קטנים, כשכל יום עבודה מבוטל הוא משמעותי עד כדי איום בסגירתו של בית העסק ממצוקה כלכלית. כדי לשרוד, בעלי עסקים רבים נאלצים לקחת הלוואות, להיכנס לחובות גדולים יותר או לפטר עובדים. ראוי לציין שבנגב ישנם עסקים הממוקמים באזורים שבמשך שנים סובלים מתקופות של אי יציבות ביטחונית, עבור רבים מהם, זה כמעט בלתי אפשרי להתקיים.

אחת הדרכים שיזמות ועסקים קטנים יכולים להתגבר על קשיי ההישרדות היא באמצעות שימוש באחת מנקודות החזקה שלהם והיא היכולת ליהנות מגמישות ויצירתיות גדולה יותר המעוגנת בקהילה. כך למשל ב"עשן הזמן", פאב, חנות ספרים והרבה הופעות מוסיקליות. צחי גולדברג, המנהל, הפיק את לקח העבר שבו נגרם לו נזק כלכלי שכמעט הביא לסגירת המקום. הפעם, הוא יצא בקריאה ללקוחות הקבועים (וגם אלו שלא) וביקש מהם שלא יסתפקו במשלוח חיבוקים אלא ירכשו ממקום מושבם המוגן בירות וספרים אותם יוכלו לפדות כשיחזור השקט (עוד על עשן הזמן אפשר לקרוא פה). דוגמא דומה מתחום התיירות היא של עמותת התיירות השקמה – בשור שפרסמה קופונים המאפשרים הזמנה של צימרים או אטרקציות בנגב בתקופת "עמוד ענן" ומימושם בעיתוי מאוחר יותר.

אך עם זאת, יוזמות שכאלו, חשובות ככל שיהיו, אינן יכולות להיות אלו שיקדמו פיתוח כלכלי משמעותי. לשם כך נדרשת מדיניות מוצהרת ומובהקת של רשויות המדינה השונות התומכות, מקדמות ומפתחות את התשתית הכלכלית המקומית של העסקים הקטנים ולא רק כפיצויים אחרי מצבי חירום ביטחוניים (שעדיף כמובן שנהיה בלעדיהם). "עמוד ענן", כאמור, רק הקצין את מצב השגרה היום יומית של בעלי העסקים הקטנים. בשל כך, זה בדיוק הזמן לשאול את השאלות הקשות גם על מדיניות התמיכה הממשלתית בעסקים מקומיים קטנים ובינוניים וגם על המנגנונים הקיימים והחסרים לתמיכה בעסקים אלו.

ניתן לציין לטובה את ההתחדשות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, היום, באתר האינטרנט שלהם, ניתן למצוא מידע רב לבעלי עסקים ויזמים כמו: כלים משפטיים ופיננסיים לניהול עסק, אפשרויות להדרכות, למימון ועוד. בנוסף, סניפי מט"י הפרוסים במקומות השונים מהווים "מוקדי שטח" של הסוכנות ופועלים במטרה לחזק את העסקים הקטנים והבינוניים מאפשרים על ידי יעוץ וליווי עסקי, הכשרות ומתן מידע לבעלי העסקים המקומיים. כוחם של המט"י בהיכרות הבלתי אמצעית את קהילת היזמים והעסקים המקומית. כך גם במגזר הכפרי, "מעברים" אשר בין היתר מספקים תמיכה ורישות ליזמים מקומיים ומייצרים פלטפורמות לחיזוקם.

כל זה ראוי וחשוב, אך כנראה שלא מספיק. חשוב לייצר מדיניות ששמה דגש גם על הסרת חסמים המייצרים למשל, מכשולים בירוקרטים: מילוי טפסים אינסופי או מורכב המצריך לעתים הסתייעות באנשי מקצוע שעולים כסף רב, או תנאי מכרזים לרכש כמו מחזור כספי גבוה שאינם מאפשרים לעסק קטן להתמודד עליו.
לתפיסתנו, צריך ליצור שוק לעסקים מקומיים קטנים על ידי עידוד רכש מקומי תוך מתן עדיפות לעסקים מקומיים, עדיפות לשיתופי פעולה עסקיים וקואופרטיבים, ואף לעסקים חברתיים. פירוק או הקלה בתנאי המכרזים לא אומרת פגיעה באיכות המוצר ובמקביל תאפשר התמודדות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים. עוד על נושא רכש מקומי אפשר לקרוא פה וגם פה

דבר נוסף שניתן לקדם למשל, הוא פיתוח ידע מתקדם עבור ועם עסקים קטנים מקומיים. במסגרת התוכנית הבינלאומית של כמ"מ בשתיל, למדנו מ Cria , השותפים הפורטוגלים שלנו, כיצד הם עושים זאת. הם למעשה מהווים גוף בתוך אוניברסיטת אלגרב שמטרתו לחבר בין פיתוחים מדעיים מהאקדמיה לבין בעלי העסקים הקטנים. ניתן לראות כי בעוד לתאגידים וחברות גדולות יש מחלקות מחקר ופיתוח או תקציבים המאפשרים רכישה של פטנטים, עסקים קטנים עסוקים בהישרדות ומידע זה אינו נגיש להם למרות שהוא יכול לסייע להם לקדם את העסק, לייעל את העבודה וההוצאות ולפתח אותו מבחינה מקצועית.

נקודה נוספת שעולה רבות מבעלי עסקים קטנים קשורה לקושי בקבלת הלוואות מבנקים ומדיניות אשראי שמהווה מכשול עבורם. על עוד אפשרויות לקידום עסקים קטנים ודוגמאות מהעולם ניתן לקרוא באתר של להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. אומנם יש התקדמות בנושא בעיקר של קרנות חיצוניות לבנקים כמו: קרן שמש, קרן קורת ואחרות ושל הקרן הממשלתית לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. אך נושא זה מורכב ורחב הרבה יותר שמגיע לו מאמר נפרד משלו.
לסיכום, התחלנו אומנם מ"עמוד ענן", אך השאלות על מדיניות התמיכה לעסקים קטנים ובינוניים רלוונטיות כל השנה. מה שגם, וחשוב לומר זאת, אנו מקווים שלא נזדקק עוד לפיצויים בעקבות מצב ביטחוני ובעלי העסקים יוכלו להתפרנס בכבוד ואנחנו נוכל ליהנות מהעשייה והתוצרים שלהם מבלי לחשוש.


כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט