צעדים ראשונים להקמת מטבח קהילתי
מתוך מדריך שנכתב לקראת כנס - מטבחים קהילתיים: מרעיון למתכון

בדיקת הפוטנציאל להיתכנות
הצעד הראשון הוא לבצע מיפוי של השוק, במטרה להבין מה פוטנציאל הלקוחות שיהיו למטבח הקהילתי או במילים אחרות, האם יש למי למכור? במסגרת המיפוי יש לברר האם יש בכלל כדאיות להקמת עסק מזון והאם יהיו מספיק לקוחות שיקנו מזון מהעסק. לצורך כך, כדאי לשאול את השאלות הבאות בשלב הראשון של המיפוי:
  • כמה בתי ספר וגנים יש בסביבתכם שזכאים לקבל ארוחה חמה במסגרת חוק ההזנה?
  • האם יש בתי ספר וגנים בסביבתכם שזכאים לחוק ההזנה אבל בפועל לא מקבלים ארוחה? אם כן, מדוע? יכולות להיות לכך מגוון סיבות, כשהסיבה העיקרית בדרך כלל כרוכה בחוסר תקצוב של אחד מהגורמים (מידע נוסף על כך תוכלו לקרוא בנספח על תוכנית ההזנה)
  • כדאי גם לברר (גם אם לעתיד הרחוק יותר) האם יש עוד גופים שמקבלים ארוחות חמות במסגרות אחרות כמו בתי אבות, בתי כלא, בתי חולים, מעונות יום, מסגרות של קידום נוער, קייטנות, מפעלים, עסקים נוספים ועוד.
  • בהתחשב בנתונים שנאספו עד כה, כמה ארוחות ניתנות באזור מגוריי? שימו לב, שבהתאם לתשובה שקיבלתם לשאלה השנייה, תוכלו לדעת מה פוטנציאל הגדילה של העסק.
  • מי הספקים אשר נותנים את הארוחות? האם הם מקומיים?
  • האם קיימות תוכניות ממשלתיות להרחבת מספר הארוחות? ואם כן, לאילו יישובים? על מנת לברר זאת אפשר ליצור קשר עם משרדים ממשלתיים העוסקים במפעל ההזנה, מרכז השלטון המקומי או קרן רש"י.
  • האם יש שחקנים נוספים באזור המעוניינים להקים עסק מזון שיספק מנות לתכנית ההזנה?

בניית המודל של המטבח הקהילתי
בניית המודל של המטבח הקהילתי מתחילה בשאלה מי אנחנו או מה אנחנו? למעשה, בחלק הזה עליכם/ן להגדיר את הזהות של העסק שלכם. חלק זה יסייע לכם להבין את המטרות שלכם, את צורת העבודה שתפעלו לפיה, לחדד את הערכים שיכוונו את הדרך שלכם ולמצוא שותפים פוטנציאלים (ראו במסגרת בהמשך על חשיבות השותפות). כדי לעשות זאת, אנו ממליצות להתייחס לכמה שאלות עקרוניות:

איזה סוג של עסק אנחנו? כפי שציינו בפתח הדברים, מדריך זה עוסק ומעודד הקמת מטבחים קהילתיים כעסק חברתי. אך גם במסגרת זו מדובר במנעד רחב. עסק חברתי אינו בהכרח חייב להיות במודל של עמותה או חל"צ, הוא יכול לפעול גם כחברה בע"מ בעלת אג'נדה ברורה, ויכול להתקיים גם כמודל קואופרטיבי של בעלות משותפת.
מה תהיה צורת ההעסקה שלנו? ראשית, אין ספק שצורת ההעסקה המתחייבת היא העסקה הוגנת לכל הפחות, הן מבחינת השכר והן מבחינת תנאי העבודה. עם זאת, כפי שצוין בראשית הפרק, אפשר ורצוי לשאוף ליותר מכך. כדאי לחשוב בצורה יצירתית גם על בניית אלטרנטיבה עסקית, למשל באמצעות יצירת קואופרטיב בו העובדים הם גם הבעלים או כל מודל אחר. רעיונות נוספים וסיוע בהקמת מודלים קואופרטיביים ניתן לקבל מהמרכז לפיתוח קואופרטיבי של אגי'ק-מכון הנגב.

מי יעבוד בעסק שנקים? ההגדרה של אוכלוסיית היעד חשובה. אומנם, הגדלת אפשרויות התעסוקה הנה חשובה בכל מקרה, אך ישנן אוכלוסיות שמתקשות יותר למצוא תעסוקה נגישה והוגנת המותאמת להעדפות שלהן. למשל, אימהות חד הוריות, נשים ביישובים מוחלשים או מרוחקים, נשים מחברות מסורתיות, אנשים מעל גיל 50, זכאים להבטחת הכנסה, בעלי מוגבלויות ועוד. ההגדרה של אוכלוסיית היעד חשובה, גם מפני שהמדינה מגדירה אוכלוסיות מסוימות ככאלו שזכאיות למשאבים או העדפה כדי לצאת לעבודה, מה שיכול להועיל בקבלת סיוע מהמדינה. בנוסף, ישנן קרנות שונות המתרכזות באוכלוסיות מסוימות ותוכלו לגייס מהן משאבים בהתאם.

כיצד נשפיע על הכלכלה המקומית? כפי שניתן לקרוא בחלק התאורטי שפותח את המדריך, לכל עסק מקומי יש פוטנציאל לפתח את הכלכלה המקומית. לצורך כך עליכם להחליט, למשל, על העסקת עובדים מקומיים, ביצוע רכש ככל הניתן מספקים מקומיים ועבודה עם נותני שירותים מקומיים.
מה תהיה איכות המזון שנכין? המטבח הקהילתי שמספק מנות אוכל לתלמידים אחראי למעשה על התזונה העיקרית של הילדים ביישוב. על כן, יש לו יכולת להשפיע על הרגלי האכילה והבריאות שלהם. כדאי לבדוק את האפשרויות השונות להכנת המזון בעל הערכים התזונתיים הגבוהים ביותר, וכדאי עוד יותר שזה ייעשה בשיתוף פעולה עם ספקים מקומיים כמו חקלאים או קואופרטיבים של מזון.

מה יהיה העסק שלנו? המטרה הראשונית היא אומנם להקים קייטרינג שיספק אוכל למפעל ההזנה בבתי ספר, ויוכל לספק מזון טרי לבתי ספר וגנים. עם זאת, ברגע שהתשתית של המטבח קיימת, אפשר ואף כדאי לשקול האם לאותו מרחב יהיו שימושים נוספים, והאם ניתן להרחיב את הפעילות באמצעות, למשל: אספקת אוכל למוסדות ציבוריים או פרטיים אחרים; הפעלת המטבח כבסיס להפעלת עסקי קייטרינג פרטיים של נשים, אשר אינן יכולות לבשל בביתן, אך המרחב המשותף מספק להן מקום לעבוד מתוכו, כמו שעושה ארגון "קול לאישה" בירושלים; הפעלת מטבח קהילתי, שאינו בית תמחוי, אך משמש כחדר אוכל זול או כמקום לאיסוף אוכל. מטבח כזה יישען על הרעיון שכבר יש מרחב לבשל בו, ורכישת מזון בקבוצה היא זולה יותר. לכן אכילה משותפת או רכישה משותפת, יוזילו עלויות תוך הישענות על התשתית הקיימת. קיימים, כמובן, עוד דוגמאות ורעיונות רבים נוספים.

בניית תכנית עסקית
התכנית העסקית נחוצה להבנת הפוטנציאל הכלכלי של המטבח הקהילתי. גם אם אינכם מעוניינים ברווחים מהעסק, הכרחי שהעסק לפחות יקיים את עצמו כלכלית, כדי שיוכל להתקיים לאורך זמן. תכנית עסקית צריכה לכלול בין היתר את המשתנים הבאים: עלות השכרת מקום, מחיר רכישת ציוד מתאים, עלות למנה, עלויות שכר למעביד, הוצאות תפעול הכוללות הוצאות שוטפות כגון חשמל, מים ועוד. לשם כתיבת התכנית העסקית עליכם לפנות ליועץ עסקי. מומלץ להיעזר במוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (מט"י) הקרוב לאזור מגוריכם. באמצעותם תוכלו לקבל סבסוד משמעותי של היועץ. תכנית עסקית חשובה גם לשלב הבא של גיוס המשאבים וגם למקרה שתרצו להסתייע בהלוואה.

גיוס משאבים
במקרה של הקמת מטבחים קהילתיים, ניתן לפנות לכיוונים שונים לגיוס משאבים, אפשר לנסות להשיג תמיכה מגופים ממשלתיים וציבוריים, מקרנות ופדרציות מקומיות או בינלאומיות ואפילו מהמגזר העסקי. המשאבים יכולים להיות כסף או שווי ערך. במקרה שביצעתם את מיפוי השותפים, תוכלו להיעזר בו גם בחשיבה על גיוס המשאבים שיוכל להיעשות מחלקם.
  • גופים ציבוריים: הרשות המקומית, יש בידה לסייע במבנה, פטור מארנונה ועוד; משרד התמ"ת, המטפל בעידוד תעסוקה תוך דגש על ניסיון הכנסה לשוק התעסוקה של אוכלוסיות מיוחדות, יכול לסייע במימון הקמת המטבח; המשרד לפיתוח הנגב והגליל עשוי לסייע גם הוא לפרויקטים באזורים אלו; ביטוח לאומי - הקרן למפעלים מיוחדים היא חממה חברתית התומכת בפיתוח שירותי רווחה ניסיוניים וחדשניים.
  • קרנות לדוגמא: קרנות הון סיכון הן קרנות השקעות פרטיות המשקיעות כספים במיזמים עם סיכון גבוה. קרנות אלו משקיעות בשנים האחרונות יותר ויותר בפרויקטים חברתיים מתוך ההבנה כי זו השקעה שמשמעותה צמצום הגירעון הממשלתי; קרנות פרטיות עשויות לתמוך במיזם שמטרתו לייצר חברה אשר הכנסותיה חוזרות לפרויקטים חברתיים וקשורה בתעסוקה, העצמה וביטחון תזונתי. קרנות אפשריות הן הקרן לידידות, ג'וינט ישראל ויוזמות אברהם; קרנות העוסקות בעידוד יזמות או עסקים חברתיים, למשל: IVN רשת הון סיכוי בישראל, קרן שמש, קרן קורת, קרן דואליס, קרן מיראז' וקרן נתן.
  • גופים העוסקים בנושא המזון: בישראל קיים מספר רב של עמותות העוסקות בחלוקת מזון, כאשר שתי עמותות עיקריות מרכזות את עיקר הפעילות: ארגון "לתת" ו"לקט ישראל". ייתכן שבכל הנוגע לביטחון תזונתי ניתן להשיג שיתוף פעולה עמם, אשר יוכל להניב תרומות שאינן כספיות, אך יסייעו בתפעול המקום ובהחדרת מודלים חדשניים של עבודה בתחום של הזנה.
  • המגזר העסקי: מכיוון שהעסק המוצע הוא רווחי, ניתן למפות בעלי עסקים פרטיים באזור מגוריכם/ן, אשר ייתכן שיגלו עניין בתמיכה בפרויקט; תאגידים, בעיקר מתחומי המזון או ציוד למטבחים שיוכלו אולי לתרום שווי ערך לכסף במסגרת אחריות תאגידית; עסקי מזון גדולים בעלי מטבחים שיוכלו לסייע במתן הכשרה לצוות.

גיוס עובדים והכשרה
כפי שציינו בחלק "בניית המודל של המטבח הקהילתי", כדאי לחשוב היטב מראש מי קהל היעד האידיאלי להעסקה. בהתאם לכך, יש לברר מי יכול לסייע לכם בגיוס העובדים. במקרה שאתם עובדים ביישוב קטן, עשויות להתעורר רגישויות פוליטיות בבחירה של העובדים, ולכן ייתכן שעדיף להסתייע למשל במחלקת הרווחה שתמליץ את מי כדאי להעסיק.

הצוות שתזדקקו לו כולל מנהל מטבח שיודע לנהל עסק מזון, שפית (יכולה להיות גם מנהלת המטבח), מבשלים או מבשלות. בנוסף לזה ייתכן שתצטרכו להעסיק אחראי לאדמיניסטרציה, מנקים ועוד בעלי תפקידים לפי הצורך ובהתאם למודל העבודה שבחרתם. אנו ממליצים כמובן שכל העובדים - ממנהלים ועד מנקים - יהיו מקומיים.
חשוב לדעת, שלפני פתיחת המטבח חובה לעשות הכשרה למבשלים בבישול מסוג זה, שכן בישול למשפחה אינו דומה לבישול במטבח תעשייתי.

התמודדות על מכרזים
תכנית ההזנה מופעלת על ידי "העמותה לתפנית בחינוך" של קרן רש"י. את פרסום המכרזים תוכלו למצוא באתר האינטרנט שלהם, שם גם תוכלו לקבל מידע על התוכן שבוחרת העמותה להבליט בפרסום התכנית. תוכן מודגש ומובלט זה כולל כנראה את הדברים החשובים אליהם כדאי להתייחס בפירוט בהגשה שלכם.
בנוסף, פקחו עיניים! עקבו אחרי פרסומים בעיתונות, שוטטו בין אתרי ממשלה כמו של הרווחה או שירות בתי הסוהר שיכולים לפרסם מדי פעם מכרזים הקשורים להזנה.
אם ברצונכם לספק גם קייטרינג ללקוחות עסקיים, שימו לב שייתכן שאתם צריכים להיות רשומים כספקים מאושרים שלהם, צרו קשר עם מי שאחראים על כך ובצעו את כל הפרוצדורה הנדרשת.

 

לקריאת המדריך ב-PDF


פרקי המדריך:

מטבחים קהילתיים: על שום מה? 

צעדים ראשונים להקמת מטבח קהילתי

מטבחים קהילתיים - איך זה יכול להיראות



כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט