מטבחים קהילתיים: על שום מה?
מתוך מדריך שנכתב לקראת כנס - מטבחים קהילתיים: מרעיון למתכון

המטבח הקהילתי הוא בראש ובראשונה עסק של מזון, המעוגן במקום המספק מנות חמות לתלמידים במסגרת תוכנית ההזנה או בשמה המוכר האחר "מפעל ההזנה". את תכנית ההזנה, הפועלת במסגרת "חוק ארוחה יומית לתלמיד", מפעילה המדינה במטרה לספק מענה לצורך בביטחון תזונתי לאוכלוסיות מוחלשות. כיום זכאים תלמידות ותלמידים לארוחות חמות אך ורק בבתי הספר בהם מיושם חוק יום לימודים ארוך. בפועל, החוק מיושם בחלק מסוים בלבד מקרב היישובים הזכאים, ובשנה האחרונה זכו להזנה כ-170,000 תלמידים. בשנה הנוכחית, מספר הזכאים הכפיל את עצמו בעקבות הרחבת חוק החינוך חובה לגיל שלוש ומעלה.

ביטחון תזונתי הוא מצב בו קיימת נגישות סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים. מחקר שפורסם על ידי המוסד לביטוח לאומי השנה מראה כי 18.7% מהאוכלוסייה בישראל מצויה במצב של חוסר ביטחון תזונתי, מרמה בינונית עד רמה קשה. המשמעות היא כי אחד מכל חמישה אנשים בישראל סובל מחוסר ביטחון תזונתי. מעבר לביטחון התזונתי עצמו, למזון יש השפעה רחבה ביותר על רבדים מגוונים של קיומנו: החל מההשפעה על בריאותנו, דרך ההשפעה על הכלכלה ועד להשפעה האקולוגית. את ההתייחסות לכל זה ניתן לתחום בשתי מילים – מזון מקיים. כשעוסקים במזון מקיים מתייחסים לא רק ליכולת של א-נשים להיות שבעים, אלא מעמיקים במחשבה גם על ההשלכות והמשמעויות של שימוש בחומרי הגלם הנתונים ולצורת ההכנה של המזון שנכנס לפינו. במסגרת זו נשקלים למשל: הערכים התזונתיים של המזון, ההשפעה האקולוגית שיש לו על העולם החל משלב הגידול ועד לשלב הפסולת, תנאי ההעסקה של הפועלים בתהליך הגידול, האספקה, המכירה והשיווק ועל הרווחים של מי שעומדים מאחורי שרשרת הייצור של המזון. על כל אלה אפשר וכדאי לקרוא בנייר העמדה שפרסם מרכז השל לקיימות שעוסק בצורך במערך מזון מקיים בישראל. ניתן למצוא אותו באתר

תכנית ההזנה מהווה גם הזדמנות לפיתוח כלכלי מקומי ביישובים, במסגרת גישה מערכתית וחדשנית לפיתוח אזורי. על פי תפיסת הכלכלה המקומית המקיימת (להלן: כמ"מ), הפיתוח צריך לעלות ולצמוח מהמקום, תוך התחשבות בשלושה מעגלי חיים השזורים זה בזה ללא הַתר: המעגל הכלכלי, המעגל החברתי והמעגל הסביבתי. מתוך כך, הכמ"מ מאתגרת את תפיסת הפיתוח המקובלת כשהיא מציבה בראש סדר היום של הפיתוח הרצוי את האוכלוסיות והסביבה המקומית, על עושרן וייחודן מכאן, ועל צורכיהן וזכויותיהן מכאן. גישת הכמ"מ שואפת להגדיל את המשאבים המגיעים בפועל למקום, תוך הרחבת המעורבות הכלכלית והאזרחית של תושבי המקום בנעשה. מטבח קהילתי, לפי תפיסה זו, צריך להיות יותר מאשר מסגרת עסקית עם שורת רווח לבעליה. המטבח הקהילתי יכול להיות יוזמה שמשפיעה על מעגלים רחבים בקהילה גם בפן הכלכלי, כאבן הנזרקת למים ויוצרת אדוות רבות סביבה.

מטבח קהילתי יכול להשפיע על הכלכלה המקומית בכך, למשל: שיבצע רכישת מוצרים מהירקן או מהאטליז המקומי או ישלם עבור שירותי הובלה מעסק בבעלות מקומית. כך יש ביכולתו לחזק את אפשרותם של עסקים קטנים אלו להתבסס, ולהציע מגוון גדול יותר של מוצרים לתושבים המקומיים וגם לעסקים נוספים; אם יותר נשים מקומיות עובדות במטבח הקהילתי, הדבר מגדיל את הכנסת משקי הבית ואת יכולתן לצרוך מהעסקים המקומיים בהמשך וכך הלאה. בראייה רחבה יותר, מטבחים קהילתיים המספקים מנות מזון לתכניות הזנה מהווים חיזוק משמעותי לרכש ציבורי מקומי. זאת מאחר שהמנות במפעל ההזנה ממומנות ברובן על ידי המדינה והרשות המקומית (קיימת גם השתתפות הורים מזערית), כך שמדובר בכספי ציבור. באמצעות רכישת המנות מעסק מקומי ניתן יהיה להבטיח שהכסף יחזור ברובו לקהילה. זאת ועוד, הנחה בסיסית בתפיסת הכמ"מ טוענת כי ככל שהכסף נשאר יותר בקהילה, כך הוא ממשיך לפעול ולחזק את הכלכלה המקומית.

בנוסף לזה, כאמור, מטבחים קהילתיים מקומיים מספקים תעסוקה הוגנת, מותאמת ונגישה לנשים מהיישוב. ראשית, מדובר בעבודה שמאפשרת להן להיות בבית בזמן כדי לקבל את הילדים בשובם מהמסגרות החינוכיות. שנית, בחברות מסורתיות בהן יש קושי לנשים לעבוד במקום אחד עם גברים, המטבח הקהילתי יכול להוות מרחב עבודה נשי המותאם גם לצרכיהן ואף לשמש כמסגרת מעצימה. שלישית, זוהי עבודה הקרובה לבית שאינה מצריכה ניידות בין יישובים – דבר שכמעט בלתי אפשרי במרחבים אלה ללא רכב פרטי. חשוב להדגיש, שמטבח קהילתי חייב לספק העסקה הוגנת ולא נצלנית. יתרה מכך, מטבח קהילתי יכול להיות הזדמנות להתארגנויות כלכליות אלטרנטיביות שיקדמו גם בעלות של הנשים על המטבח, כדוגמת קואופרטיב. בנוסף לכך, ההזדמנויות הכלכליות רק מתחילות מהכנת מנות במסגרת תוכנית ההזנה. כאשר המטבח כבר קיים ומתפקד, ניתן לספק באמצעותו גם קייטרינג לאירועים, והנשים יכולות להשתמש בו כדי לשווק באופן עצמאי מוצרים נוספים. כמו כן, ניתן לקיים במטבח סדנאות בישול ואפילו למכור אוכל מוכן לקהילה במחירים הוגנים. לסיום, אנו מאמינים/ות שמטבחים קהילתיים חייבים להיות חלק מובנה בתוכנית ההזנה, ושעל המדינה לתמוך בהקמת מטבחים קהילתיים מקומיים מכל הסיבות שהוזכרו עד כה. מטבח קהילתי הוא עסק חברתי שיכול ללבוש צורות משפטיות שונות. אך בראש ובראשונה המטבח הקהילתי הוא עסק שתכליתו הרחבה של "שורת הרווח" באמצעות התייחסות רוחבית, ארוכת טווח ומעמיקה המבטיחה חיים ברווחה לקהילה כולה.

לקריאת המדריך ב-PDF


פרקי המדריך:

מטבחים קהילתיים: על שום מה? 

צעדים ראשונים להקמת מטבח קהילתי

מטבחים קהילתיים - איך זה יכול להיראות



כלכלה מקומית מקיימת
הרשמה לעדכונים
תחומי פעולה נוספים
מאמרים אחרונים
השותפים שלנו
שתיל - הקרן החדשה לישראל, דרך חברון 60/107 באר שבע | טלפון: 0732-445422 | דוא"ל: Galib@shatil.nif.org.il
כל הזכויות שמורות | מופעל על ידי מגוון אפקט